הנזק לענף הנדל"ן: "אם זה יימשך עוד שבוע, נראה קריסה של חברות"

"הגיע פקח מטעם העירייה בראש העין ואמר להוציא את כל הערבים הישראלים מהאתר", מספר יקי רייסנר, מנכ"ל חברת רייסדור, על מה שאירע באתר הבנייה של החברה ביום שלישי השבוע. "זה לא חוקי בכלל. מה השלב הבא? יוציאו את הרופאים מבית החולים? את נהגי האוטובוס? מדובר על אזרחים ישראלים עם תעודת זהות כחולה. יש לנו מנהלי עבודה שעובדים בחברה 5-6 שנים, להם נגיד ללכת הביתה?".

● איגוד המסעדות למסעדנים: פטרו או הוציאו לחל"ת את העובדים
● "ההטבה" החדשה של דחיית תשלומי המשכנתה: איפה הבעיות וכמה זה יעלה לכם באמת
● המלחמה עלולה לדרדר את ענף הנדל"ן לשפל של יותר מ־20 שנה 

לדבריו של רייסנר, ממילא רוב האתרים של החברה עובדים באופן חלקי. "ברור שהאתרים בדרום סגורים. במרכז בשבוע הראשון סגרנו בעצמנו. 30%־35% ממנהלי החברה, וממוני הבטיחות נמצאים במילואים. אז הסגירה הזו היא הכבדה מיותרת ולא פרופורציונלית".

בשבוע השני למלחמה, אתרי הבנייה במדינה ברובם סגורים - ומחלוקת ניטשת בין הקבלנים לבין ראשי הערים בסוגיה זו.

על פי נתוני התאחדות הקבלנים, בערים רבות בארץ אסרו העיריות על קיום עבודה באתרי בנייה, ובהן: תל אביב, אשדוד, גבעתיים, חולון, רמת גן, ראשון לציון, הרצליה, קריית גת, כרמיאל, אריאל, גדרה, רמת השרון, מודיעין, בית שמש, בת ים, רעננה, כפר סבא, באר שבע וקריית ביאליק. 

עיריית תל אביב הודיעה בינתיים כי האתרים יוכלו לחזור לעבוד ביום ראשון, ובלבד שכל העובדים יהיו בעלי תעודת זהות כחולה או עובדים זרים עם רישיון עבודה בתוקף, ללא עבודות בלילה, וללא אפשרות לחסום כבישים (למשל על ידי מערבלי בטון ומשאיות).

בערים אחרות, מאפשרים פתיחה של אתרי בנייה בסייגים מסוימים, אולם גם בהן לא תמיד ניתן לעבוד. רוב העובדים בענף הם פלסטינים, ומאז סוכות מוטל סגר על השטחים. בקרב הפועלים הזרים, חלק עזבו את הארץ. גורמים בענף אומרים שחלק מהערבים הישראלים חוששים לבוא לעבודה, וגם הקבלנים חוששים להם - שלא יתפתחו מהומות שמא ייפגעו.

בינתיים התאחדות הקבלנים שלחה לעיריות מכתב, ובו קבעה שאין להן כלל סמכות לסגור אתרי בנייה, ומשרד השיכון דחק בעיריות לאפשר לפתוח אתרים בכפוף להוראות פיקוד העורף - אך העיריות שסגרו אתרים אינן חוזרות בהן. ראש עיריית הוד השרון, אמיר כוכבי, צייץ בטוויטר: "משרד הבינוי והשיכון (כן, גם הוא) מנותק מהחיים וממה שקורה פה".

המצב בשטח: מתכונת מצומצמת

ישי רוט, משנה למנכ"ל קבוצת שובל, מתאר את המצב אצלו בחברה: "בבאר שבע אנחנו בונים כמעט 160 יחידות דיור קוטג'ים והאתר סגור, לא נותנים לעבוד שם. בירושלים אנחנו לא עובדים כי העובדים שלנו שם מהגדה ויש סגר. ביקנעם האתר סגור בגלל העירייה, אף שהעובדים שם סינים. הם בבית, מתחננים לבוא לעבוד, ואנחנו ממשיכים לשלם להם. בחיפה האתר שלנו פתוח, ושם העובדים מולדובנים. שם גם יש לנו עגורן. בשאר האתרים אין לנו עגורנים".

