"הח"כים הנורווגים" נכנסו לראשונה לכנסת בזמן ממשלת לפיד־בנט?

מספר הח"כים הנורווגים הפך דו־ספרתי תחת רה"מ נתניהו. תחת לפיד הוא צמח עוד • המשרוקית של גלובס

דוד אמסלם, הליכוד (נאום בכנסת 11.3.24) / צילום: יוסי זמיר
דוד אמסלם, הליכוד (נאום בכנסת 11.3.24) / צילום: יוסי זמיר

להגדרות הציונים לחצו כאן

נכון- ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו- ההצהרה נכונה ברובה אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון- חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו- חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעייה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון- ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס- לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלו גם לא נאספים
ללא ציון- המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

השר דוד אמסלם עלה לדוכן המליאה כדי להשיב לדבריו של ראש האופוזיציה, יאיר לפיד, שתקף, בין היתר, את ההתנהלות הבזבזנית של הממשלה. "אנחנו", טען אמסלם, "לא הקמנו את המשרד לשיתוף־פעולה אזורי, אתה היית (אז) ראש הממשלה… היו לך יותר מ־30 שרים על קואליציה של 56. אתה הבאת את כל (הח"כים) הנורווגים, לא אנחנו". דבריו של אמסלם, צריך לומר, אינם מדויקים מכמה וכמה היבטים. אנחנו בחרנו להתמקד כאן בשאלת "הח"כים הנורווגים".

המשרוקית | גם כאן "היום שאחרי" לא הגיע: איך מעמידים לדין את מחבלי הנוח'בה?
המשרוקית | האם הנטל של שירות המילואים נופל על 2% בלבד מהאוכלוסייה?
המשרוקית | האם תקציב המשרד להגנת הסביבה לא קוצץ, ואף גדל באופן יחסי?

ראשית, תזכורת קצרה. מה שמכונה החוק הנורווגי הוא למעשה סעיפים 42ג' ו־43 לחוק יסוד: הכנסת. הסעיפים הללו נוספו לראשונה לחוק בשנת 2015, תחת הממשלה ה־34. ראש הממשלה אז היה בנימין נתניהו, ולפיד ויש עתיד היו באופוזיציה. התיקון אפשר לשר (או סגן שר) אחד מכל רשימה לוותר על חברותו בכנסת, וכך להכניס לכנסת את הבא אחריו ברשימה (הכינוי "החוק הנורווגי" נגזר ממה שמתרחש בנורווגיה, אך שם כל השרים מתפטרים מהפרלמנט מייד עם מינויים).

התיקון הזה הפך משמעותי ב־2020, כחלק מכינונה של הממשלה ה־35 - ממשלת החילופים שבראשה עמדו נתניהו, ובני גנץ. כעת תוקנו הסעיפים כך שהם אפשרו למספר גדול יותר של שרים להתפטר (המספר המדויק נגזר מגודל הסיעה). החוק הזה נועד לשרת בעיקר את סיעתו של גנץ, שקיבלה תפקידי שרים רבים, למרות שהיו לה מעט ח"כים יחסית. לפי בדיקה קודמת שלנו, לאחר התיקון, בשיא כבר נרשמו באותה כנסת 11 "ח"כים נורווגים". רק שכל זה כמובן אינו קשור ללפיד. הוא היה אז באופוזיציה, לאחר שגנץ נטש את השותפות ביניהם, ותקף את החוק הזה בחריפות.

אז למה כנראה מתכוון אמסלם? ייתכן שלכך שתוך זמן קצר לפיד הפך את עמדתו. ב־2021, כשקמה הממשלה המשותפת שלו ושל נפתלי בנט, לא רק שהחוק שאותו תקף לא בוטל, כעת הוא הורחב אף יותר, ומספר הח"כים הנורווגים כבר הגיע לכ־20. ומה עשתה הממשלה הנוכחית בעניין? גם היא שינתה את החוק, כשעיקר השינוי נוגע לסיעות גדולות, כך שכעת, לראשונה, גם הליכוד ניצל בנדיבות את החוק, ובשיא היו לו עשרה "ח"כים נורווגים".

אגב, כפי שהזכרנו, אמסלם לא דייק גם בדברים נוספים שציטטנו כאן. המשרד לשיתוף־פעולה אזורי לא קם בימי לפיד, והוא מתקיים ברצף מאז ממשלת נתניהו השנייה ב־2009 (הוא הוקם עוד לפני כן, אך בהמשך נסגר). בנוסף, הקואליציה של בנט ולפיד לא נשענה על 56 ח"כים אלא על 61, ובשיא כיהנו בה 28 שרים (לא "יותר מ־30"). מבחינת יחס שרים לחברי קואליציה, הממשלה הנוכחית במתכונתה המקורית הייתה "מנופחת" יותר. מהשר אמסלם לא נמסרה תגובה.

