בעלי עסקים שממתינים לפיצוי? כך זה הסתיים במשברים הקודמים

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות • הפעם: פיצויים לעסקים קטנים ובינוניים בעקבות מצבי חירום • מה היה בעבר, מה עומד על הפרק - ועל החשיבות של מתן ודאות

עסקים סגורים בירושלים עקב המצב הביטחוני / צילום: הרצל זאדה
עסקים סגורים בירושלים עקב המצב הביטחוני / צילום: הרצל זאדה

אודות המוניטור

מדור "המוניטור" של גלובס ו"המרכז להעצמת האזרח" מנגיש לציבור מעקב אזרחי אחר יישום, או אי יישום, החלטות ממשלה וחקיקות, ומבוסס על עבודת חוקרי המרכז ומערכת גלובס. המרכז להעצמת האזרח (CECI) הוא עמותה הפועלת משנת 2003 ועוסקת ביכולות הביצוע של המגזר הציבורי. המדור מתפרסם פעם בשבועיים.

עריכה ותחקיר: עידו פיק, מיכל בן משה וראינה פראירה

אתר המרכז להעצמת האזרח: www.ceci.org.il

כך בדקנו

המרכז להעצמת האזרח הוא ארגון חברה אזרחית הפועל למען הגברת יכולת הביצוע במגזר הציבורי וחיזוק האמון בין הממשל לאזרחים. מיזם "המוניטור" היא האמצעי המרכזי עבור מטרה זו.

"המוניטור" מבצע מעקב וניטור אחר יישום החלטות ממשלה, לאור ערכי האחריותיות ((Accountability והשקיפות ובמטרה לטייב את עבודת הממשל בישראל, להצביע על הפער שבין ההצהרה וקביעת מדיניות הממשלה לבין ביצועה בפועל. מלבד הצגת תמונת יישום עדכנית של כל סעיפי ההחלטה האופרטיביים, תחקירני המוניטור, העוברים הכשרה מקיפה, מנתחים את החסמים והמאפשרים בכל החלטה, כלומר - מה היו הסיבות והתנאים שתרמו לביצוע או אי ביצוע סעיפי ההחלטה השונים.

התחקיר מתבצע באמצעות קריאה במקורות גלויים כגון פרוטוקולים, מאגר החקיקה, דוחות ממשלתיים, דוחות מבקר המדינה וכד'. לאחר מיצוי המקורות הראשוני, מתבצעת פנייה אל אנשי המקצוע בממשלה ובחלק מהמקרים היוועצות עם שחקנים רלוונטיים נוספים כגון גופי חברה אזרחית, מושאי המדיניות ועוד.

דוח המוניטור כולל התייחסות לרקע, הנסיבות והאקלים הציבורי סביב קבלת ההחלטה, הצגת סטטוס יישום סעיפיה השונים, ניתוח המאפשרים והחסמים, סיכום ואינטגרציה של המידע וכן המלצות לייעול תהליכים והסרת חסמים.

כיצד נבחרות החלטות ממשלה למעקב?

■ החלטות בנושאים חברתיים וכלכליים, הנבחרות לאחר שיח ומיפוי מול גורמי ממשל, אקדמיה וחברה אזרחית.
■ החלטות ממשלה אופרטיביות - החלטות יישומיות.
■ החלטות אסטרטגיות - תקציב גבוה או השפעה נרחבת על אזרחי ישראל.
■ החלטות ממשלה מורכבות - בעלות פוטנציאל לחסמי ביצוע בשל מעורבות מספר משרדי ממשלה, תהליך ארוך וכד'.
■ החלטות בשלות - עברה לפחות שנה מהרגע שהתקבלו בממשלה.

אמות מידה למדידת יישום סעיפי ההחלטה

החלטות ממשלה כוללות בתוכן סעיפים ביצועיים מסוגים שונים - שינויי חקיקה, תקצוב, הקמת וועדות, ביצוע עבודת מטה ועוד. דו"ח המוניטור מביא את סטטוס היישום של כל אחד מסעיפי ההחלטה - יושם, לא יושם או יושם חלקית (לדוגמא - במקרה בו תקציב הוקצה אולם לא מומש).