רוט מתאר את הלחץ בו נמצאים העובדים הזרים: "הם מקבלים כל הזמן טלפונים מחו"ל, עשרות שיחות וידאו, הם מצלמים לבני המשפחה איפה הם נמצאים ושיש להם מקום מוגן. בעולם זה נראה עוד יותר מפחיד, וגם המציאות באמת מפחידה".

הערבים הישראלים מגיעים לעבודה?
"במבוא כרמל ליד יקנעם, הבאנו עובדים ישראליים במקום צוות מהשטחים, אבל לא באותו מספר. הם לא חוששים מהתנכלות מצד יהודים, אבל חוששים מהתקפות טילים. אני נתקל בהמון עובדים ישראליים שחוששים לבוא לעבוד באינסטלציה וחשמל - הנשים לא נותנות להם לבוא לעבודה".

בחברת אפי קפיטל, הבונה כעת 2,000 יחידות דיור ברחבי הארץ, מספרים כי כל האתרים מושבתים כעת מעבודה. בחברת דר נופרים, הבונה בין היתר את פרויקט אלונים הילס בקריית אתא - פרויקט שבו מתוכננים ארבעה בניינים, מהם שניים בביצוע כעת - האתר פועל, אך בתפוקה של 30% בלבד, שכן רק העובדים הישראליים מגיעים. בפרויקט אחר של החברה, מגדל של 35 קומות בנתניה, רוב העובדים הם פלסטינים, והאתר סגור.

צבי ויינר, מנכ"ל מגידו מקבוצת רני צים מרכזי קניות, הבונה בעיקר בפריפריה: "בדרום האתרים סגורים ואנחנו לא חושבים על כלום כרגע למעט על אזרחי מדינת ישראל, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, ועל עובדינו היקרים שעוברים ימים לא פשוטים. בצפון עובדים במתכונת מצומצמת כמה שאפשר עם מי שאפשר ועל פי הנחיות פיקוד העורף".

"אנחנו הקבלנים נמצאים בדילמה שלא עמדנו בה בעבר, וחווינו סבבי לחימה קודמים", אומרת עפרה חדד, סמנכ"לית ומבעלי חברת יורו ישראל. "מצד אחד, חלקנו עובדים מזה שנים בעיקר עם עובדים פלסטינים באתרי הבנייה, ובעקבות הנסיבות אנחנו לא יודעים אם נוכל להמשיך להעסיק אותם. מצד שני, עובדים זרים עולים הרבה יותר וזה עלול לפגוע בהיתכנות כלכלית של פרויקטים. הם יצטרכו גם להיכנס לאתרים באמצע העבודה וייקח זמן להכניס אותם ולהכשיר אותם. יש לנו גם עובדים ערבים ישראלים, אך בימים קשים אלה הם מפחדים להגיע לעבודה בגלל מצב הרוח הלאומי."

"אנו נמצאים בדילמה עסקית, מקצועית, מוסרית, חברתית ואישית, שכרגע לא ברור איך נצא ממנה. כל יום שהעבודה באתרי הבנייה נעצרת עולה לנו עשרות אלפי שקלים, ואנחנו לא יודעים מה יוליד יום. זה מצב שדורש מענה ממשלתי. פרויקטים עלולים להיתקע, מסירת הדירות עלולה להתעכב וזה יגרור תביעות מצד הרוכשים, עלויות הבנייה יתייקרו ועוד".

חדד סבורה שענף הנדל"ן "עומד לעבור טלטלה בטווח הזמן הבינוני, שתבוא לידי ביטוי במחירי הדירות, במחירי הקרקעות ובשיעור ההתמודדות של קבלנים במכרזים, בעלות העסקת העובדים ובכלל בזמינות של ידיים עובדות, ועוד".

 עפרה חדד, סמנכ''לית ומבעלי חברת יורו ישראל / צילום: אמנון ארד

בחברת יוקה פארק, העוסקת בייזום, בנייה ושיווק של מתחמי תעשייה רב שימושיים, האתרים בעפולה ורמלה עובדים באופן מלא. לעומת זאת, אתר החברה באשדוד, סגור. חוה מיכאלי, מנכ"לית יוקה פארק, אומרת שכוח האדם באתרי החברה הוא ברובו ישראלי וטורקי, ורק מיעוטו פלסטיני.