בשורה התחתונה: דבריו של אמסלם לא נכונים ברובם. החוק הנורווגי הוכנס לשימוש תחת ממשלה בראשות הליכוד, וההרחבה המשמעותית שנעשתה בו, ב־2020, הייתה בממשלת נתניהו־גנץ, כשלפיד היה באופוזיציה. בתקופת ממשלת בנט־לפיד החוק הנורווגי אכן הורחב אף יותר, ומספר הח"כים הנורווגים שבר את השיא שנקבע קודם לכן.

תחקיר: אוריה בר־מאיר

***גילוי מלא: בגרסה הראשונית של הפרסום הזה, הופיע בטעות לוגו עם ציון שאינו הציון של הבדיקה (ציון "נכון ברובו" במקום "לא נכון ברובו"). בפרטי הבדיקה עצמה לא חל שינוי

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: דוד אמסלם
מפלגה: הליכוד
מקום: מליאת הכנסת
תאריך: 11.3.24
ציטוט: "(לפיד הביא) את כל )הח"כים) הנורווגים, לא אנחנו"
ציון: לא נכון ברובו

בתגובה לנאום במליאת הכנסת של ראש האופוזיציה יאיר לפיד, ענה לענות השר המקשר בין הכנסת לממשלה דוד אמסלם. לפיד תקף את ההתנהלות הבזבזנית לדבריו של הממשלה, וכך ענה לו אמסלם: "שמעתי את לפיד כדרכו בקודש מסית ומדיח, כרגיל. הוא חושב שגם הסיסמאות האלה כל הזמן יעבדו - מאיפה הכסף… אז בוא, אני אספר לך. אנחנו הגשנו תקציב בשנה שעברה, עוד לפני המלחמה, תקציב 2023-2024, תקציב מאוזן, תקציב טוב למדינת ישראל. ואני רוצה לספר לך עוד דבר - אנחנו לא הקמנו את המשרד לשיתוף פעולה אזורי. אתה היית ראש הממשלה, עיסאווי פריג' היה השר, והיה טוב לך, מצוין… אתה נתת למנסור עבאס 50 מיליארד שקל שיחזיק אותך כראש ממשלה… היו לך יותר מ-30 שרים על קואליציה של 56. אתה הבאת את כל הנורבגים, לא אנחנו".

למרות שאמסלם אמר מספר אמירות עובדתיות בתשובה זו, בחרנו להתמקד בדבריו על הח"כים הנורבגים מהסיבה שאמירה זו קיבלה תהודה בחשבון האיקס של ערוץ הכנסת, ולפיכך הגיעה ליותר אנשים. ניתן לפרש את דבריו של אמסלם בשתי דרכים: שיאיר לפיד הוא מי שהביא לעולם את החוק הנורווגי או שהוא זה שהביא ח"כים נורווגים במספר גבוה לראשונה. בדקנו את שתי הפרשנויות.

לגבי היוזמה של החוק הנורווגי, עסקנו בהיסטוריה של החוק הנורווגי בבדיקה שערכנו ב-2021, אז נבדק חה"כ דאז צחי הנגבי, ובבדיקה מינואר 2023 שנעשתה למפלגת יש עתיד. החוק הנורבגי הוא סעיפים 42ג' ו-43 לחוק יסוד: הכנסת. ב-2015, בכנסת העשרים ותחת הממשלה ה-34 (בראשות בנימין נתניהו, כשיש עתיד ישבה באופוזיציה) נוספו לחוק הסעיפים הנ"ל, שמאפשרים לשר או לסגן שר לסיים את כהונתם בכנסת. במקור, הוא אפשר רק לשר אחד מכל רשימה לכנסת לוותר על חברותו בכנסת בכל רגע נתון (כלומר, היה ניתן לבצע חילוף בין שני שרים מאותה רשימה). שר או סגן שר שהתפטרו מהכנסת יחזרו לכהן בה אם חדלו לכהן כחברי ממשלה, נהיו לראש הממשלה (שחייב להיות חבר כנסת), לראש הממשלה בפועל או לממלא מקום ראש הממשלה.

ב-2020, כחלק מכינונה של הממשלה ה-35 (בראשות בנימין נתניהו ועם בני גנץ כראש ממשלה חליפי, וגם אז לפיד ישב באופוזיציה), תוקנו הסעיפים בחוק יסוד: הכנסת, כך שעד שליש מחברי כל סיעה יוכלו להתפטר ממנה אם יש בה 13 חברי כנסת ויותר, ובסיעות קטנות יותר לפי המפתח הבא: מסיעה של עד 3 חברי כנסת יכול להתפטר חבר כנסת אחד, מסיעה של 4-6 יכולים להתפטר עד שניים, מסיעה של 7-9 יכולים להתפטר עד שלושה, ומסיעה של 10-12 ח"כים יכולים להתפטר עד ארבעה. המספר המקסימלי עשוי להיות נמוך יותר, בהתאם למספר חברי הסיעה שאינם שרים או סגני שרים: אם בסיעה כלשהי יש לפחות עשרה חברי כנסת שאינם חברי ממשלה, רק שניים מחברי הסיעה יוכלו להתפטר מהכנסת, אם יש בה תשעה ח"כים שאינם חברי ממשלה אז רק שלושה יכולים להיות נורבגיים, ובמקרה של שמונה חברי כנסת שאינם חברי ממשלה הדבר מוגבל לארבעה נורבגיים, בהנחה שגודל הסיעה כולה לא מגביל עוד יותר. בנוסף, נקבע שגם מי שמונה לראש ממשלה חליפי יחזור לכהן בכנסת באופן אוטומטי, וכמו כן ששר או סגן שר שהתפטרו מהכנסת ולאחר מכן שבו אליה, לא יוכלו להתפטר שוב מהכנסת במהלך כל כהונת הכנסת.