ניתוח חסמים ומאפשרים

המרכז להעצמת האזרח ביצוע ניתוח ועיבוד נתונים של יותר מ-100 דו"חות מוניטור לכדי מחקר כמותני המאפשר ראיית מאקרו על יכולת הממשלה ליישם את החלטותיה והתחייבויותיה לציבור. הניתוח העלה 13 מאפשרים ו - 11 חסמים בדרך ליישום החלטות ממשלה. חסמים לדוגמא - היעדר לוח זמנים מחייב, קושי בביצוע התקשרויות, חוסר תיאום בין משרדי ממשלה ועוד. מאפשרים לדוגמא - צוות מתכלל, מנגנון ביקורת חיצונית, הגדרת מדדי תוצאה ועוד.

ניתוח המאפשרים והחסמים מסייע לקבל תמונת מצב רחבה מבוססת נתונים על אופן עבודת הממשלה ולהפיק המלצות בכדי לבנות החלטות ממשלה ישימות ויעילות יותר למען הציבור בישראל.

למה אנחנו חורגים מהפורמט?

בימי שגרה, מדור המוניטור מבצע מעקב מדוקדק אחר יישום החלטות ממשלה - כאשר בכל פעם נבחנת החלטת ממשלה אחרת. אולם, אלה אינם ימי שגרה.

במצב חירום, זרם בלתי פוסק של ידיעות ודיווחים מסחרר אותנו, מה שפעמים רבות משאיר אותנו אבודים במרחב. מרוב עצים, אנחנו לא רואים את היער. לכן, במקום לרדת לפרטים, החלטנו במרכז להעצמת האזרח ובגלובס לעלות מעלה ולהתבונן על המצב ממעוף הציפור.

כחלק מהמאמצים שלנו לסייע בהבהרת התמונה הגדולה, בתקופה הקרובה אנחנו נרתום את המשאבים שלנו על מנת לבצע סקירות מקיפות יותר - שמותחות את היריעה מעבר להחלטת ממשלה מסוימת.

רבות דובר על הפגיעה של המלחמה במשק. קבוצה רגישה במיוחד להשלכות המלחמה היא בעלי העסקים הקטנים והבינוניים. כאן בגלובס הקפדנו להשמיע את קולם ולהציף את תביעותיהם מהמדינה למתווה פיצויים ראוי. חשוב להבין: הצורך להעניק פיצוי לבעלי העסקים הקטנים אינו נובע רק מרגשות סולידריות (שהם חשובים בפני עצמם) עם מי שספג פגיעה כלכלית משמעותית, אלא הוא גם תוצאה של התפקיד החשוב שאותם עסקים ממלאים בכלכלה. למעשה, עסקים קטנים ובינוניים מהווים למעלה ממחצית מהתוצר העסקי של מדינת ישראל.

מתווה הסיוע שצפוי להציג שר האוצר וההתבטאות המדהימה
יש כסף: הכלכלן שמסביר - כך ישראל תוכל לממן את המלחמה  

אבל מהו בעצם אותו "פיצוי לעסקים"? כאן צריך להכיר את חוק מס רכוש וקרן פיצויים (ואת התקנות הנלוות) שמבסס את זכותם של עסקים לתבוע חלק מהנזקים שנגרמו להם מאירועי מלחמה. החוק מבחין בין שני סוגי נזקים. הסוג הראשון הוא "נזק מלחמה" - שהוא נזק ישיר, או כלשון החוק: "נזק שנגרם לגופו של נכס עקב פעולות מלחמה על-ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל או עקב פעולות מלחמה על-ידי צבא הגנה לישראל".

הסוג השני הוא "נזק עקיף" שהוא "הפסד או מניעת ריווח כתוצאה מנזק מלחמה בתחום ישוב ספר, או מחמת אי אפשרות לנצל נכסים המצויים בתחום ישוב ספר, עקב פעולות מלחמה על-ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על-ידי צבא הגנה לישראל". כלומר, ההגדרה של "נזק מלחמה" חלה על כל מי שנפגע באופן ישיר מהמלחמה (למשל, על ידי פגיעת רקטה) בלא תלות במרחק שלו מקו העימות, בעוד שההגדרה של "נזק עקיף" חלה רק על יישובי ספר.

