משרדי אינסטכרט בטורונטו / צילום: Shutterstock
חודש ספטמבר הקרוב עשוי לבשר את שובן של ההנפקות. אחרי התייבשות כמעט מוחלטת בוול סטריט בחסות הירידות בשווקים והחשש מפני העלאות הריבית, סנוניות ראשונות מסמנות מגמה אופטימית חדשה.
● חשבתם שאוגוסט היה חודש חלש בשווקים? תראו מה ההיסטוריה מגלה על ספטמבר
● ניתוח | האינפלציה בארה"ב: בשוק מתקשים לפרש את הפד, ומזהירים מתרחיש שנות ה-70
הצפי לעצירת העלאות הריבית והתמתנות האינפלציה, בשילוב חציון מוצלח יחסית לענקיות הטק בוול סטריט, הביאו חברות רבות להתחמם על הקווים לקראת הנפקה. בהן ענקית התשלומים סטרייפ, המתחרה של פייפאל ושל ראפיד הישראלית, OpenAI, החברה שמאחורי ChatGPT, וחברת ניהול הנתונים הארגוני דאטה בריקס.
גם חברות ישראליות כבר פוזלות לנאסד"ק בחציון הראשון של השנה הבאה. הגדולה שבהן היא נבן (לשעבר טריפאקשנס), ענקית התיירות העסקית המנוהלת מארה"ב שהגישה בעבר תשקיף חסוי לנאסד"ק וכעת בוחנת הנפקה בשווי גבוה מבגיוס האחרון - 9 מיליארד דולר.
ויש מי שכבר קפצו למים. בשבוע שעבר זו הייתה ענקית השבבים הבריטית ארם (ARM) שנרשמה להנפקה בנאסד"ק. השבוע הצטרפה אליה אפליקציית משלוחי המכולת מקליפורניה אינסטכרט (Instacart), שהודיעה כי היא תירשם למסחר בבורסת הנאסד"ק בחודש הבא תחת הסימול CART, עגלת קניות אם תרצו.
1ההפסדים הכרוניים וההנהלה שהתחלפה
אינסטכרט היא חברת התוכנה הראשונה שצפויה לבצע הנפקה מלאה לציבור מאז 2021. אחרי עלייה של כ־30% במדד הנאסד"ק מתחילת השנה, אפליקציית הקניות מנסה לנצל את הסנטימנט החיובי של המשקיעים ואת המעבר שלה לרווחיות וחשפה בתשקיף שהגישה בימים האחרונים את ביצועיה. צללנו לתוצאות של אפליקציית הקניות האמריקאית.
הנהלת החברה התחלפה כבר בקיץ 2021 - המייסד אפורבה מהטה הוחלף בידי המנכ"לית פידג'י סימו, שהובאה במיוחד לאחר שניהלה את עסקי הווידאו של מטא - ובחמשת הרבעונים האחרונים מתנהלת החברה ברווחיות. במחצית הראשונה של השנה, אינסטכרט הכניסה 1.48 מיליארד דולר, צמיחה של 31% לעומת התקופה המקבילה אשתקד שנראית כמו מגמה עקבית שהתפרסה גם בכל שנת 2022. הרווח הנקי עמד על 242 מיליון דולר, בהשוואה ל־74 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
השינוי בצמרת הגיע לאחר הכשלון הקודם של החברה לצאת להנפקה וההפסדים הכבדים שצברה בשיא ימי הקורונה, למרות ההזמנות הגדולות שקיבלה. בין 2019 ל־2020 ההכנסות צמחו פי 4, ולמרות זאת, החברה הייתה הפסדית וכתוצאה מכך נאלצה לפטר עובדים רבים ולחתוך את שוויה מ־39 מיליארד דולר ל־24 ולאחר מכן ל־10 מיליארד דולר. לא ניתן להעריך את שוויה של החברה בהנפקה, כיוון שהיא טרם הודיעה כמה מניות תרצה למכור לציבור ובאיזה מחיר, אך הדבר צפוי להתבהר בשבועות הקרובים.
אבל למרות הצמיחה הגבוהה ברווח הנקי ובהכנסות, עושה רושם שקצב הצמיחה של פעילות אינסטכרט, במיוחד בעסקי הליבה שלה, מצטמצם. הגידול בנפח ההזמנות הממוצע מרשתות קטן בהדרגה מ־20.1% בשנת 2021 ל־4.2% בחציון הראשון של השנה. גם הגידול במספר ההזמנות הצטמצם ממעל ל־30% ב־2021 ל־0.5% בששת החודשים הראשונים של 2023. את הכסף הגדול היום עושה אינסטכרט מפרסום, שנחשב לתחום הצומח ביותר שלה, ועל כך נרחיב בהמשך.