ב-2021, כחלק מכינונה של הממשלה ה-36 (בראשות נפתלי בנט ויאיר לפיד), הסעיפים תוקנו שוב. התיקון הרחיב את מספר חברי הכנסת שיכולים להתפטר: מסיעה של 4-6 ח"כים יכולים להתפטר עד שלושה, מסיעה של 7-9 יכולים להתפטר עד ארבעה, ומסיעה של עשרה ח"כים ומעלה יכולים להתפטר עד חמישה.

ב-2023, לאחר כינונה של הממשלה ה-37 (הנוכחית, בראשות נתניהו), עבר תיקון נוסף לסעיפים, ששוב הרחיב את מספר חברי הכנסת שיכולים להתפטר מכל סיעה. מסיעה של שלושה יכולים להתפטר שניים (עקרונית התיקון רק קבע שמסיעה של עד שלושה יכולים להתפטר עד מחצית החברים עם עיגול כלפי מעלה, אך בפועל זה השינוי היחידי שבוצע), מסיעה של עשרה עד 17 ח"כים יכולים להתפטר עד חמישה, ומסיעה של 18 ומעלה יכולים להתפטר עד שליש סיעה, תוך עיגול כלפי מעלה במקרה של תוצאה לא שלמה.

אם כן, הכנסת החוק הנורווגי לספר החוקים הישראלי נעשתה תחת ממשלה בראשות הליכוד, וכמו כן שניים מתוך שלושת התיקונים שנעשו בחוק עברו תחת ממשלה בראשות הליכוד. עם זאת, לזכות אמסלם ייאמר שתחת הליכוד השימוש בחוק הנורווגי היה קטן יותר. בממשלה ה-35 (הכנסת ה-23) התפטרו בשיא 11 שרים וסגני שרים מהכנסת, רק אחד מהם מהליכוד (השר לביטחון פנים אמיר אוחנה), והמפלגה המובילה הייתה כחול-לבן עם חמישה מתפטרים (חילי טרופר, אלון שוסטר, אסף זמיר, מיכאל ביטון ויזהר שי). בממשלה ה-36 (הכנסת ה-24) התפטרו בשיא 21 שרים וסגני שרים, חמישה מיש עתיד (יואל רזבוזוב, אורנה ברביבאי, קארין אלהרר, מירב כהן ועידן רול). תחת הממשלה הנוכחית (הכנסת ה-25) התפטרו בשיא 18 שרים וסגני שרים, מתוכם עשרה מהליכוד (מיקי זוהר, חיים כץ, עידית סילמן, עמיחי שיקלי, אופיר אקוניס, מירי רגב, אלי כהן, יואב קיש, דוד אמסלם וגלית דיסטל אטבריאן - שבינתיים חזרה לכנסת לאחר שהתפטרה מהממשלה). כלומר, בממשלה בה היה לפיד אכן נשבר השיא של שימוש בח"כים נורבגים, אבל הליכוד עצמו השתמש בשיטה הזו בממשלה הנוכחית יותר מכל מפלגה אחרת.

למרות שאנו לא נותנים לאמירות אלו ציון, כן נציין שהיו לאמסלם עוד אי-דיוקים. ראשית, המשרד לשיתוף פעולה אזורי לא קם בימי לפיד. הוא הוקם לראשונה בימי ממשלת ברק, וניתן לשמעון פרס. בהמשך המשרד נסגר, אך קם שוב בימי ממשלת נתניהו השנייה ומאז מתקיים ברציפות. כלומר, הליכוד הוא זה שהחזיר את המשרד לחיים, ולפיד לא קבר אותו. שנית, כפי שכבר הראנו בעבר, בקואליציה של לפיד היו 61 חברים (למרות שאכן רק 56 מהם התחלקו בתפקידי שרים), ובשיא הגיעה ל-28 שרים. ביחס שרים לחברי קואליציה, הממשלה הנוכחית "מנופחת" יותר.

השר אמסלם בחר שלא להגיב.

לסיכום: החוק הנורבגי הוכנס לשימוש תחת ממשלה בראשות הליכוד ובשתיים מתוך שלוש ההרחבות שלו הממשלה הייתה ממשלה בהובלת הליכוד, לעומת אחת בלבד בתקופת ממשלה בהובלת יש עתיד. בתקופת אותה ממשלה אכן נשבר השיא של שימוש בח"כים נורבגים. לכן דבריו של אמסלם לא נכונים ברובם.