ח"כ צבי סוכות, הציונות הדתית (שבע תשע, 103FM, 31.3.24) / צילום: יאיר דב
המחאה נגד הממשלה עלתה בימים האחרונים שלב, גם על רקע החרפת הקו של חלק ממשפחות החטופים, וגם לאור הקמפיין הפוליטי שמובילה כעת האופוזיציה, בקריאה להקדים את הבחירות. ח"כ צבי סוכות התייחס לכך בראיון ב־103FM וטען כי מבחינה פוליטית הלחץ על ראש הממשלה דווקא צפוי לקטון כעת. "הממשלה לא יכולה ליפול כרגע ממילא", הוא אמר, "יוצאים לפגרה בעוד שבוע. אין אפשרות טכנית לפירוק הממשלה לפני סוף הפגרה". האם זה נכון? סקרנו את הדרכים המרכזיות שבאמצעותן ניתן להחליף את הממשלה.
● המשרוקית | ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?
● המשרוקית | האם עסקת שליט בוצעה זמן לא רב לפני הבחירות לכנסת?
● המשרוקית | "הח"כים הנורווגים" נכנסו לראשונה לכנסת בזמן ממשלת לפיד־בנט?
חוק לפיזור הכנסת
זוהי האפשרות השכיחה ביותר, וכנראה שאליה התכוון סוכות. לפי ד"ר אסף שפירא, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, 14 מתוך 24 הכנסות שסיימו את כהונתן עד כה התפזרו בדרך זו, "לרוב בתמיכת הממשלה". העניין הוא שכאן מדובר בחוק לכל דבר ועניין, שצריך לעבור את כל הליכי החקיקה, וזה אכן לא דבר שקורה בדרך כלל בזמן פגרה. אמנם לפי סעיף 9(ב) לחוק הכנסת, יו"ר הכנסת יכול לכנס אותה בזמן פגרה על פי דרישה של 25 ח"כים, אך בסעיף 21(א) לתקנון הכנסת מוסבר כי הכינוס יעשה לצורך "הצעות לסדר היום" בלבד. הסוגיה הזאת אף אותגרה בעבר בבג"ץ, אז פסקו השופטים כי "האפשרות שניתנה ל־25 ח"כים לדרוש את כינוס המליאה בתקופת פגרה, לא נועדה על מנת לקדם הצעות חוק פרטיות".
כמובן שכל זה נכון בהנחה שהיוזמה לפיזור הכנסת מגיעה מהאופוזיציה (סוכות אמנם דיבר בצורה גורפת על אפשרות טכנית כלשהי, אך אנו יצאנו מנקודת הנחה שזאת הייתה כוונתו). הממשלה עצמה יכולה לכנס את הכנסת בזמן הפגרה, גם כדי לקדם חקיקה. בנוסף, ד"ר שפירא סבור שאם יהיו 61 ח"כים שיבקשו לפזר את הכנסת במהלך הפגרה "סביר מאוד שתוגש עתירה לבג"ץ" בעניין, ואז ייתכן שבית המשפט יקבע ש"לתמיכה של 61 ח"כים יש מעין 'מעמד מיוחד' שמצדיק את כינוס הכנסת".
הצעת אי אמון
יש גם דרכים אחרות להחליף ממשלה. הצעת אי אמון היא דרך כזאת, ובעבר כל מה שהיה דרוש לשם כך הוא השגת רוב רגיל בכנסת. אלא שבעשור האחרון חל כאן שינוי. "עם השנים, ובעיקר בעקבות 'התרגיל המסריח' ב־1990 (אז הממשלה אכן הופלה בהצעת אי אמון, א' ש'), המנגנון הפך לנוקשה יותר על מנת לשמור על יציבות הממשלה", מסביר ד"ר שפירא. ב־2014 תוקן סעיף 28 לחוק יסוד: הממשלה, כך שכעת ניתן להביע אי אמון בממשלה, רק ברוב של לפחות 61 ח"כים שיביעו גם תמיכה בממשלה חלופית. כלומר, כבר בהצבעה עצמה יש להודיע על הרכבה של הממשלה החדשה שתקום, חלוקת התפקידים בה, קווי היסוד שלה וכו'. מה שמכונה "אי אמון קונסטרוקטיבי". לכן, גם אם מבחינה טכנית ניתן להוביל מהלך כזה בזמן הפגרה, מבחינה פוליטית ההיתכנות לכך נמוכה במיוחד.
התפטרות ראש הממשלה
כמובן, תמיד ישנה האפשרות לראש הממשלה להיענות לקריאה מקרב חלקים בציבור ולהתפטר. סעיף 19 לחוק יסוד: הממשלה קובע כי "ראש הממשלה רשאי, לאחר שהודיע לממשלה על כוונתו לעשות כן, להתפטר על ידי הגשת כתב התפטרות לנשיא המדינה". במקרה כזה, אגב, לא ניתן ללכת לבחירות באופן מיידי, וקודם לכן מתחיל אותו הליך מוכר בבית הנשיא, בניסיון להרכיב ממשלה חדשה בכנסת הנוכחית.
מח"כ סוכות נמסר בתגובה: "זה אכן לא היה מדויק להגיד שהממשלה לא יכולה ליפול, (הכוונה הייתה) שיש לכך סיכוי נמוך".
תחקיר: אביה שקלאר־חמו