היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין
היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, אישרה היום (א') לממשלה לקבל ייצוג נפרד בבג"ץ הגיוס שיתקיים ב-2 ביוני בהרכב מורחב של תשעה שופטים.
● הסוף למסחרה? משרד המשפטים מקדם חוק שמבקש לטלטל את מוסד התובענות הייצוגיות
● "אין אפשרות לגשר על הפער": הממשלה מבקשת ייצוג נפרד בבג"ץ בעניין חוק הגיוס
הסיבה לכך היא הפערים הגדולים בין עמדת הממשלה לבין עמדת היועמ"שית. לעמדת הממשלה, למרות שאין חוק או החלטת ממשלה, אין מקום לגייס את החרדים באופן גורף. לעומת זאת, היועמ"שית הודיעה לממשלה כי בהיעדר כל מקור חוקי, עליה להיערך לגיוס בני הישיבות.
הייצוג ניתן ביחס לייצוג הממשלה בלבד ולא ליתר המשרדים נגדם הוגשו העתירות - משרד הביטחון, צה"ל ומשרד החינוך. בבקשה שהעביר מזכיר הממשלה, יוסי פוקס, לפני שבועיים ליועצת המשפטית ולמשנה עו"ד גיל לימון, הוא דחה את פרשנותה של בהרב-מיארה למצב המשפטי. במכתב צוין כי בג"ץ נמנע מלקבוע כי יש לגייס חרדים בצווים שהוציא, וגם התשובה שהוגשה מטעם הייעוץ המשפטי, שאינה על דעת ראש הממשלה, היא שיש להגיש תצהיר משלים לבג"ץ בנוגע להיערכות רשויות הגיוס להבדיל מגיוס החרדים.
פוקס ציין כי "אין כל אפשרות לגשר על הפער המהותי שבין עמדת היועמ"שית לעמדת הממשלה הן בסוגיית הגיוס והן בסוגיית התמיכות, וראוי כי בסוגיה ציבורית כה מרחיקת לכת - בעיצומה של מלחמה - יאושר ייצוג משפטי נפרד לממשלה בעתירות אלה".
הממשלה תשכור עורך דין פרטי
בג"ץ הורה לממשלה בצו ביניים להפסיק להעביר תקציבים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מ-1 באפריל, נוכח היעדר מקור חוקי שלא לגייס את בני הישיבות. השופטים עוזי פוגלמן, יצחק עמית ונעם סולברג ציינו את עמדת היועמ"שית לפיה "בהיעדר בסיס נורמטיבי החל מיום 1.4.2024 לאי-גיוסם של תלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות לימוד חרדיים, לא תקום עוד סמכות להעברת כספי תמיכות למוסדות".
הדיון ביוני נקבע לאחר שבג"ץ הוציא צו על-תנאי המורה למדינה לנמק מדוע לא תבוטל החלטת הממשלה המונעת גיוס תלמידי ישיבות. בינתיים פגה החלטת בג"ץ, לאחר שהחוק אינו בתוקף מיולי בשנה שעברה.
הממשלה צפויה לשכור עורך דין פרטי על-מנת להגיש לבג"ץ את עמדתה.