עידן עופר / צילום: סיון פרג'
שנת 2022 הייתה מאכזבת עבור מדדי המניות בבורסה בתל אביב ובעולם כולו. אך מתברר שהחברות הציבוריות, לפחות הגדולות והמבוססות שבהן, ידעו להמתיק את הגלולה המרה למשקיעיהן באמצעות חלוקת דיבנדנדים בהיקף יוצא דופן.
מניתוח שנערך על ידי יובל צוק מיחידת המחקר של הבורסה בת"א, עולה כי בשנה שחלפה חילקו החברות הנסחרות בה דיבידנדים בהיקף מצטבר של 28.6 מיליארד שקל - שיא של כל הזמנים, ועלייה של 35% ביחס להיקף החלוקה בשנת 2021.
● יותר ממיליארד דולר בקופה הפכו את החברה הזו ליעד להשתלטות
● החגיגה בסחורות החקלאיות נרגעה, וציננה את מניית ענקית הדשנים מישראל
בבורסה מציינים כי לאחר שבשנת 2020 העדיפו רוב החברות הבורסאיות לשמור על המזומנים שבקופתן ולא לחלק דיבידנד, לנוכח משבר הקורונה שפגע ברווחיותן וגרם לחוסר ודאות באשר לביצועים בהמשך, בשנת 2021 עלו רווחי החברות ונרשם זינוק במספר המחלקות וכן בסכומי הדיבידנד שחולקו. בשנה שעברה רשמו החברות הבורסאיות עלייה נוספת ברווחיהן, ובהתאם חל גידול במספר המחלקות ובהיקף הדיבידנדים המצרפי.
נתון נוסף שעולה מהמחקר נוגע לחלקו של ציבור המשקיעים בחלוקת הרווחים, שעמד על 55% מהדיבידנדים שחולקו (כ־15.8 מיליארד שקל). היתרה זרמה לכיסם של בעלי העניין, שגם כיום, כשיותר ויותר חברות ציבוריות מתנהלות ללא גרעין שליטה, עדיין מחזיקים בנתח משמעותי מהמניות.
הבורסה בתל אביב נחשבת מסורתית לכזו שבה חלק ניכר מהחברות מוחזקות על ידי בעלי שליטה דומיננטיים. לפי נתוני הבורסה חל שיפור מסוים בנושא זה עם השנים, כך שאם לפני 20 שנה שיעור החזקות הציבור במניות הנסחרות בבורסה עמד על 44.5% בלבד, הרי שבסוף 2022 עמד חלקו של הציבור על 61.5% במניות הנסחרות. זאת בזמן שחברות ענק מקומיות ובהן שופרסל, פז, כלל ביטוח, ישראכרט והבנקים לאומי והפועלים, מתנהלים כיום ללא גרעין שליטה.
מכירת נתח ממניות צים סייעה לחלוקה
שיאן חלוקת הדיבידנדים בת"א בשנת 2022 היה עידן עופר, בעל השליטה בחברות ההחזקות קנון הולדינגס והחברה לישראל, שמחזיקה ביצרנית הדשנים איי.סי.אל (לשעבר כיל). בסך הכול חילקו החברות שבשליטת עופר 6.4 מיליארד שקל לבעלי המניות, פועל יוצא של שנה חזקה במיוחד בעסקיהן.
הגאות במחירי התובלה הימית הזניקו אשתקד את רווחי חברת הספנות צים (שקנון מחזיקה בנתח משמעותי ממניותיה), שהפכה לחברה הרווחית בישראל. קנון, שבה מחזיק עופר בכ־60% מהמניות, שילמה אשתקד דיבידנדים בהיקף 2.5 מיליארד שקל מרווחיה, ומנייתה רשמה עקב כך תשואת דיבידנד חריגה של 26%.
הדיבידנדים נבעו ממכירת נתח ממניות צים (5%) תמורת חצי מיליארד דולר במרץ 2022, וחלוקת רווחים שביצעה צים עצמה, הנסחרת בוול סטריט, בהיקף של 3.3 מיליארד דולר בשנה שחלפה.
גם ההשקעה באיי.סי.אל, שבשליטת החברה לישראל (44%), הניבה תשואת דיבידנד חריגה ב־2022, הודות לחלוקת רווחים גדולה שביצעה בהיקף של 3.9 מיליארד שקל. חלוקה זו הובילה את החברה להציג תשואת דיבידנד של 9.1%.
התשלום הנדיב של הדיבידנד הגיע על רקע זינוק ברווחי איי.סי.אל בשנה החולפת (של 175% לכ־2.1 מיליארד דולר), הודות לעלייה חדה במחירי הדשנים במהלכה, שתודלקה על ידי חשש ממחסור בחיטה בעולם עקב פרוץ המלחמה באוקראינה.