על פניו, החוק לא מעניק באופן גורף פיצוי לעובדים עצמאיים או לבעלי עסקים בגין אובדן הכנסות עקיף (מלבד ביישובי ספר). אולם במערכות ישראל השונות, יצאו הוראות ביצוע של רשות המיסים שאפשרו בכל זאת לבעלי עסקים להגיש תביעה לפיצויים בגין נזק עקיף. לגבי אותם אזורים בהם נקבע מצב מיוחד בעורף, לאלה ניתנו גם תנאים מועדפים לעסקים קטנים ובינוניים שקשורים למשל להלוואות בערבות מדינה ולייעוץ עסקי.

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

הנה, יש לנו זכויות לפיצויים שמעוגנות בספר החוקים ויש לנו אפילו הוראות מיוחדות שניתנו בצוק העיתים. אז למה אחרי הכל, בעלת עסק אמרה לנו השבוע בגלובס שבעניין הפיצויים, "אני לא מאמינה למדינה בכלל"?

ייתכן שהתחושות הללו התעצבו לאחר ניסיון רב שנים של מצבי חירום שהביאו את בעלי העסקים הקטנים והבינוניים להתדפק על דלתה של הממשלה. אם כן, אולי אם נחזור לעבר, נוכל לכייל את הציפיות בהווה - ואפילו להפיק כמה לקחים לעתיד. בשורות הבאות ננסה לעשות בדיוק את זה.

2006: מלחמת לבנון השנייה

מלחמת לבנון השנייה שהתנהלה בין מדינת ישראל לארגון החזבאללה בחודשים יולי-אוגוסט 2006, הייתה האירוע הראשון בו מדינת ישראל שילמה פיצויים בהיקפים משמעותיים מקרן מס הרכוש. ההחלטה להגדיר חלק ניכר מצפון הארץ כאזור שנפגע באופן קשה מהמלחמה, העניקה לתושבים רבים גם זכאות לפיצויים עקיפים באשר לאובדן הכנסה וימי עבודה.

 

זה התאפשר באמצעות תיקון כהוראת שעה לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים שהרחיבו את הגדרת האזורים הזכאים, בהתאם לתקופות מסוימות. כך, למשל, גם אזורים כמו חיפה והקריות, נצרת, דרום הכנרת, דרום רמת הגולן ועפולה - זכו לפיצויים עבור חלקים מהתקופה.

2008: עופרת יצוקה

בסוף דצמבר 2008, במהלך חג החנוכה, הוביל צה"ל מבצע צבאי בן שלושה שבועות ברצועת עזה בעקבות ירי רקטות מהרצועה. ב-17 בינואר 2009 הכריזה ישראל על הפסקת אש חד צדדית - ובמהלך הימים הבאים השלימה את הוצאת הכוחות מהרצועה.

מספר ימים לאחר מכן, הספיקה הממשלה לקבל את החלטה מספר 4460 שכללה פעולות נדרשות על מנת להחזיר את תושבי הדרום לשגרה בהקדם. בין השאר כללה התוכנית שני מהלכים מרכזיים של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה לחיזוק עסקים קטנים ובינוניים. המהלך הראשון הוא סבסוד חונכות עסקית, כך שעסקים שנמצאים בטווח של עד 40 ק"מ מרצועת עזה יהיו זכאים לקבל סבסוד מוגדל של 90% מעלות העסקת יועץ, לרבות הכנת תוכנית עסקית. כמו כן, הוקם מסלול ייחודי לעסקים בעוטף עזה, במסגרת הקרן להלוואות לעסקים קטנים.

2014: צוק איתן

שוב ירי רקטי מרצועת עזה - ושוב מבצע צבאי של מדינת ישראל בין ארגון הטרור חמאס. אלא שהפעם, היקף המבצע היה רחב יותר מהמבצעים הקודמים בעזה, הן מבחינת משך הלחימה (50 ימים), הן מבחינת מספר האבידות והן מבחינת עלותו הכלכלית.

