האם עסקת שליט בוצעה זמן לא רב לפני הבחירות לכנסת?

יש קשר בין עסקת גלעד שליט מ־2011 לבחירות שהתקיימו ב־2013? אנחנו לא מצאנו כזה • המשרוקית של גלובס

יאיר לפיד, יש עתיד (מהדורת השבת, רשת 13, 23.3.24 ) / צילום: כדיה לוי
יאיר לפיד, יש עתיד (מהדורת השבת, רשת 13, 23.3.24 ) / צילום: כדיה לוי

להגדרות הציונים לחצו כאן

נכון- ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו- ההצהרה נכונה ברובה אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון- חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו- חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעייה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון- ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס- לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלו גם לא נאספים
ללא ציון- המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

האם הקדמת הבחירות עלולה להשפיע לרעה על חתימת עסקה שתשיב את החטופים? ראש האופוזיציה, יאיר לפיד, נשאל על כך בראיון לרשת 13, בו ציינו בפניו כי כמה ממשפחות החטופים העלו חשש כזה. כדי לשלול את האפשרות הזאת, העלה לפיד דוגמה מהעבר: "אני רוצה להזכיר: את עסקת שליט נתניהו עשה לפני בחירות... קל לתאר שהבחירות היו חלק מהשיקול שלו". מכאן הסיק לפיד כי אם לבחירות תהיה השפעה כלשהי על סיכוי המהלך "זה יזרז עסקת חטופים, לא יעכב אותה". אבל האם הוא דייק מבחינה היסטורית?

המשרוקית | "הח"כים הנורווגים" נכנסו לראשונה לכנסת בזמן ממשלת לפיד־בנט? 
● המשרוקית | גם כאן "היום שאחרי" לא הגיע: איך מעמידים לדין את מחבלי הנוח'בה?
המשרוקית | האם הנטל של שירות המילואים נופל על 2% בלבד מהאוכלוסייה?

גלעד שליט נפל בשבי ביוני 2006. הוא שוחרר כעבור למעלה מחמש שנים, באוקטובר 2011, בעסקה שבוצעה על ידי הממשלה השנייה שבראשה עמד בנימין נתניהו. הממשלה הזאת הוקמה לאחר הבחירות שהתקיימו בפברואר 2009. כלומר, באותה עת, הבחירות הבאות היו אמורות להתקיים רק באוקטובר 2013, כשנתיים לאחר העסקה. גם אם מסתכלים על המועד שבו נערכו הבחירות בסופו של דבר, לאחר שהוקדמו מעט, הרי שמדובר בינואר 2013, כשנה ורבע לאחר העסקה.

במילים אחרות, קל לראות שהעסקה לא נעשתה במועד שניתן להגדיר כ"לפני בחירות", או "תקופת בחירות". האם ייתכן שזאת בכל זאת הייתה האווירה ששררה אז במערכת הפוליטית? גם כאן הבדיקה שערכנו לא העלתה ממצאים שתומכים בדברי לפיד. מה כן אירע בסופו של דבר? הנה כמה פרטים מעט נשכחים על האופן שבו הגיעה לסופה הממשלה השנייה שהקים נתניהו, לפני למעלה מעשור. הצעת החוק הממשלתית הראשונה לפיזור אותה כנסת הונחה ב־7 במאי 2012, יותר מחצי שנה לאחר עסקת שליט. לפי ההצעה, שאף עברה בקריאה ראשונה, הבחירות היו אמורות להתקיים בספטמבר באותה שנה. אך אז, במהלך שטרף את הקלפים, והפתיע רבים במערכת הפוליטית ובכלי התקשורת, הודיע יו"ר קדימה וראש האופוזיציה דאז, שאול מופז, כי החליט להצטרף לממשלה. באופן שמעלה חיוך כיום, על רקע המשבר הנוכחי, אחת התמורות שהיה אמור לקבל מופז עבור הצטרפותו היא העברת חוק גיוס חדש, במקומו של "חוק טל" שנפסל על ידי בג"ץ. השותפות הזאת לא האריכה ימים, וכעבור כחודשיים מופז עזב את הממשלה, אך גם אז הכנסת עדיין לא התפזרה. החוק להקדמת הבחירות הונח על ידי הממשלה רק באוקטובר 2012, כלומר כשנה לאחר העסקה, והבחירות התקיימו לבסוף, כאמור, בינואר 2013.

