גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ת.ז. שנתית לתיקים המנוהלים: 20 חברות על 240 מיליארד שקל

שוק ניהול תיקי ההשקעות בישראל מאגד בתוכו 252 חברות ניהול תיקים, המנהלות 286 מיליארד שקל ל-84 אלף לקוחות ● אילו עוד מספרים מסתתרים בדיווח של רשות ניירות ערך בדבר פעילות ניהול התיקים המקומית? ● ניהול תיקים – יתרונות וחסרונות

בנק הפועלים / צילום: תמר מצפי
בנק הפועלים / צילום: תמר מצפי

אחת לשנה מפרסמת מחלקת ההשקעות של רשות ניירות ערך את הדוח עם נתוני הפעילות של החברות לניהול תיקי ההשקעות בישראל. לא מדובר ב"ניתוח ללא הרדמה" לתעשייה מפוקחת, מצד אחד, אבל מאופיינת בנתוני חסר, בצד השני, אלא ב"תעודת זהות" לפעילות בהיקף של כמעט 300 מיליארד שקל, שרבים וטובים (84,005 איש, למען הדיוק) צורכים את שירותיה. דווקא בתקופה שבה אותם רבים וטובים נזכרים בדוחות החודשיים, ש"הרצפה" של אתמול יכולה להיות "התקרה" של מחר, ניסיתי לדוג ולפלט ארבעה מספרים מעניינים, שכל אחד מהם מספר את סיפורו.

1% לכל היותר, הוא הגידול בשווי הנכסים החדשים של הלקוחות שאינם "מוסדיים". לקוח "מוסדי" מוגדר כקרן נאמנות, קופת גמל או קרן פנסיה. לא מדובר בציטוט מהדוח, אלא בחישוב גס: הגידול בהיקף הנכסים של הלקוחות שאינם מוסדיים עומד על 5.9%, מתוכם התשואה הממוצעת בתעשייה עומדת ב-2017 סביב 5% (ואני עושה פה חסד, מכיוון שהתשואה כנראה גבוהה יותר), ומכאן ההפרש בכסף "מהניילונים" שהגיע לשוק.

בניכוי התשואה המוערכת ב-2016, השוק הלא-מוסדי ירד באותה שנה בכ-2.8%, כך שצמיחה מתמשכת אין פה. היא באה לידי ביטוי גם בירידה במספר הלקוחות שאינם כשירים (לקוח כשיר הוא לקוח שאינו "מוסדי", אבל עם הון עצמי הגבוה מ-8 מיליון שקל לפרטי או 50 מיליון שקל לתאגיד).

תעשיית ניהול התיקים בישראל

הסיבה המרכזית נעוצה כנראה בתחרות שהתפתחה לה עם פוליסות ההשקעה הצומחות על חשבון פתיחת תיקי השקעות מנוהלים. מדובר במוצר עם מערכת שיווק משומנת של החברות המנהלות והמשווקים הפנסיוניים, ומבחינת הלקוח הקטן יותר - במקום להתעסק בתהליך פתיחת תיק, שגם כך מנוהל בתוך פול בבית השקעות ובמגרש השקעות מצומצם, הם מעדיפים פשוט להפקיד את נכסיהם בפוליסת השקעות, ומבחינתם "תם הטקס". המכשיר ומסלוליו מוכרים לרובם מקופות הגמל וקרנות ההשתלמות, ולמבינים - מגרש המשחקים גדול יותר לניהול נכסים בהיקף נמוך יותר (ההשקעות לא-סחירות, קרנות השקעה, הנפקות).

16% מהנכסים מנוהלים בחברות או אצל מנהלי תיקים שהיקף נכסיהם המנוהלים קטן מ-5 מיליארד שקל ואינם מנהלים יותר מ-1,000 לקוחות. זה נשמע מעט, מכיוון שהמספר 84% קופץ מנגד ליד בתי השקעות גדולים, אבל בפועל, מדובר בגידול מתמשך למנהלים הקטנים.

אם ב-2015 אחד מכל 7.5 תיקים הלך למנהלים הקטנים, אז ב-2016 (1 מכל 7) וב-2017 (1 מכל 6) נמשכת מגמה של לקוחות המעוניינים פחות בניהול השבלוני של בתי ההשקעות הגדולים, ומחפשים קצת יותר יצירתיות ותשוקה בחברות הקטנות והרעבות יותר. בתי ההשקעות הגדולים עובדים בצורה רוחבית יותר ומנסים ליצור מכנה משותף גבוה בין מספר רב של לקוחות כדי לנהל מדיניות כוללת בכל פרופיל סיכון.