 חוה מיכאלי מנכ''לית יוקה פארק / צילום: רמי זרנגר

מיכאלי מעריכה כי ענף הנדל"ן יחזור לעבוד בעצימות גבוהה ביחס לענפי משק אחרים. לדבריה, ברוב הגזרות מצליחים לקדם גם רישוי ותכנון לצד הביצוע, למרות המצב.

באתרי הבנייה של אלמוגים, באזור נשר וחיפה וגם בשרון הצפוני, כמו פרדסיה, נמשכת העבודה כסדרה בהתאם להנחיות פיקוד העורף, אך לדברי מנכ"לית אלמוגים, מיכל גור, בעצימות נמוכה יותר, שכן חלק מהעובדים של קבלני המשנה הם פלסטינים, וחלק מהעובדים הזרים שבו לארצם בגלל המצב הביטחוני. 

 מיכל גור, מנכ''לית אלמוגים / צילום: לילך רז

המתנגדים לסגירה: "קישוש קולות לבחירות"

ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים, כועס כאמור על העיריות, "מי שמעסיק שב"חים צריך להיות בכלא", הוא אומר. "אבל מה הבעיה להעסיק ערבים ישראלים? קשה לראות עכשיו מתי יחזרו הפלסטינים וחסרים 50 אלף עובדים. מה הבדל בין סופר-פארם ותחנות דלק לבין אתר בנייה? למה לאלה מותר ולאלה אסור? יש פה אפליה שנובעת מפופוליזם ומקישוש קולות לקראת הבחירות לרשויות המקומיות. אם אתה חושב שעובד ערבי ישראלי יכול לבצע פיגוע - הוא יכול מתי שהוא רוצה ולא רק בימי מלחמה. וחוץ מזה יש פה בעיה ערכית".

לדברי סרוגו, "אם זה יימשך עוד שבוע, נראה קריסה של חברות. יש חברות בלי הכנסות. יש להן עובדים שיושבים בבית. זה בנוסף לריבית הגבוהה. ערב המלחמה, כבר היו בעיות עם חברות לא פשוטות. הממשלה לא מבינה שאם היא לא תשמור על העורף לא יהיה כסף בקופה. הנזק הכלכלי עצום".

גם מהצד המממן נשמעים קולות דומים. איילת רוסק, מנכ"לית ומבעלי חברת מכלול העוסקת במימון וליווי פרויקטים למגורים, מסרה לגלובס: "בתור גורם מממן שמלווה מאות פרויקטי בנייה ברחבי הארץ, אני סבורה כי סגירה הרמטית של אתרי הבנייה איננה הכרחית, ואף גורמת נזק גדול לענף כולו. תשלומי הריבית על הלוואות למימון נדל"ן משולמים מדי רבעון, והקבלנים אכן שילמו בסוף ספטמבר האחרון, אך אם עצירת הבנייה תימשך לאורך זמן, משך הפרויקט כולו יתארך, וגם תקופת האשראי תצטרך לגדול - וזה יוביל להגדלה משמעותית בהוצאות המימון של היזמים והקבלנים. אלה שאינם בעלי איתנות פיננסית, עלולים להתקשות לעמוד בתשלומים. לזאת יש להוסיף את העובדה שבשנה האחרונה בכלל, ובתקופת המלחמה בפרט, אין כמעט מכירות של דירות והתקבולים מהרוכשים קטנים משמעותית - דבר שמקשה אף יותר על הקבלנים".

אבי זיתוני, מנכ"ל חברת א. זיתוני ויו"ר ארגון קבלני תל אביב, מסכים: "העובדה שראשי ערים במרכז הארץ לא מאפשרים המשך עבודה באתרי הבנייה, יוצרת בעיה חמורה לקבלנים וליזמים. אנחנו ממשיכים לשלם בימים אלה משכורות לעובדים שלנו, ומשלמים ריבית גבוהה לבנקים ולגורמי המימון בגין ההלוואות שלקחנו למימון הפרויקטים, אך מנגד לא מאפשרים לנו להמשיך ולבנות, ומי יודע כמה זמן תימשך התקופה הנוראית הזו של מלחמה".

