ד''ר זיו קציר, ראש התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית ברשות החדשנות, בכנס TECH IL / צילום: תמר מצפי
ד"ר זיו קציר, ראש התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית ברשות החדשנות, משוכנע כי בעולמות החדשים של ה-AI לא מספיק להיות בוגר תואר במדעי המחשב או בהנדסה כדי להשתלב בתחום. קציר, שדיבר בכנס TECH IL של גלובס, הצביע על כך שלוקח 7 שנים להכשיר חוקר AI. "התואר הראשון לא מספיק. כללי המשחק השתנו, ופיתוח AI מצריך חוקר ולא רק מתכנת", הוא אומר.
לדבריו, ישראל מדורגת במקום גבוה בעשירייה הראשונה במדדי ה-AI העולמיים: "יש לנו נכסים ידועים, הון אנושי מצוין וצפיפות כישרונות. גם כחברה אנחנו רוצים לעשות יותר".
● כנס TECH IL | "הסנטימנט העולמי לרעתנו": איך מגייסים כסף בהייטק באמצע המלחמה
● כנס TECH IL | גיל שויד על הפרישה מתפקיד מנכ"ל צ'ק פוינט: "לא מתחרט על כלום, רוצה לבנות את המוצר הבא"
● כנס TECH IL | רינת זילברשטיין, סגנית נשיא AT&T העולמית: "זה התבלין הסודי שלנו בישראל"
קציר סיפר כי רשות החדשנות השתתפה בוועידה לגיבוש אמנה בנושא ה-AI במועצת אירופה. "ישראל לא משתתפת בדרך-כלל בוועידה, ואין לנו בה חלק, אך עדיין היא לקחה חלק פעיל בגיבוש האמנה עצמה".
זה קרה לדבריו בגלל שני גורמים המייחדים את ישראל - "שיתופי-פעולה בינלאומיים רבים של ישראל, שעבדנו איתם בצמידות גבוהה, וההערכה מאוד גבוהה בעולם לערך המוסף שאנחנו מביאים לתחום. העובדה היא שאנחנו מביאים מסר של סטארט-אפים שונים, ואנו מציגים דעה שקולה, ובעולם מבינים זאת".
המרוץ מחריף
בכל מקרה, קציר גם הזהיר כי המרוץ העולמי לבינה מלאכותית מחריף - כל מדינה מנסה לקחת את החלק הארי מהענף הצומח, "ומי שלא רץ קדימה, משתרך מאחור".
מתוך הצורך הזה, הוא הדגיש, גובשה תוכנית לאומית לבינה מלאכותית, "העוסקת בכל התופעות הגלובליות של הבינה המלאכותית, נותנת מענה שלם לאתגרים העולים מכך ומושתתת על שלושה פילרים עיקריים: אסטרטגיה ממשלתית ארוכת-טווח, תשתיות וסביבה מיטיבית והטמעתה".
למרות השמועות, לדבריו, קציר ציין כי הרעיון של הקמת מרכז מחשוב גדול בישראל לא נגנז, ואם לא יהיו אירועים ביטחוניים משמעותיים, בסוף השנה ייבחר זכיין לפרויקט.
לדבריו, אלמנט חשוב נוסף הוא להציע "ארגזי חול" - התוכנית כוללת סביבה שבה יהיה ניתן להתנסות ולהשתכלל, מה שמהווה רכיב משמעותי מאוד בתוכנית. במקביל, היא אוספת ומארגנת את המידע מכל בעלי העניין, "כדי להנגיש את המידע למי שזקוק לו, ובמידה דומה גם לאפשר אותו".
מעבר לכך, קציר אמר שאסור לשכוח את המגזר הציבורי. התוכנית מעוניינת להטמיע אמצעי AI שיבואו לידי ביטוי בחיי היום-יום שלנו, "וסיימנו קול קורא ראשון להטמעת בינה מלאכותית בממשלה עצמה, ועל אף קשיי התקציב ב-2024 קיבלנו מספר הצעות". גם בנושא הרגולציה דואגים ברשות החדשנות, "כדי שתוכניות ה-AI לא יפגעו בפרטיות, ולא ייווצרו הטיות".
***גילוי מלא: הכנס בחסות בנק ONE ZERO, מיקרוסופט, KPMG, HP Indigo, AT&T, ובהשתתפות מקורות ורשות החדשנות.