צילומים: AP (Andreea Alexandru), עיצוב: טלי בוגדנובסקי
1 ההודים של אירופה
זה היה השבוע האחרון, כנראה, שבו כיהנו במערב אירופה שלושה ראשי ממשלה ממוצא הודי: רישי סונאק בבריטניה, אנטוניו קושטה (Costa) בפורטוגל, וליאו ואראדקאר באירלנד. שלושתם הם אירופאים לכל דבר, אבל הפיגמנטים ואילני היוחסין שלהם מזכירים את הצלחתה הפנומנלית של הפזורה ההודית בפוליטיקה, בעסקים ובאקדמיה.
ואראדקאר, רק בן 45, שימש כראש הממשלה חמש משבע השנים האחרונות. הוא הסביר, "אני אינני האיש המתאים ביותר" להנהיג את מפלגתו בבחירות בשנה הבאה. הוא מילא תפקיד חשוב, בהפיכת אירלנד, לפנים אולי הארץ השמרנית ביותר באירופה, לליברלית, פלורליסטית וסובלנית. עצם כהונתו המחישה את שינוי הערכים: גם בן למהגר הודי, גם להט"ב.
אגב, מסעו המדיני האחרון היה לוושינגטון השבוע, והוא עמד בסימן דרישתו שארה"ב תרסן את ישראל. בזמן כהונתו, אירלנד הפכה לארץ האנטי־ישראלית באירופה, אם כי בפרלמנט האירי יש הרבה יותר אנטי־ישראלים ממנו. ראש ממשלת פורטוגל קושטה יסיים את כהונתו בעוד שבועיים. הסקרים מראים פה אחד, שראש ממשלת בריטניה סונאק יובס בבחירות המתקרבות ובאות.
● בעקבות אמברגו הנשק הקנדי: המדינות שישראל באמת צריכה לחשוש מהן
● פרשנות |העולם כולו נגד הנשיא: ג'ו ביידן נתון במצור, מבית ומחוץ
● הכלכלנים חזו שחורות, אבל איטליה תחת ג'ורג'ה מלוני משגשגת יותר משכנותיה
2 ארדואן רוצה את קפריסין
נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן, הסב השבוע לסעודה מפסקת עם הגנרלים של צבאו. הוא אמר להם, כלאחר יד או לא כלאחר יד, שחרטה ממלאת את לבו שצבא טורקיה לא כבש את מלוא תחומיה של קפריסין ב־1974. אילו כבש, "לא היו צפון ודרום, וקפריסין הייתה כולה בידינו".
צבא טורקיה פלש כדי להגן על המיעוט הטורקי בצפון האי. הכובשים עודדו טורקים מן היבשת להתיישב בקפריסין, וב־1983 הכירו בעצמאותה החד־צדדית של מדינה טורקית. איש זולתם אינו מכיר בה. המדינה היוונית הצטרפה לאיחוד האירופי ב־2004.
עיתוני טורקיה נמנעו מלצטט את דברי ארדואן על קפריסין. הם ציטטו את נאומו לרגל יום השנה ה־109 לניצחון טורקיה במערכת גליפולי. ארדואן הכריז שטורקיה עומדת באותה הסכנה עצמה, ומעצמות זרות רוקחות מזימות נגדה. הוא גם הבטיח "לסיים את המלאכה" בעיראק נגד המורדים הכורדיים. נראה ששחרור קפריסין יצטרך להמתין עוד קצת.
● המבצע הצבאי של טורקיה ועיראק להקמת מסדרון יבשתי למפרץ הפרסי
● פיגוע ותקיפה אווירית: חשש למלחמה בין פקיסטן לממשל הטרור באפגניסטן
3פאבל אוסף פגזים
שרי הגנה של 50 ארצות נאספו השבוע בבסיס האוויר האמריקאי ראמשטיין בגרמניה, כדי לטקס עצה מה לעשות לטובת יכולת ההגנה הפוחתת של אוקראינה. בהיעדר סיוע אמריקאי, התקוע בקונגרס, מקור התקווה בוועידה היה נשיא צ'כיה, פטר פאבל, גנרל בדימוס, המארגן מאמץ רב יבשתי לרכוש 80,000 פגזים לאוקראינה. ארצות אחרות שולחות נשק בכמויות לא מבוטלות. השבוע עשו כן הולנד ובולגריה. אבל ברור למדי שאופי המלחמה השתנה מעיקרו: תקוות ניצחון אוקראינית הפכה להתגוננות נואשת.
● תסתכלו על מחיר הנפט ותבינו למה ארה"ב תזיע כדי למנוע מלחמה בצפון
● אלה המדינות עם מספר הטנקים הגבוה בעולם. ומה עם ישראל?
4 הידד, אינפלציה!
יפן נפרדה השבוע מנוסחה מונטארית שהדריכה את הבנק המרכזי שלה, בהפסקות, מאז שנות ה־90 של המאה שעברה: ריבית של אפס אחוזים.
זה היה ניסוי יפני מובהק, שהעניק רעיונות לבנקים מרכזיים אחרים. הגיונו היה פשוט: אם אין ריבית, או אם יש אפילו ריבית שלילית, אנשים לא יחזיקו את כספם בבנק, אלא יקנו, או ישקיעו. המטרה הייתה לשים קץ לדפלציה, או להיחלץ ממיתון קשה.
יפן אינה יכולה לחזור אל שנות ה־80, כאשר דירה קטנה בטוקיו עלתה 30,000 דולר בחודש. אבל השכר התחיל לעלות, ויש רמז של אינפלציה. נראה ששום דבר אינו גורם יותר אושר לבנק מרכזי יפני מעליית מחירים. ואו אז אפשר להזיז את מחוג הרבית טיפ־טיפונת.
● לראשונה מזה 17 שנה: יפן העלתה את הריבית
5 מאושרים ומדוכאים
הדוח השנתי על מצב האושר בעולם חוזר ומסביר מדוע מהגרים אפריקאים נואשים שמים את פעמיהם אל צפון אירופה, ולא ההיפך. מעשר הארצות המאושרות בעולם, שמונה שמונה נמצאות בצפון אירופה, אחת בדרום האוקיאנוס השקט, ואחת במזרח הים התיכון. איך ישראל הגיעה אל המקום החמישי מתוך 149, קצת קשה להסביר בימים האלה.
המודד הוא גוף הנקרא World Population Review. עורכיו יצרו מדד אושר, המיוסד על תמ"ג, תמיכה חברתית, תוחלת חיים בריאים, עצמאותו של היחיד, נדיבות מצד האוכלוסייה ושחיתות.
לבנון ואפגניסטן הן הבלתי־מאושרות ביותר. ארה"ב ירדה מן המקום ה־15 למקום ה־30. המודדים מצאו כי אושרם של אמריקאים בני 30 ומטה עומד בסימן ירידה. כה תלולה היא הירידה עד שטבלת אושר לצעירים בלבד הייתה מעמידה את אמריקה במקום ה־62.
● דוח האושר העולמי: שתי המדינות המפתיעות שנדחקו ואיך השפיעה המלחמה על ישראל?
רשימות קודמות בבלוג וביואב קרני. ציוצים (באנגלית) בטוויטר.