האם בכל זאת היה איזשהו אינטרס פוליטי מיידי שעמד מאחורי נכונותו של נתניהו לקדם אז עסקה שכללה שחרור של מחבלים רבים? יש מי שמייחסים לפחות חלק מאותה נכונות ל"מחאה החברתית" הנרחבת, שיצאה לדרך בקיץ 2011. כך, למשל, בידיעה שפורסמה ב"הארץ" ביולי 2012, דווח כי דוד מידן, ששימש כשליחו של נתניהו במשא־ומתן, הודה בהרצאה סגורה כי ל"מחאה החברתית (היה) חלק מסוים בהחלטה… לא חלק מרכזי". מטעמו של לפיד לא נמסרה תגובה.

בשורה התחתונה: דבריו של לפיד לא נכונים. עסקת שליט בוצעה כשנה לפני פיזורה של הכנסת וההליכה לבחירות 2013, וכשנה ורבע לפני מועד הבחירות עצמו. המועד המקורי של הבחירות באותה עת היה אפילו רחוק יותר - סוף 2013. כלומר, כשנתיים לאחר ביצוע העסקה.

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: יאיר לפיד
מפלגה: יש עתיד
תוכנית: מהדורת השבת, רשת 13
תאריך: 23.3.24
ציטוט: "את עסקת שליט נתניהו עשה לפני בחירות"
ציון: לא נכון

ראש האופוזיציה יאיר לפיד התראיין לרשת 13 ודיבר בעד הקדמת הבחירות. המראיינת לוסי אהריש אמרה לו שמשפחות חטופים שהתראיינו מוקדם יותר בתוכנית הביעו חשש מקיום מערכת בחירות לפני שכל החטופים משוחררים. לפיד השיב: "תראי, אני רוצה להזכיר: את עסקת שליט נתניהו עשה לפני בחירות, והבחירות לא היו... בואי נגיד, קל לתאר שהבחירות היו חלק מהשיקול שלו. אני מבין אותם לגמרי. אבל אני חושב שזה הם טועים, אני חושב שאם משהו זה יזרז עסקת חטופים, לא יעכב אותה. אני גם לא מעלה בדעתי שמישהו יעשה שיקול פוליטי, אפילו הם לא יעשו שיקול פוליטי עד כדי כך בשביל... ואם כן הם יעשו אותו לכיוון עסקה ולא לכיוון נגד עסקה".

גלעד שליט שוחרר משבי חמאס ב-18 באוקטובר 2011, כחמש שנים לאחר שנחטף. הבחירות לכנסת ה-18, במהלך כהונתה שוחרר שליט, התקיימו ב-10 בפברואר 2009. הבחירות לכנסת העוקבת, ה-19, נערכו ב-22 בינואר 2013. כלומר, שליט שוחרר יותר משנתיים וחצי לאחר הבחירות לכנסת ה-18 וכשנה ורבע לפני הבחירות לכנסת ה-19. קרי, הוא לא שוחרר במהלך מערכת בחירות.

בדקנו האם לכל הפחות הייתה אינדיקציה לאפשרות להקדמת הבחירות במהלך 2011. חיפוש בגוגל חדשות למונח "בחירות" בין ה-1 בינואר 2011 ל-31 בדצמבר אותה שנה לא מעלה אף ידיעה על בחירות צפויות לכנסת. מערכת הבחירות היחידה שהתקיימה בישראל באותה עת, לפי אותו חיפוש, הייתה הפריימריז לראשות מפלגת העבודה לאחר התפצלותו של אהוד ברק ועוד מספר חברי כנסת מהמפלגה ויצירת מפלגת העצמאות. החיפוש גם לא מעלה אף אינדיקציה למשבר פוליטי שעשוי להוביל לבחירות. לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, "ממשלתו השנייה של בנימין נתניהו הייתה מהיציבות ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל... משברים קואליציוניים מהותיים כמעט שלא נרשמו". לפי מאגר החקיקה הלאומי, כן הוגשה ב-3 באוגוסט 2011 הצעת חוק לפיזור הכנסת. אך, היה מדובר בהצעה פרטית מטעם יואל חסון (קדימה), שאפילו לא נדונה. בדברי ההסבר שלה נכתב שיש לפזר את הכנסת "בשל כישלונה של ממשלת נתניהו בכל התחומים, ובשל העובדה שלא ניתן לקיים ממשלה בתנאים הפוליטיים שנוצרו".