 אבי זיתוני, בעלי א. זיתוני / צילום: ינאי אלפסי

תפקיד המדינה: "שיורידו מס רכישה"

עד כה הסתפק משרד השיכון בהוצאת המכתב הממליץ לעיריות לפתוח את אתרי הבנייה, אולם גורמים בענף סבורים שהמדינה צריכה לפעול במישורים נוספים.

רוט: "אני חושב שהמדינה חייבת להתערב בכל נושא הריבית. גם ככה קשה ומשרדי המכירות סגורים. צריך לוותר על ריביות למי שקנה קרקעות, להוריד את הריבית למשכנתאות לרוכשים, ולהוריד מס רכישה. באופן הזה אפשר ליצור דירות להשכרה שחסרות פה במדינה וגם להחזיר את המשקיעים לארץ, שישלמו את המסים פה. אני שומע על הרבה אנשים שקונים דירות בחו"ל, ולמה שיוציאו את הכסף בחו"ל? גם ב־3% מס זה עדיין יהיה שווה. במכרזים של רמ"י, צריך לתת אפשרות לשלם בתשלומים לפי שלבים ולהקל על היזמים".

אלי רוזנטל, מנכ"ל ארגון הקבלנים והבונים, מחוז תל אביב והמרכז, אומר שעל הממשלה להגדיל משמעותית את מכסת הפועלים הזרים.

זיתוני סבור כמותו: "ענף הנדל"ן הוא אחד ממנועי הצמיחה הגדולים ביותר של כלכלת ישראל, ומקור מרכזי להכנסות המדינה ממסים. יש לפתוח באופן מיידי את הבנייה באתרים ולאפשר להביא עוד 50 אלף עובדים זרים במקום הפועלים הפלסטינים, כדי להימנע ממחסור חמור בכוח אדם.

"שנית, אני סבור שהמדינה צריכה להורות לבנקים לאפשר יותר גמישות לקבלנים, בדחיית החזרי הלוואות, צמצום מרווחי הריבית שהם גובים וכדומה. אין שום סיבה שהבנקים לא יצטרפו למאמץ הלאומי. הקבלנים לא מקבלים כל סיוע ממשרד ממשלתי כלשהו, הם לא מתייחסים לבקשותינו, והמדינה צריכה לתת על כך את הדעת כבר עכשיו".

רוסק: "אני קוראת לממשלה להורות לרשויות המקומיות לאפשר את הבנייה ולתת לענף להמשיך לפעול באמצעות העובדים הזרים, שר השיכון אמר זאת בעצמו ממש היום, ומוטב שעה אחת קודם".

שייקה נפחא, בעלי חברת סלעית, סבור שצריך גוף שיתכלל את האירוע: "המדינה צריכה להקים גוף תחת משרד השיכון שיכלול נציג קבלנים, נציג הבנקים, נציג הרשויות. חייבים כבר כעת לשבת בשולחן עגול, כי אח"כ זה יעלה פי כמה. הבנקים יכולים ורשאים לדחות ריביות לחצי שנה. אבל זה חייב להגיע מלמעלה בהוראה".

גם הוא סבור שצריך להוריד את מס הרכישה לתקופה של כמה חודשים לכולם, כדי לתגבר רכישות דירות.

חדד: "המדינה צריכה להאריך בהוראת שעה את לוחות הזמנים למסירת הדירות - להגדיל באופן גורף את ה'גרייס', ולא רק לתקופת הלחימה אלא גם אחריה, כי ייקח לענף זמן להתאושש ולהתארגן מחדש. וביום שאחרי, כדי לאפשר התחלות בנייה בכמות ראויה, המדינה חייבת לטפל בחסמי הבירוקרטיה בדרך להיתרי הבנייה ולטופסי 4, ובל נשכח יש הרבה מה לבנות אחרי ההרס ביישובי העוטף וזה נתון נוסף שצריך להכניס למשוואה. עכשיו זו כבר לא קלישאה, זה כורח המציאות".