כבר במהלך המבצע, לאחר כשבועיים מיום פתיחתו, קיבלה ממשלת ישראל את החלטה מספר 1897 - "צעדים לחיזוק העורף כתוצאה מהצרכים הנובעים ממבצע צוק איתן".

באשר לעסקים קטנים ובינוניים, הוחלט שיינקטו מספר צעדים. אחד מהם הוא אשראי לעסקים: משרד האוצר העמיד ערבויות מדינה בסך 100 מיליון שקלים לטובת הלוואות לעסקים בישובים לגביהם הוכרז "מצב מיוחד בעורף". על מנת לייעל את מתן ההלוואות, הוחלט כי יקוצר זמן בדיקת בקשות ההלוואה ל-9 ימי עסקים בלבד, תבוטל אגרת הבדיקה וכן יערכו ימים מרוכזים ביישובי האזור לקליטת בקשות לאשראי.

צעדים אחרים כוללים הקדמת תשלומי מדינה לספקים מהישובים לגביהם הוכרז מצב מיוחד בעורף ודחיית תשלומי מע"מ ומס הכנסה של בעלי עסקים באזור. כמו כן, התקבלו החלטות 2026 ו-333 שהעניקו פיצוי לעסקים בתחום התיירות (שהכנסתם נפגעה בעקבות המצב המיוחד בעורף) כמעט מכל רחבי הארץ. הוגדלה גם ערבות המדינה בקרן בערבות מדינה לעסקים קטנים ובינוניים עבור עסקי שירותי התיירות וננקטו עוד צעדים לחיזוק ישיר ועקיף של תעשיית התיירות. בנוסף, בעקבות המערכה התקבלו שתי החלטות ממשלה נוספות (מספר 2017 ו-2025) שעניינן נקיטת צעדים לחיזוק הקהילה, החברה והכלכלה ביישובי הדרום ועוטף עזה, וכללו, בין השאר, צעדים שאמורים היו לתת מעטפת סיוע כוללת וארוכת טווח לעסקים קטנים ובינוניים.

2020: מגפת הקורונה

נכון, מדובר במגפה ולא במערכה צבאית. אבל האתגרים הכלכליים שהציב מצב החירום הבריאותי משותפים גם למצבי חירום ביטחוניים - בייחוד בגזרת העסקים הקטנים והבינוניים. זה בולט כשמשווים את מצב הקורונה למלחמה הנוכחית: בעוד שבמבצעים הקודמים ההשפעה של המלחמה הייתה יחסית מתוחמת, המלחמה הנוכחית, בדומה למגפת הקורונה, נותנת אותותיה בכל רחבי הארץ.

כתגובה למשבר הקורונה, כלי המדיניות המרכזי בו נקטה המדינה היה מענקים במסגרת תוכנית "רשת ביטחון כלכלית". באמצעות החלטת ממשלה 5015 בדבר "מענק סיוע לעסקים בעד השתתפות בהוצאות קבועות בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות נגיף הקורונה", המדינה העניקה לעצמאיים ולעסקים קטנים ובינוניים מענקים בהיקף של אלפי שקלים בחודש, בכפוף לעמידה בתנאים שונים. המענקים ניתנו בשלושה מסלולים: מענק לפגיעה בהכנסות, מענק השתתפות בהוצאות קבועות ומענק סוציאלי לעצמאיים ולשכירים בעלי שליטה. כמו כן, ניתנו מענקים למטרת שימור עובדים והחזרתם והוקמה קרן הלוואות מיוחדת בערבות מדינה. תוכנית המענקים התקבלה.

2021: שומר החומות

כשבועיים לאחר סיום מבצע שומר החומות, ב-3 ביוני 2021 פורסמו הוראות שעה חדשות לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים. על פי תקנות אלה, התאפשר לבעלי עסקים שנמצאים בטווח של עד 40 ק"מ מרצועת עזה להגיש תביעה לקבלת פיצוי על פי שלושה מסלולים: פיצוי עבור אובדן הרווחים (בהתבסס על הירידה במחזור העסקאות בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה הקודמת); פיצוי בשל אובדן שכר עבודה ששולם לעובדים המתגוררים באזור של עד 80 ק"מ מהרצועה; מסלול המכוון למגזר החקלאי, במסגרתו ניתן מענה ייעודי המסתמך על מספר העובדים בשטח החקלאי והקרבה של השטח לרצועה.

