העמק סביב קיבוץ גבת נפרס כמו שמיכה בהירה של שדות ונוף. עוד מעט יקצרו החקלאים את הכותנה, והשדות הלבנים יפנו מקום למשבצות ירוקות.
גבת, שהוקם בשנת 1926 בידי אנשי העלייה השלישית והרביעית והיה אחד הקיבוצים הראשונים בעמק יזרעאל, ראה ב־100 שנותיו הכול: לינות משותפות, מלחמות, פילוגים והפרטה. לרגל יום הולדתו תפרתי לכם יום בקיבוץ.
● כל ביס הוא ענן של אושר: הארוחה הדרוזית ששווה לנסוע בשבילה עד הגליל
● חול כמו בסהרה ומים כמו בתאילנד: החופים היפים ביותר בישראל והתוספת הקולינרית
● סדרת יינות, חוות פטריות וקובה בפיתה: חבל הארץ שכדאי לבקר בו
10:00 | משהו לאכול: צמחים וסינבון שהוא יצירה
בכניסה לקיבוץ יושבת לה משתלת יזרעאלה הנפלאה, שמלבד שלל יפה של שתילים וצמחים, היא מתמחה בפריטים משגעים לעיצוב גינות, חצרות ובתים. זו משתלה שמשתנה עם העונות, וביום הגעתנו נצצו טיפות גשם על החרציות, ומטריות צבעוניות קיבל את פנינו. ערכנו סיבוב קצר, רכשנו מה שרכשנו, והתיישבנו בחצר הפורחת. שם ישבו אנשי העמק עם מגשי ארוחת הבוקר שלהם.
זאת משום שבין מרבדי הפרחים לעציצים התלויים ממוקמת לה עגלת הקפה Wide Open. אם פעם הוגשו שם לחם פועלים, גבינה לבנה וזיתים, היום יש גרסה עדכנית ומוקפדת: לחם מחמצת טרי, גבינות משובחות, אנטיפסטי צבעוני וזיתים מצוינים. במקום לחם וריבה לקינוח, הלכנו על הסינבון, מלאכת מחשבת של מאפה טרנדי בגרסה לא מתוקה מדי.
לשילוב הנהדר בין משתלות למשאיות אוכל עוד אקדיש מדור מיוחד, שכן מדובר בחיבור הגיוני של קולינריה ויופי, שמאפשר לאכול, לטבול בינות ערוגות ולדמיין שאנחנו בכפר קטן בוולש ביום סגריר.
משתלת יזרעאלה, Wide Open
11:00 | משהו לעשות: תועפות אופנתיות של אנרגיה ושמחה
בכניסה לגבת, זקוף וחגיגי, ניצב לו גם האסם הישן של הקיבוץ, שזכה לגלגול חיים חדשים. היזמת קרן שביט, אישה שגדולה מכל הגדרה, מוכרת בזכות אופנה נשית מחמיאה בעיצובה ואירועי פופ־אפ מדליקים שהיא נוהגת לערוך. "אני חושבת שאני מומחית לחוויות, ליופי ולאהבה", היא מצחקקת ומובילה אותנו לתוככי האסם, שאוצר בתוכו תועפות אנרגיה של יופי ושמחה.

סדנה באסם של קרן שביט / צילום: קרן שביט
לאחרונה הפכה שביט את המקום למעבדה של השראה: מלבד עיצוביה העל־זמניים שמככבים על הקולבים, ומהם ניתן לרכוש בכל שישי, מתקיימות באסם סדנאות יוצאות דופן, חלקן בשיתוף אמנים מוכרים. אנחנו השתתפנו בסדנת יצירת פורטרט קולאז' בהנחייתה של שביט, ששופעת בכל עת סיפורים, אנקדוטות וצידה יפה לחיים. היא נעה בין המשתתפים, שולפת בדים צבעוניים, כפתורים וניירות מחוספסים, וכל אלה מתלכדים לכדי סיפור.
האסם של קרן שביט
13:00 | משהו לקנות: וילונות מפעם שהופכים למצעים ותיקים
כמה צעדים משם, באחד מבתי הילדים הישנים של גבת, פועלת אורלי אייזנר, מעצבת פנים, שהופכת נוסטלגיה לעיצוב עכשווי. אייזנר מצילה בדים ישנים, רקמות ווילונות של פעם, ומהם מכינה מצעים, תיקים, כריות ומנורות, עם מראה עדכני אבל בטעם של פעם. כל בד מספר סיפור, כל כפתור נושא זיכרון.
בחדר הסמוך מעצבת הלל, בתה של אורלי, תכשיטים ושעוני וינטג'. יש לה סטודיו קבוע בתל אביב אך מדי פעם היא באה לבקר את ההורים.

אורלי עיצוב לבית בניחוח של פעם / צילום: שירה אייזנר
רצפתה של החנות מסגירה את העובדה שפעם התרוצצו כאן ילדים בסנדלים. לוקח זמן לעין להתרגל לאוסף הפריטים שגודשים את החלל. הם נושאים זיכרון ומקנים מעין תחושה של מוכרות. יש משהו מרגש בידיים שיודעות לשמר ולא רק לחדש, בטח בעולם שממהר למחוק. הן מזכירות שדווקא מהעבר אפשר לתפור עתיד.
אורלי עיצוב לבית בניחוח של פעם
14:00 | עוד משהו לאכול: מסניף רשת ידועה למסעדה מפתיעה
חוצים את הכביש מגבת ומגיעים לקיבוץ יפעת, עוד נקודה ירוקה בעמק. יפעת הוקם לאחר הפילוג מגבת בשנות החמישים, כשוויכוח על נאמנות למפא"י או למפ"ם הפך למלחמת עולם קטנה בין חברים, שכנים ובני משפחה. לימים שקעו רוחות המאבק, ילדים משני הקיבוצים למדו ושיחקו יחד, חלקו בריכה, מדשאה וחלומות על עולם גדול מעבר לברושים.

מנת בוקר במישקה / צילום: אור פורטנוי
בכניסה לקיבוץ עצרנו לפת צהריים במסעדת מישקה. שנים שכן בתחנת הדלק בכניסה לקיבוץ סניף ותיק של רשת קפה ידועה, שמבחינתי היה כנטע זר. המקומיים הפכו אותה למקום מפגשם הקבוע, אבל עבורנו, מחפשי הצפונות הקולינריות, לא הייתה סיבה לפקוד את המקום.
לאחר שנתיים של מלחמה, מילואים, מחסור בכוח אדם ושאר מרעין בישין, המאפיינים את התקופה, ערך בעלי המקום לבית הקפה מתיחת פנים והפך אותו למסעדה, שמגישה ארוחות בוקר וצוהריים טעימות ומפתיעות.
התפריט החדש מרענן ומדויק: ארטישוקים ומנגולד צלויים על לאבנה, סלט איטלקי צבעוני ומשמח, פסטה קרבונרה עשויה אל דנטה והמבורגר נהדר מהאחות הקטנה יאנק, שמתמחה בכריכי בשר והמבורגרים דשנים. לקינוח אפשר למצוא שם עוגת גזר פשוטה ויפה עם קרם שמנת חמוצה, שאיזנה מתיקות, עוגת תפוחים ואפוגטו, שסגר יום נפלא.
מישקה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.