סכום הדיבידנד המצרפי שחילקו החברות של עידן עופר היה כה חריג, עד שהוא עקף את הסך שחילקו יחד חמשת הבנקים הגדולים בישראל (5.1 מיליארד שקל) בשנה החולפת.
החלוקה המוגברת של הרווחים בשנה שחלפה התבטאה גם במספר החברות המחלקות - 233 מול 211 שנה קודם לכן. בשנת הקורונה עצמה (2020) חולקו דיבידנדים על ידי 154 חברות בלבד.
בעקבות החלוקה המשופרת בסיכום 2022, רשמו החברות הנסחרות בבורסה בת"א תשואת דיבידנד ממוצעת של 2.8%, לעומת 2.2% ב־2021. זו הרמה הגבוהה ביותר מאז שנת 2017, אז עמדה תשואת הדיבידנד הממוצעת בבורסה המקומית על 3.3%. בשנת השפל של 2020 עמדה תשואת הדיבידנד הממוצעת על 1.3% בלבד.
בבורסה ציינו כי העלייה בתשואת הדיבידנד נבעה בעיקר מגידול בהיקף החלוקה, וכי התשואה קוזזה במקצת עם עלייה של 5% בשווי השוק הממוצע של החברות ביחס לשנת 2021.
החלוקה הגדולה - מקרב חברות ת"א 35
שיאניות חלוקת הרווחים מגיעות ברובן ממדד הדגל הבורסאי, ת"א 35, שבו נכללות החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בת"א. כ־60% מסך הדיבידנדים (כ־17.2 מיליארד שקל) שחילקו החברות הבורסאיות בשנת 2022 שולמו על ידי 25 חברות שבמדד. מדובר בעלייה לעומת 2021, אז כמחצית מסכום הדיבידנדים הגיעו מ־23 חברות שנכללו במדד. בבורסה ציינו גם כי סך הדיבידנד שחולק על ידי חברות מדד ת"א 35, ושיעורו מתוך סך כל הדיבידנדים, הינם הגבוהים ביותר מאז שנת 2017.
בין חברות המדד ש"פינקו" את המשקיעים בדיבידנדים שמנים אשתקד, בולטים הבנקים הגדולים: בנק לאומי חילק כ־1.7 מיליארד שקל (תשואת דיבידנד של 3.3%); הבינלאומי, מזרחי טפחות והפועלים חילקו (כל אחד) קרוב ל־1 מיליארד שקל, ורשמו תשואות דיבידנד של 6.7%, 2.9% ו־2.1%, בהתאמה; ובנק דיסקונט ניצב במקום העשירי בדירוג המחלקות, עם דיבידנד בסך כ־617 מיליון שקל.
בבורסה ציינו כי למרות אימוץ מדיניות חלוקת דיבידנד בשיעורים של 50%-30% מהרווח הנקי על ידי הבנקים, שנהנו מרווחי שיא בעקבות עליית הריבית, הרי שבפועל הסתפקו הללו בחלוקות רווחים בשיעור נמוך יותר.
סך הרווח המצטבר של חמשת הבנקים הגדולים בשנה החולפת (למעשה בשלושת הרבעונים הראשונים של 2022 והרבעון הרביעי של 2021) הוא כ־21.2 מיליארד שקל, בעוד שסך הדיבידנד ששולם בגין רווחי ארבעת הרבעונים הללו הגיע לכ־5.6 מיליארד שקל, שהם כ־26% מסך רווחי הבנקים. נזכיר כי לאחר פרוץ משבר הקורונה מנע בנק ישראל חלוקת דיבידנדים על ידי הבנקים, מגבלה שממנה הם שוחררו בהדרגה החל מאוגוסט 2021.
מצטיינת נוספת בכל הקשור לחלוקת רווחיה היא דלק רכב , יבואנית רכבי מזדה ופורד שבשליטת גיל אגמון, אשר חילקה בסיכום השנה שעברה כ־927 מיליון שקל לבעלי מניותיה, ואלו הניבו לה תשואת דיבידנד מרשימה של כ־20.8%. דיבידנדים גבוהים נוספים חולקו על ידי ענקיות הנדל"ן קבוצת עזריאלי (650 מיליון שקל), אמות (645 מיליון שקל) וגב ים (570 מיליון שקל), וכן על ידי קבוצת הביטוח הפניקס (581 מיליון שקל).
גם חברת התקשורת בזק שבה לחלק דיבידנדים, לראשונה מאז 2018, לאחר שאימצה מדיניות חלוקת דיבידנד חדשה במרץ 2022 ולפיה תחלק מדי חצי שנה דיבידנד בשיעור של 50% מהרווח החצי שנתי. כפועל יוצא חילקה בזק אשתקד 534 מיליון שקל, ורשמה תשואת דיבידנד של 3.4%.