בשל המצב הייחודי בו פרצו מהומות נרחבות בערים המעורבות, נקבע גם כי תחת תנאים מסוימים (בנוסף לסעדים הקבועים בחוק בנוגע לפיצוי עבור נזק ישיר), עסק שהציוד שלו ניזוק כתוצאה מאירועי האלימות בערים הללו, יוכל לקבל פחת מואץ בשיעור של 100% ממחיר ציוד שרכש במקום הציוד שנפגע.

ומה אמור לקרות עכשיו?

מלחמת "חרבות ברזל" הובילה לקיפאון משקי במשך כבר כמעט שבועיים. הנחיות פיקוד העורף, החרדה האופפת את הרחוב והתגייסותם של אזרחי ישראל לניצחון המערכה - גורמים לעסקים קטנים ובינוניים רבים להיקלע למשבר מימוני ותפעולי. ימי הלחימה משפיעים רבות על כלל המשק הישראלי. על כן, התוכנית הכלכלית המתגבשת כיום אמורה להזרים חמצן לפעילות העסקית ולשמור על המשכיות הפעילות המשקית.

יישובי קו העימות, כאמור, מפוצים דרך מנגנון הפיצוי הקבוע בחוק מבוסס על פעילות קרן הפיצויים של רשות המיסים. אך המלחמה כבר כעת משפיעה באופן דרסטי על המשק הישראלי ודורשת תגובה מהירה של ממשלת ישראל. כרגע בעלי העסקים מצויים בערפל ונדרש לפרסם את תכנית הסיוע בהקדם, כדי להזרים חמצן לפעילות העסקית ולשמור על המשכיות הפעילות המשקית. אולם נכון לשעת כתיבת שורות אלה, מלבד דחיית מועד הגשה ותשלום של דו"ח תקופתי ספטמבר 2023 והקפאת הליכי גבייה, טרם סוכם מתווה לתמיכה כלכלית ברמה הלאומית.

אם כן, הכדור נמצא בידיים של מקבלי ההחלטות. אבל מי בעצם מקבל את ההחלטות? בעוד שמטבע הדברים, העיניים נשואות אל משרד האוצר - שבלעדיו דבר לא יוכל לצאת אל הפועל - בדיונים שהתנהלו השבוע היה זה דווקא משרד הכלכלה שהציג יוזמות סיוע שונות. אז לפני שרצים קדימה, חשוב מאוד להגביר את התיאום בין משרדי האוצר והכלכלה. למשרד הכלכלה יש כלים ומתבצעות בו עבודות עומק - כך שסנכרון עם משרד האוצר יוכל להוות "מכפיל כוח" ולהעצים את התפוקות של המשאבים הקיימים.

ומה עומד על הפרק? שר הכלכלה ניר ברקת הציג מיפוי של האתגרים הנוכחיים והצעות שונות להתמודד איתם. האתגר הראשון הוא הגדלת השרידות במשק. כאן, התוכנית היא להתבסס על מודל להשוואת מחזורי עסקים, עם תוספת של מקדמות. כך, עסקים צפויים לקבל שיפוי מהמדינה בעבור ירידה במחזור העסקים. מתוכנן גם לעשות שימוש בקרן להלוואות בערבות המדינה בהיקף של ארבעה מיליארד שקלים עם מסלולים ייעודיים לתקופת המלחמה. בנוסף, על מנת לאפשר הקלה תזרימית לעסקים, יידחו התשלומים של עסקים למדינה, כאשר בשלב הראשון הדחייה תינתן עד סוף דצמבר.