מה שמעניין לראות הוא שמתוך 20 החברות הגדולות, המנהלות 240 מיליארד שקל, החברה הבנקאית הגדולה ביותר (פעילים של בנק הפועלים) מנהלת כ-16.5 מיליארד שקל (7% מהתעשייה), כששאר מנהלי התיקים הבנקאיים מצויים הרחק מאחור. כלומר, הריכוזיות הבנקאית בשירותי המשמורת והברוקראז', המתאימה יותר למדינות כמו קזחסטן ורק קיבלה תווית בעברית, פסחה לגמרי על תעשיית ניהול התיקים. רפורמת בכר העצימה את הגופים החוץ-בנקאיים, ובכך שכללה גם את שוק התיקים המנוהלים והפכה אותו לתחרותי ומבוזר יותר.

17.9 מיליארד שקל - היקף הצמיחה של תעשיית קרנות הנאמנות ב-2017. העניין הוא שלכמעט 40% מתוכם המילה "דחיפה" יותר משקפת מהמינוח צמיחה. 6.8 מיליארד שקל מהצמיחה בקרנות מקורה בתיקים המנוהלים שרכשו את הקרנות של הבית.

אז ברור שכשמנהלים השקעות בבתים המנהלים גם מכשירים נוספים, צריכים להבין (בהשאלה מדברי שר הביטחון, אביגדור ליברמן) שהאופציה לתקיפה תמיד נמצאת על השולחן, אבל הנתון שבו 12.33% מהתיקים בהיקף הגדול מ-1.5 מיליון שקל - רוב נכסיהם מושקעים בקרנות נאמנות (50% ומעלה), קצת לא מתיישב טוב.

אל תטעו, קרן נאמנות היא מכשיר השקעה נפלא עם יתרונות רבים (פיזור, דחיית מס, ניהול ממוקד ועוד), אבל מכיוון שאין בית השקעות אחד שיודע להחזיק את הקרנות הטובות ביותר בכל אפיקי ההשקעות - לרכז תיק קרנות אצלו נראה לי שגוי. אצל היועץ בבנק, היצע הקרנות גדול הרבה יותר (כל השוק, למעשה), וקיימות מערכות דירוג משוכללות ואובייקטיביות לבחירתם.

בהחלט יש מקום לשימוש בקרנות, ככל שסכום ההשקעה נמוך יותר, וקיים קושי ליצור פיזור ראוי על ידי רכישת ני"ע ישירים. ואולם, לפחות 7% מסך הנכסים המנוהלים - בעליהן "טסים במחלקה ראשונה" מבחינת היקף הנכסים של התיק (מעל 1.5 מיליון שקל לתיק), ומכאן אין סיבה מעניינת שנכסיהם "יטוסו במחלקת עזרה ראשונה". עלויות הקרנות לרוב גבוהות משמעותית מדמי הניהול שהלקוחות האלה יודעים לשלם, ובכך מקטינות את פוטנציאל התשואה של התיק, שגם כך נמוך בשנים האחרונות.

36.51% ממנהלי התיקים נהנים מהחזרי עמלות, המתקבלים לכיסם מחבר הבורסה שבו מנוהל חשבון ההשקעות, וזאת מתוך העמלות שמשלמים הלקוחות לחבר הבורסה בגין עסקאות קנייה או מכירה של ניירות ערך. אז גם אם משווק ההשקעות שפתח את התיק ללקוח, מבטיח "עם יד על הכרס" שדמי הניהול הם מקור ההכנסה היחידי של בית ההשקעות מהלקוח - מעבר לעלויות הגלומות בקרנות הנאמנות של הבית עשוי להיות מקור הכנסה נוסף.

לא בהכרח מדובר בכסף גדול, אבל כן מדובר בכסף מרגיז, שמונע, אפילו רק למראית עין, ניגוד עניינים של הבית לבצע טרנזקציות ופעולות אינטנסיביות בתיק. סעיף 17 לחוק הייעוץ, המתחבא בחלק מההסכמים עם לקוחות התיקים המנוהלים, מאפשר למנהל התיק לקבל החזרי עמלות מחבר הבורסה (לרוב הבנק שבו מנוהל החשבון). החזרי העמלות נובעים מהפער בין עמלות ביצוע הפעולה, שהסכים לשלם הלקוח לחבר הבורסה, ובין עמלות ביצוע הפעולה לחבר הבורסה, שמשלם בפועל מנהל התיק.

