ד''ר קלודין גיי, נשיאת אוניברסיטת הרווארד / צילום: Reuters, Michael Brochstein
ישראלים ויהודים אולי קיוו לראות את נשיאת אוניברסיטת הרווארד, ד"ר קלודין גיי, מתפתלת בכיסאה על רקע חוסר הנכונות שלה לגנות באופן חריף אמירות אנטישמיות או אנטי-ישראליות שנאמרו על-ידי סטודנטים וסגל באוניברסיטה, אבל כל עוד זה לא קורה - הם יכולים להתנחם בכך שכיסאה רועד מסיבות אחרות.
● בעקבות הצהרות הנשיאה גיי: בחזרה לימים האפלים של הרווארד
● דירקטוריון הרווארד מתייצב מאחורי הנשיאה קלודין גיי: "המנהיגה הנכונה לשעה זו"
● מעל 70 מחוקקים בארה"ב לאוניברסיטת הרווארד: הדיחו את הנשיאה שלכם
● כשרפובליקנית בקונגרס לימדה את נשיאת הרווארד איך מגנים אנטישמיות
● ביל אקמן שאל את בכירי הרווארד מה הם חושבים. התשובות מפתיעות
אתמול (ד') הודיעה האוניברסיטה כי נמצאו שתי עדויות לשימוש של גיי במשפטים שלמים בעבודת הדוקטורט שלה מ-1997, ללא ייחוסם למקור - עבירה חמורה בעולם האקדמי. זאת לאחר שבשבוע שעבר נמצאו בעיות דומות בשני מאמרים אקדמיים שפורסמו בשמה של גיי.
האוניברסיטה הודיעה כי גיי "תעדכן" את עבודת הדוקטורט שלה כדי שתכלול הפניה למקורות כנדרש. בינתיים לא ניתנה כל הצהרה הקשורה להמשך תפקידה של גיי כנשיאה, אבל האירועים הללו אינם מחוסרי הקשר.
גיי הייתה אחת משלוש נשיאות האוניברסיטאות (יחד עם נשיאת MIT, סאלי קורנבוך, ונשיאת אוניברסיטת פן סטייט, אליזבת' מקגיל) שהופיעו בפני הקונגרס האמריקאי ותושאלו לגבי תגובת האוניברסיטאות לאמירות אנטישמיות ואנטי-ישראליות של הסגל והסטודנטים שלהן. שלוש הנשיאות סירבו להצהיר באופן חד-משמעי כי הצהרות הקוראות לרצח עם של יהודים, מפרות את תקנות האוניברסיטה נגד בריונות והתעמרות.
בעוד מגיל נאלצה להתפטר מתפקידה בעקבות ההצהרות, לאחר לחץ מחברי קונגרס מפילדלפיה ואיומים בביטול תרומה של 100 מיליון דולר לאוניברסיטה - נראה היה כי גיי דווקא מצליחה לשמר את מעמדה גם אחרי האירוע. הדירקטוריון הצהיר ביום שלישי שעבר כי "לאחר דיונים ממושכים אנחנו עדיין בטוחים שהנשיאה גיי היא המנהיגה הנכונה שיכולה לעזור לקהילה שלנו להחלים ולהתמודד עם הבעיות החברתיות הרציניות שעומדות לפתחנו".
אך במקביל לכך, מספר כלי תקשורת שמרניים וכן כותבים ברשתות חברתיות החלו להציף את הטענות לגבי התנהלותה האקדמית של גיי.
הרווארד היא מוסד מבוזר יחסית מבחינה ניהולית. רוב התכנון האקדמי והתקציבי מבוצע ברמת הפקולטה. עם זאת, לנשיאה יש תפקיד משמעותי בבחירת אותם מנהלי פקולטות ובהתוויית האסטרטגיה הכללית למוסד. חלק משמעותי נוסף בתפקיד הוא כמובן גיוס תרומות, ויש האומרים כי בשנים האחרונות, זה עיקר התפקיד.
פוליטיקת הזהויות
גיי, בת 53, היא השחורה הראשונה, והאישה השניה, שעומדת בראש האוניברסיטה. היא מונתה לתפקיד ביולי 2023, כך שלא היו לה הרבה ימי חסד בתפקיד לפני התפוצצות הפרשה. במקור, היא חוקרת דפוסי הצבעה בזירה הפוליטית, ואת ההשפעה של רכיבי זהות שונים, כמו מגדר ואתניות, על הדפוסים הללו.
גיי נולדה להורים שהיגרו לארה"ב מהאיטי, גדלה בניו יורק ואחר-כך בערב הסעודית, שם עבד אביה כמהנדס בצבא האמריקאי, ואמה כאחות. היא בת-דודתה של החוקרת והסופרת רוקסאן גיי, מחברת הספר "רעב" שיצא לאור גם בישראל.
כנערה למדה גיי בפנימיה הפרטית אקסטר ולמדה לתואר ראשון בכלכלה בפרינסטון ואחר-כך בסטנפורד. עבודותיה זכו בפרסים, כולל עבודת הדוקטורט שלה, אותה כתבה בהרווארד - אותה עבודה שנמצאת כעת תחת ביקורת.
מינויה של גיי לנשיאת האוניברסיטה התקבל לאחר שוועדת איתור בחנה 600 מועמדים ובחרה אותה מתוכם. בשנים שקדמו לכך, גיי ביצעה תהליך קיצוץ בפקולטה למדעים ואמנויות בה הייתה דיקאנית, והעבירה אותה מהפסד לרווח, מהלך שהיה כנראה אטרקטיבי מבחינת האוניברסיטה, לצד האפשרות למנות לתפקיד אישה שחורה, בת מהגרים, שתומכת בגיוון בבית הספר, וגם תחום המחקר שלה קשור בגיוון זהותי.
טור דעה שפרסם ג'ייסון ריילי מה"וול סטריט ג'ורנל" טען כי פוליטיקת הזהויות היא גם הסיבה שבגללה קשה יותר להרווארד לפטר את גיי - לעומת מגיל שאמרה את אותם דברים בערך, אבל היא לבנה. "כל מי שמציע שלגיי מגיע בדיוק אותו היחס כמו למגיל, מואשם מיידית בגזענות", הוא כותב. הוא מוסיף וקורא לעצם המינוי של גיי "תאטרון פוליטי".
עם זאת, יש לציין כי גם נשיאת MIT, סאלי קורנבוך, נותרה בינתיים בתפקידה, והיא לבנה.
כעת, כאשר הרווארד מצאה סיבה להיפרד מגיי שאין לה לכאורה קשר לעמדות פוליטיות כלשהן, מעניין יהיה לראות האם עדיין תוכל להחזיק מעמד.