כדי למנוע מחסור, יתבצעו מאמצים לאיתור חלופות למטוסים ואוניות שנמנעים להיכנס לישראל, מה שעלול להביא לירידה משמעותית בהיקפי המטען שמגיעים ארצה. לשם כך, ככל הנראה תידרש תקופת ההיערכות שעומדת על בין שלושה חודשים לשישה חודשים. צעד נוסף בהקשר זה הוא הגדלת מלאים והבטחת רציפות אספקה, על ידי הגדלת מלאי החירום ליכולת אגירה של פי שניים בהשוואה לימי השגרה. ההיערכות היא לתרחיש של מחסור במשק ולכן על המדינה לוודא שהמגזר העסקי מגדיל את התפוקה ואוגר מלאי. כמו כן, משרד הכלכלה צפוי ליזום תוכניות סיוע למגזר העסקי כדי שהוא יוכל לחזור לתפוקה מלאה.

וכמובן, ייצוב הכלכלה דורש ייצוב של הקהילה. בשל הצורך להחזיר את הביטחון הקהילתי, משרד הכלכלה מתכנן לפעול לחימוש 100 אלף לוחמים לשעבר, לבנות משמר מקומי בשלטון המקומי, לחזק את שיתוף הפעולה בין גורמי הביטחון המקומיים וליצור מבנה היררכי שמכפיף אותם למשטרה מבחינה פיקודית.

איך מבטיחים שזה יקרה?

על בסיס הניסיון המצטבר מהעשורים האחרונים - ובשים לב לנסיבות המיוחדות של המצב הנוכחי - במרכז להעצמת האזרח גיבשו המלצות שיוכלו לשפר באופן משמעותי את השירות שיקבלו בשטח בעלי העסקים הקטנים והבינוניים.

הדבר הדחוף ביותר הוא מתן ודאות. היות שמלחמה היא ממלכת אי הוודאות, הממשלה נדרשת לפעול כדי להפיג מעט את ערפל הקרב עבור בעלי העסקים. ככל שהממשלה תאשר מוקדם יותר, עוד לפני תום הלחימה, את ההחלטות הרלוונטיות - ככה יצטמצם חוסר הוודאות בקרב בעלי העסקים. הוודאות גם מחייבת את הממשלה לפעול להנגשת המידע הרלוונטי לבעלי העסקים.

מבחינה אופרטיבית, חשוב להידרש למסלול השכר. מאות אלפי עובדים נשארו בעשרת הימים האחרונים ורבים צפויים להישאר בבתיהם כתוצאה מהמלחמה. כדי למנוע את המתח המובנה בין המעסיק למועסק, יש לפעול לבניית מנגנוני העסקה גמישים. בטווח הארוך, מנגנון החל"ת שיושם בקורונה עלול דווקא לנתק את הקשר בין עובד ומעסיק. לכן, יש לקדם מסלולים גמישים תומכי תעסוקה, כמו "המודל הגרמני" המאפשר למעסיק להמשיך להעסיק את העובד, כשחלק משכרו משולם ע"י המדינה. ההצעה כבר מונחת על השולחן, רק צריך שהגורמים הרלוונטיים ירימו את הכפפה.

במרכז להעצמת האזרח ממליצים גם על קביעה מראש שהמענקים יהיו דיפרנציאליים. במשבר הקורונה, עצמאים זכו למענקי קיום בדומה לחל"ת שקיבלו השכירים. לאחר שחלף המשבר ואחרי שחולקו המענקים, עצמאים שהכנסתם ירדה בזמן המגפה בפחות מ-25% נדרשו להחזיר את המענק במלואו. מצב זה אינו רצוי, ולכן יש לייצר קריטריונים דיפרנציאליים לחלוקת המענקים. כמו כן, יש לשים לב שניסוח הקריטריונים לקבלת מענקי סיוע לא יוצר עיוותים שיפגעו באפשרות של קבוצות מסוימות לקבל את המענקים.

ואסור להמעיט בחשיבות משך הטיפול במערכת פניות לציבור. בעת חירום, אנו עדים לקפיצה דרמטית במספר הבקשות והיערכות מותאמת תסייע בקיצור משך הטיפול במערכת פניות הציבור. אסור שזמני ההמתנה המייאשים בתקופת הקורונה יחזרו על עצמם.