וזה לא שמנהל התיק עושה לחבר הבורסה "נעים בגב". מדובר, כמובן, באפליית מחירים, הנובעת מגודלו של מנהל התיק בחבר הבורסה ביחס לגודלו של הלקוח. מבחינת רשות ני"ע, הפער הזה שייך ללקוח וחוזר אליו. אלא אם, נכון, הלקוח חתם בהסכם הראשוני שהוא מאשר למנהל התיק לקחת את ההפרש לכיסו. רוב מנהלי התיקים ויתרו על מקור ההכנסות הנוסף. המספר בתחילת הפסקה מייצג את אלה שעדיין שם.

■ הכותב הוא מנכ"ל נוסטרו החלטות השקעה בע"מ, מלווה ועדות השקעה/כספים ודירקטוריונים בניהול ההשקעות הפיננסיות והריאליות. אין לראות בסקירה ובאמור בה תחליף לייעוץ השקעות כהגדרתו בחוק. 

עוד כתבות

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

אופוריה בת"א: הבורסה סיכמה את היום החזק ביותר שלה מזה שש שנים

מדד ת"א 35 זינק בכ-4.6% ● מדד הביטוח הוביל את העליות והתחזק במעל 8% ●  ● המשקיעים ברחו לנכסי חוף מבטחים - מחירי הנפט והזהב מזנקים ● הדולר התחזק בעולם, אך נחלש מול השקל ● מיטב: שוק האג"ח בעולם עבר לתפקד כמגן מפני עלייה בסיכון ● סיגמא-קלאריטי: יש מקום רב לאופטימיות ביום שאחרי ● מחר לא יתקיים מסחר בת"א

מעבר גבול טאבה / צילום: שלומי יוסף

למה ארקיע מפעילה טיסות לטאבה - ואל על וישראייר לא?

אזהרת המסע של המל"ל מונעת מחברות ישראליות להפעיל קווים למצרים, אך חלקן מצאו דרך לעקוף זאת ● כך ארקיע מנהלת מבצע חילוץ באמצעות רכישת שירותים מחברת תעופה זרה - בזמן שאל על בוחרת להמתין בשלב זה לאפשרות לחלץ נוסעים דרך נתב"ג

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

מטוס U-2 ממריא מעל בסיס אקרוטירי בקפריסין / צילום: Reuters

המדינה שמצאה את עצמה בלב מלחמה: מה קורה בקפריסין?

לאחר שנים שבהן הצהירה על ניטרליות, קפריסין נקלעת כעת בעל כורחה לעימות המתרחב במזרח התיכון, עם שיגורי טילים לעבר האי, פינוי אזורים סמוכים לבסיסים הבריטיים וביטול אירועים מדיניים, כשהחשש בשלטונות הוא מהפיכתה לזירה פעילה במאבק מול איראן

ועדת הכספים בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מבלי להתייחס להוצאות המלחמה באיראן: ועדת הכספים החלה לדון במסגרת התקציב

ועדת הכספים של הכנסת החלה לדון במסגרת התקציב לשנת 2026, אך לא התייחסה להוצאות המלחמה הנוכחית ● לדברי ראש אגף התקציבים באוצר, קיים קושי מהותי לבנות תקציב מאפס בשל אי הוודאות הביטחונית ● ולמרות הכל, תחזיות הצמיחה של בנק ישראל עדיין רלוונטיות

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התרעה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

ראש ממשלת בריטניה כאשר ביקר בעבר בבסיס חיל האוויר הבריטי ארקוטירי שבקפריסין / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

כטב"ם מתאבד התפוצץ בבסיס בריטי בקפריסין, ועדיין לונדון מנסה להתרחק מהמלחמה

בסיס חיל אוויר בריטי בקפריסין, הותקף על ידי כטב"ם שנשלח מאיראן או חיזבאללה ● למרות האירוע התקדימי, ראש ממשלת בריטניה הבהיר כי מדינתו "לא תהיה מעורבת במתקפה על איראן"