2המשקיעים הראשונים היו אלו שהשקיעו בגוגל
אינסטכרט הוקמה ב־2012 בסמוך לאפליקציות דומות כמו אובר, ליפט ודורדאש (שלימים רכשה את וולט) ומאז גייסה 2.7 מיליארד דולר ממשקיעי צמרת. סקויה וקליינר פרקינס, הרכב המשקיעים המקורי בגוגל, האמינו באינסטכרט והשקיעו בה הון, כמו גם משקיעים אחרים כמו קרן אנדריסן הורוביץ. החברה פועלת בארה"ב וקנדה בלבד, ומאפשרת להזמין מוצרי מרכול ממגוון רשתות מזון ובריאות אמריקאיות כגון וולמראט, קוסטקו, קרוגר ואלברטסונס. אינסטכרט מציבה לקטים - עובדים עצמאיים הפרוסים בסניפי הרשתות ומלקטים את המוצרים לסלים ממותגים, חלקם אף מבצעים את ההזמנה ישירות לביתם של המזמינים. כיום היא משרתת 1,400 רשתות מזון על פני 80 אלף סניפים ומספקת שירותי פרסום ל־5,500 מותגים.
3המודל שמאפשר להצליח איפה שאחרות כשלו
אבל מאחורי המספרים הגדולים מסתתרים תנאי מגרש לא פשוטים. אינסטכרט, יש לזכור, פועלת בשוק התחרותי של משלוחי המזון שספג מכה גדולה עם היציאה ממגיפת הקורונה. ענקיות אונליין אחרות כמו אמזון, ושירותי משלוחי מוצרי דחף, כמו גופאף (GoPuff) או גטיר (Getir) הטורקית־אמריקאית, נאלצו לחתוך את השווי שלהן ולפטר עובדים רבים. אינסטכרט הצליחה לשרוד את התקופה הרעה בזכות מותג גדול וותיק, ותפעול השונה מזה של רוב אפליקציות המשלוחים: היא איננה מחזיקה במחסנים משלה, אלא משתמשת בסניפים של רשתות אחרות הנמצאים בקרבת הלקוח. לטענתה, 85% משוק רשתות המזון בארה"ב משתף איתה פעולה והפריסה הרחבה מאפשרת לה להוציא משלוחים בעלות נמוכה יותר ברוב הערים הגדולות במדינה.
4למה חברת משלוחים מוגדרת בתור "הייטק"?
בשנת 2019 החלה לפעול אינסטכרט בתחום הפרסום אונליין, מה שסיפק לה את ההגדרה "חברה טכנולוגית", גם בעיניי המשקיעים. האפליקציה מאפשרת למפרסמים כמו נסטלה ופפסיקו לקדם את המותג שלהם בתפריט של הקונים ולהציע מבצעים והנחות. בהמשך, אינסטכרט אף החלה למכור לרשתות תוכנות לניהול המשלוחים שלהן, מה שמציב אותה בסקטור ההייטק ללא עוררין.
התלהבות המפרסמים מאינסטכרט כה גדולה, עד שתאגיד המשקאות פפסיקו קיבל את הזכות לרכוש מניות אינסטכרט בגיוס פרטי בן 175 מיליון דולר לפני ההנפקה. בשנה שעברה, הכניסה החברה 740 מיליון דולר מפרסומות וממוצרי התוכנה, שהיו אחראים על כ־30% מסך ההכנסות שלה.
מהלך דומה נקטה גם אמזון, ששכלול רשת הפרסום שלה הוביל לצמיחה משמעותית בהכנסותיה ברבעון האחרון - עלייה של 22% בהכנסות מפרסום ברבעון בהשוואה ל־11% בכלל עסקיה. נתח השוק של מערכת הפרסום של אמזון עומד כבר על מעל ל־7%. למה אמזן ואינסטכרט נהנות מגאות של מפרסמים בזמן שפייסבוק למשל מתמודדת עם המגמה ההפוכה? את התשובה לכך אפשר למצוא בתשקיף של אינסטכרט: לטענתה, הלקוחות גילו כי פרסום באפליקציית הקמעונאות מעלה את המכירות ב־15%.