הצעת חוק ממשלתית ראשונה בנושא הונחה ב-7 במאי 2012, יותר מחצי שנה לאחר שחרור שליט. הקדמת הבחירות נומקה על-ידי נתניהו בכך שממשלות בשנתן הרביעית נוטות לחוסר יציבות. הבחירות לפי הצעת החוק היו אמורות להיות מוקדמות ל-4 בספטמבר אותה שנה. הצעת החוק אפילו עברה בקריאה ראשונה, אך לא התקדמה מעבר לכך: יו"ר קדימה וראש האופוזיציה דאז שאול מופז החליט להיכנס לממשלה. זאת בתמורה להעברת חוק גיוס חדש עד הקיץ (במקום חוק טל), שינוי שיטת הממשל והעברת "תקציב חירום לאומי". הדבר נחשב למהלך שהפתיע רבים. ב-9 במאי 2012 הכנסת אישרה את הצטרפותו של מופז לממשלה.

השותפות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין מופז לא האריכה ימים. ב-19 ביולי 2012, מעט יותר מחודשיים לאחר שהצטרף לממשלה, הוא התפטר. מופז תלה את החלטתו באי-קידום חוק הגיוס כפי שהובטח בהסכם בין הליכוד לקדימה. אבל גם אז, הכנסת עדיין לא התפזרה. הצעת החוק הממשלתית להקדמת הבחירות הונחה ב-15 באוקטובר 2012, שנה פחות שלושה ימים אחרי שחרור שליט. החוק נכנס לספר החוקים יום לאחר מכן. נתניהו הסביר שהפיזור המוקדם של הכנסת (הבחירות היו אמורות להיערך ב-22 באוקטובר 2013, בהתאם להוראות סעיף 9 לחוק יסוד: הכנסת, אך כאמור הוקדמו לינואר) נועד להימנע מהעברת תקציב בשנת בחירות, שלדבריו עלול להיות פופוליסטי ולא אחראי.

ייתכן שיאיר לפיד התבלבל עם האשמה אחרת נגד נתניהו, לפיה הוא הסכים לעסקת שליט בשל אינטרס פוליטי (יצוין שההצעה של חסון שהוזכרה קודם הוגשה בזמן המחאה). ב-24 ביולי 2012 ברק רביד פרסם ב"הארץ" ידיעה בה דווח שדוד מידן, ששימש כשליחו של נתניהו במו"מ על עסקת שליט, הודה בהרצאה סגורה שההחלטה לשחרר את שליט נבעה מלחצים פוליטיים פנימיים של נתניהו ובהם המחאה החברתית שהתקיימה בישראל במהלך קיץ 2011: "המחאה החברתית - יש לה חלק מסוים בהחלטה...לא חלק מרכזי... מה שקרה בסוריה (התערערות משטר אסד, ב"ר) השפיע על חאלד משעל. אני יכול להגיד הרבה דברים, אבל הגורם המרכזי (בהחלטה, ב"ר) היה הגורם המצרי". ב-2016 דווח שמזכיר הממשלה לשעבר צבי האוזר אמר: "מבין אלה שתמכו בעסקה היו כאלה שראו בה מענה לשאלות שצצו במחאה החברתית וסוג של דלי מים קרים שנשפך על הבעירה". אך, כאמור, למרות המחאה באותו זמן, המערכת הפוליטית לא התכוננה לבחירות.

מטעם לפיד לא נמסרה תגובה.

לסיכום, גלעד שליט שוחרר כמעט שנה לפני פיזורה של הכנסת ה-18 וההליכה לבחירות 2013. הצעות החוק היחידות לפיזור הכנסת שהוגשו בשנת שחרורו של שליט הגיעו מהאופוזיציה ולא עלו כלל לדיון. כן היו דיווחים שנתניהו שחרר את שליט על רקע המחאה החברתית שקדמה לשחרור. לכן דבריו של לפיד לא נכונים.

תחקיר: אוריה בר־מאיר