בורסת כווית / צילום: Reuters, Anadolu

איך תשפיע המלחמה על הורדות הריבית? התשובה של ליאו ליידרמן

בעוד שהבורסה המקומית והשקל מגיבים בזינוק לשינוי המאזן האסטרטגי מול איראן, שוקי העולם נצבעים אדום בצל קפיצת מחירי הנפט ● המשקיעים חוששים מחסימת מצרי הורמוז ומשיבוש שרשראות האספקה, לצד דאגה שהתייקרות האנרגיה תביא לעלייה באינפלציה

רונן גינזבורג, מנכ''ל דניה / צילום: רני חכם

הדוחות שהרסו למניה הזו את החגיגה בבורסת ת"א

בעוד שמדד הנדל"ן זינק במעל 6% בתל אביב, מניית דניה סיבוס היא בין המניות הבודדות בסקטור שנסחרה היום בירידות, בעקבות דוחות כספיים מעורבים שפרסמה ● בעוד שהחברה דיווחה על שיא בצבר ההזמנות, בגובה 22 מיליארד שקל, הרווח הנקי של החברה רשם ירידה של 3%

צילומים: AP-Vahid Salemi, Evan Vucci, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מומחים מעריכים: וול סטריט תרוויח מהמלחמה. בתנאי אחד

וול סטריט צפויה להיפתח בירידות בעקבות המלחמה עם איראן והמתיחות הגיאו-פוליטית, אך אם המערכה תהיה קצרה היא עוד עשויה להרוויח ● כיצד יושפעו מניות ענפי התעופה, האנרגיה והחברות הביטחוניות בוול סטריט ● וגם: אילו מניות ישראליות שנסחרות מעבר לים עשויות להרוויח מכך

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

שר האוצר: מתווה פיצוי לעסקים יפורסם בימים הקרובים

בתום פגישה עם בכירי רשות המסים ונשיאות המגזר העסקי, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במבצע "שאגת הארי" יתבסס על המודל שיושם ב"עם כלביא" ● באוצר העריכו תחילה כי לא יהיה צורך בפיצוי אם הלחימה תהיה קצרה, אך במגזר העסקי דרשו ודאות

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

אנשי מערכת הביטחון לשרי הקבינט: "בסוף המבצע לא יושמד האיום הבליסטי"

דיווח: איחוד האמירויות וקטאר ביקשו סיוע מבנות הברית שלהן בהדיפת המתקפות האיראניות ● שר ההגנה האמריקאי: לא תוחמים בזמן את המבצע ● ארה"ב תקפה את אתר הגרעין באספהאן ● מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי בלבנון חוסל בתקיפת צה"ל ● קטאר: הפלנו מטוסי קרב איראניים ● קפריסין: הכטב"ם בבסיס הבריטי שוגר ע"י חיזבאללה ● עדכונים שוטפים

האם העליות בבורסה מוגזמות? / צילום: Shutterstock

האם העליות בבורסה מוגזמות? שאלנו את המומחים

פתיחת שבוע המסחר בעולם כשברקע המלחמה באיראן זעזעה את הבורסות ברחבי העולם, אך בתל אביב בניגוד למגמה נרשמו עליות חדות במיוחד ● מומחים מנתחים את הקפיצה הגבוהה היום בבורסה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

מתי תיגמר המלחמה? זה ההימור המוביל

פלטפורמת ההימורים פולימרקט, שמבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, מציירת תמונה ברורה: הפסקת אש לפני אפריל - לא סבירה ● נפילת המשטר עד יוני - 42% ● ומה לגבי חסימת מיצרי הורמוז?

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● 9 הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תרחיש יום הדין של הכלכלה: מיצרי הורמוז נסגרים, מחיר הנפט מזנק

איום של משמרות המהפכה על חופש השיט בעורק הימי המרכזי של מדינות המפרץ מזניק את מחירי הנפט: ברנט קופץ ב-9% לכ-80 דולר ● אנליסטים מזהירים מתרחיש שידחוף את המחיר מעל 100 דולר לחבית

ישראלים מוצאים מקלט בחניונים תת־קרקעיים / צילום: Reuters, Oren Ziv

מחקרים מגלים: על מה לא כדאי לדבר עם השכנים במקלט

כשהטילים משבשים את החיים ומפלס המתח והחרדה בעלייה, חזרנו למחקרים שיעזרו לנו לקבל החלטות תחת לחץ ועייפות, להתמודד עם החרדה של הילדים ולהתנהל ברוגע מול אנשים שחושבים אחרת מאיתנו במקלט או בממ"ד

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"