שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ביקש מאנשי המקצוע במשרדו לבחון אפשרות שעובדי שירות המדינה בעלי שכר גבוה ישתתפו משכרם בעלויות מלחמת חרבות ברזל - כך נודע לגלובס. החלטה שכזו, אם תצא לפועל, תצריך חקיקה.
● הנזק לענף הנדל"ן: "אם זה יימשך עוד שבוע, נראה קריסה של חברות"
● בעלי עסקים שממתינים לפיצוי? כך זה הסתיים במשברים הקודמים
בימים אלה מאתרים באוצר מקורות תקציביים שישמשו לבנייה המחודשת של תקציב 2024. השפעות הלחימה צפויות להגדיל את הוצאות הממשלה ולהקטין את ההכנסות ממיסים. הוצאות השכר של כלל עובדי המגזר הציבורי עומדות על כ-170 מיליארד שקל בשנה, וסמוטריץ' שם עין על הנתח התקציבי הזה כמאגר שיכול לסייע למאמץ המלחמתי ולטיפול בעורף.
סמוטריץ' נפגש היום (ה') עם יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, כדי לדון "בתוכנית הכלכלית למשק בעת המלחמה וחזרת המשק לפעילות", לפי הודעת השר. מבדיקה מול ההסתדרות, נראה כי סמוטריץ' לא סיפר לבר-דוד על כוונותיו בפגישתם. הסיכוי שבהסתדרות ירתמו למהלך אינו גבוה, אבל זוהי רק הקטנה שבבעיות.
לא ברור האם השותפות בקואליציה יוותרו על הכספים שהובטחו להן
במשרד האוצר מבינים היטב שהנחיה לקצץ בשכר עובדי המדינה לטובת הגירעון לא יכולה לבוא בתוך חלל ריק. אם במסגרת שינוי סדר עדיפויות נרחב לתקציב השנה הבא, יועברו מיליארדי השקלים הקואליציוניים והסקטוריאליים לצרכי השעה, וזה עדיין לא יספיק לכלל הוצאות הסיוע והלחימה - תהיה לגיטימציה מסוימת לדרוש מהעובדים להיכנס תחת האלונקה. זוהי גם שאלה פוליטית, כיוון שכרגע לא ברור האם השותפות הקואליציוניות יסכימו לוותר על הכספים שהובטחו להן.
הרעיון של סמוטריץ' נזרק לחלל האוויר במהלך דיון באוצר, ללא הכנה מעמיקה. לא ברור עדיין מהם יעדי החיסכון של השר בצעד כזה, מי יוגדר בעל שכר גבוה לצורך גביית "מס הלחימה", כמה ייגבה מכל אחד מהם - והאם הדבר ייעשה בניכוי חד פעמי או באמצעות מנגנון ממושך יותר.
אם לא די בכך, התועלת הפיסקלית למדינה תהיה מוגבלת למדי. זאת, בשל המספר המצומצם של בכירים בממשלה - בדרגת שכר של מנכ"ל משרד לפחות, המרוויח כ-40 אלף שקל בחודש. כדי להשיג אפקט תקציבי משמעותי, יצטרכו להעביר חקיקה גורפת גם על בעלי שכר נמוך יותר.
איך יגיבו בהסתדרות?
קושי נוסף בצעד זה של סמוטריץ' נעוץ בריבוי ארגוני העובדים היציגים. כלומר, אפילו אם בר-דוד ישתכנע לוותר על חלק מסוים מכספי העובדים, אין כל ערובה שיירתמו למהלך גם ההסתדרות הרפואית, הסתדרות המורים, ארגון המורים וכו'. אם חלק מהארגונים יתנגדו - סביר שגם היתר לא יסכימו להיות "הפראיירים היחידים". ואפילו אם יסכימו, האם המדינה באמת מתכוונת לקחת עכשיו מאנשי צוות רפואי, שוטרים בכירים ומשרתי ציבור אחרים שעובדים כעת שעות ארוכות וקשות לנוכח המצב?
ההצעה של סמוטריץי חריגה, אבל לא לגמרי תקדימית. בעבר, כשהיו בעיות תקציביות, למשל במשבר הקורונה, אחד הפתרונות שעלו היה דרישה מהעובדים שיתנו את חלקם. מתווה דומה כבר סוכם בין בר-דוד לבין שר האוצר דאז, ישראל כ"ץ, אבל התפוצץ ברגע האחרון. החלופה הייתה הקפאת שכר עובדי המדינה, מהקורונה ועד להסכם השכר החדש שנחתם בחודשים האחרונים - וקבע העלאות שכר של 11% בממוצע לעובדים. בקשה להירתמות של הבכירים עלתה גם לפני כעשור, בתקופתו של יאיר לפיד בראשות האוצר.
גורמים המצויים בפרטים מעריכים שבסבירות גבוהה, גם הפעם יבקש האוצר מההסתדרות "מגבית" מהעובדים. אולם, הם מסבירים שעוד מוקדם מדי לצעד שכזה, כיוון שעדיין לא ברור מה יהיה היקף הלחימה, כמה מקורות כספיים היא תצריך - ואיך ייבנה מחדש תקציב 2024.