תא''ל במיל' שייקה ברקת / צילום: אביב חופי
כשנתיים לאחר הגשת כתב האישום בפרשת הצוללות, הבוקר (ה') מעיד תא"ל במיל' שייקה ברקת, העד הראשון בתיק, בבית המשפט המחוזי בתל אביב. שלב שמיעת העדויות לא נפתח באופן רשמי, אך ברקת זומן להעיד ראשון בשל גילו (88). ברקת היה נציג חברת טיסנקרופ הגרמנית בארץ לפני מיקי גנור הנאשם בפרשה.
● יוגשו כתבי אישום? הסתיימה החקירה בפרשת תיאום המחירים של ענקיות המזון | בלעדי
● המספרים מאחורי מבול התביעות הנגזרות: כמה הן מעמיסות על בתי המשפט
עו"ד ירון גולומב מפרקליטות מיסוי וכלכלה, ראש צוות התביעה בתיק הצוללות, נשא הבוקר בבית המשפט דברי פתיחה על הפרשה. "קשה להפריז במידת חומרתו של התיק ובחשיבות הציבורית של ניהולו. חומרת התיק נובעת מהסכנה שחשפה החקירה - חדירה של שחיתות חמורה אל עומק ורום המערכת השלטונית והביטחונית, בנושאים שהם קודש-הקודשים של הציבוריות הישראלית - מערכת הביטחון והרכש הביטחוני של מדינת ישראל", אמר גולומב.
לדבריו, "על אף החומרה היתרה שיש במעשים, מדובר בסופו של דבר במסכת אירועים שאינה מסובכת להסבר - עובדי ציבור בכירים, ובהם סגן ראש המל"ל ומנהל לשכת ראש הממשלה, פעלו לקבלת שוחד, ובתמורה סייעו לסוכן תאגיד מסחרי לקדם עסקאות רכש מול מדינת ישראל, ביודעין כי הסוכן יזכה לעמלה משמעותית בגין אותן עסקאות".
"מסת ראיות גדולה"
עו"ד גולומב התייחס לראיות בתיק ואמר: "אנו סבורים כי מסת הראיות הגדולה - ובכללה העדויות (לרבות זו של מיקי גנור כעד מדינה), הראיות החפציות השונות הקושרות את הנאשמים לפרשיות השונות ושקרי הנאשמים - נמצאת לשיטתנו הרבה מעל לרף ההוכחה הנדרש בפלילים על-מנת להרשיע את הנאשמים במיוחס להם".
על גנור אמר ראש צוות התביעה: "מיקי גנור התנהל באופן מושחת. סוכן התאגיד הגרמני טיסנקרופ אל מול עובדי ציבור".
על ראש המל"ל לשעבר, אבריאל בר-יוסף; דוד שרן, שהיה ראש מטה שר האוצר ומנהל לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו; ומקורביהם, איש העסקים שי ברוש והיועץ הפוליטי רמי טייב - אמר עו"ד גולומב: "כולם ביקשו לגרוף רווח אישי בקידום העסקאות וסייעו לגנור".
באוקטובר האחרון הורשע אחד הנאשמים בפרשת הצוללות - אליעזר (מודי) זנדברג, לשעבר יו"ר קרן היסוד - בעבירה של הפרת אמונים במסגרת הסדר טיעון ונדון ל-7 חודשי עבודות שירות. הוא הודה כי פעל בניגוד עניינים במסגרת הקשר עם גנור, בעת שהיה יו"ר קרן היסוד.
בלב הפרשה שתי עסקאות ענק בין ישראל לתאגיד הגרמני טיסנקרופ: לרכישת שלוש צוללות בשווי של כ-1.5 מיליארד אירו; ולרכישת ספינות טילים להגנה על אסדות הגז בשווי של כ-430 מיליון אירו. לפי כתב האישום, הנאשמים דרשו וקיבלו שוחד כדי לקדם את העסקאות בין התאגיד הגרמני לישראל.
*** חזקת חפות: הנאשמים בפרשה לא הורשעו, הם מכחישים את העבירות, ועומדת להם חזקת החפות.