גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוק שיאסור על הבוס להתקשר לעובד אחרי שעות העבודה והסיכוי שיגיע גם לישראל

שוק העבודה בעולם ממשיך להתאים את עצמו לצרכיהם של דור המילניום וה–Z: הקנדים יעגנו בחוק התקציב את "הזכות להתנתק" ● גם מדינות אחרות מקדמות מהלכים שמגדירים מתי נגמר יום עבודה ומתי מותר לפנות לעובדים ● האם יש סיכוי לחקיקה דומה גם בישראל?

החוק שיאשר לסנן את הבוס אחרי העבודה / אילוסטרציה: גלובס, חומרים: Shutterstock
החוק שיאשר לסנן את הבוס אחרי העבודה / אילוסטרציה: גלובס, חומרים: Shutterstock

בקנדה מתכוונים לעגן בחוק התקציב לשנת 2024 את "הזכות להתנתק" - הזכות לסנן את הבוס אחרי שעות העבודה. המשמעות היא שזכותם של העובדים לא לבצע משימות הקשורות לעבודה מעבר לשעות במשרד.

הם בחרו לספוג קיצוץ בשכר - והם אומרים שהם מאושרים יותר
המדינה בה נשים בתפקידי מנכ"ל מרוויחות כפול מגברים

מדובר בחוק שיחול רק על כ-500 אלף מהעובדים הקנדיים, במגזרים ציבוריים כגון בנקאות ותחבורה. עו"ד מת'יו דמאו, שותף במחלקת דיני עבודה במשרדי פירמת עורכי הדין הגלובלית Dla Piper בטורונטו, מסביר כי "הרוב המכריע של העובדים בקנדה מועסקים על ידי תעשיות בפיקוח פרובינציאלי, וככאלה לא יושפעו מההכרזה בתקציב הפדרלי לשנת 2024".

למרות שההצעה תשפיע רק על חלק קטן מכוח העבודה הקנדי, הצעד הוא חלק ממגמה עולמית של מדינות שפועלות להסדרת חוקי עבודה בעידן העבודה מרחוק. ביולי האחרון יותר מ־30 מחוקקים באיחוד האירופי חתמו על אמנה במטרה לעגן בחוק זכויות של העובדים מהבית. "הזכות להתנתק" כבר נהוגה במספר מדינות ביבשת, אולם יש הבדלים באופי החקיקה ממדינה למדינה.

קנסות למעסיקים מפרים

לפי עו"ד דפנה שמואלביץ, המתמחה בדיני עבודה ומייצג מעסיקים גדולים, בצרפת, הראשונה לחוקק חוק זה, יש פרקי זמן מוגדרים שבהם המעסיק רשאי ליצור קשר עם העובד בענייני עבודה. חוקים דומים נחקקו גם באוסטרליה, ארגנטינה, בלגיה, קולומביה, יוון, מקסיקו, איטליה וספרד. בארה"ב יש ניסיון לחקיקה דומה בקליפורניה, כאשר הצעת החוק תאפשר לעובד להגיש תלונה על המעסיק אם יציג שלושה מקרים מתועדים של הפרת הזכות להתנתק, שעונשם קנס של 100 דולר לפחות.

בגרמניה, אומרת עו"ד שמואלביץ, חברות ענק החליטו מיוזמתן למנוע מעובד גישה לעבודה לאחר שעה מסוימת, ומפילות את השרת עד לתחילת יום העבודה הבא. המדינה האירופית שהלכה הכי רחוק עם המגבלות היא פורטוגל, בה המעסיק לא יכול ליצור קשר עם העובד אחרי השעה 17:00 והפרה מביאה לחיוב בקנסות משמעותיים.

במחוז אונטריו שבקנדה כבר קיימת חקיקה מחוזית דומה, שלפיה מעסיקים מחויבים לייצר מדיניות לעבודה מחוץ לשעות העבודה. "המחוז הזה הלך בעקבות חקיקה צרפתית שנעשתה לפני מספר שנים, כחלק ממהלך בינלאומי" מסביר עו"ד ישראל גדלוב, שותף במשרד גדעון רובין ושות'. "החקיקה שם מאפשרת למעסיק עם 25 עובדים ומעלה ליצור מדיניות ברורה בהיבט הזה. עובד שנקלט למקום עבודה כזה, צריך לקבל מהמעסיק מסמך ברור שבו מסבירים לו מתי אפשר ואסור ליצור איתו קשר, באילו סיטואציות, וגם מתי הוא מחויב לענות ומתי לא".

גם שרת האוצר הקנדית כריסטיה פרילנד התייחסה להצעת החקיקה של הזכות להתנתק, וציינה כי "יש להכיר בלחצים שכל הקנדים, אבל במיוחד הקנדים הצעירים, נתונים בהם". ואכן, חקיקת "הזכות להתנתק" מהווה חלק מסדרה של צעדים בתוכנית הפיסקלית הקנדית המיועדת לעובדי דור המילניום וה-Z - צעדים שצפויים לעלות 4.2 מיליון דולר.

לדברי עו"ד דמאו, לצעד זה קדמו הגברת הבדיקות ואמצעי האכיפה על מעסיקים בפיקוח פדרלי המשתמשים בקבלנים, פרילנסרים ו"עובדי חלטורה", וכן הדרכת משרות ומיומנויות לעובדי דור Z.

"המטרה של החוק החדש היא לאפשר עידוד הטמעה וייצוא בשוק העבודה הקנדי, לבסס כוח עבודה איתן ולחזק את הכלכלה הקנדית. בין היתר, למען הפחתת השחיקה של דור המילניום ודור ה-Z וכדי לאפשר הפרדה בין המרחב הפרטי לעבודה", מוסיף עו"ד גדלוב. לדבריו, ההטמעה של הזכות להתנתק אמנם לא תחול גם במגזר הפרטי, אך יש לה פוטנציאל להוביל את זה לסקטורים נוספים. למרות שהיא מיועדת כרגע רק למגזר הציבורי, הצעת החוק איננה שייכת לסוג מסוים של עובדים, אלא לכולם.

בישראל עדיין אין כיוון

בישראל הנושא עדיין לא נמצא גבוה בסדר העדיפויות של המחוקק. פרופ' מוחמד אסלי, מומחה לאפליות בשוק העבודה מהמכללה למנהל, מסביר כי "המעסיק בכלל, ונראה שהמעסיקים בישראל ביתר על המידה, דורשים זמינות מלאה מעבר לשעות העבודה הרשמיות. העבודה מהבית והטכנולוגיה החדשה מאפשרת להתכתב, לשלוח, לדבר, ולקיים שיחות ועידה בכל שעות היממה, ועל כן ניתן להניח שעובדים זמינים בכל שעות היממה. הציפייה הזו, הלכה למעשה, מאריכה את שבוע העבודה עוד יותר, מאיצה את תהליך שחיקת העובדים, ולבסוף פוגעת אנושות בפריון העבודה שלהם. לא פלא שבישראל אנו עובדים יותר ומייצרים פחות".

חוק שעות העבודה ומנוחה בישראל נחקק בשנת 1951, ולמרות שעבר תיקונים והסבות לא נראו בו שינויים משמעותיים והתאמות לעידן הדיגיטלי שבו אנו חיים. "מדובר בחוק ארכאי שהמטרה המוצהרת שלו הייתה להגדיר שעות עבודה ופנאי של עובדים, תוך שמירה על כבודם, בריאותם ורווחתם", מסביר עו"ד גדלוב. "אחת ההשלכות לאי ההתאמה לעידן שלנו היא ערבוב זמן עבודה וזמן מנוחה. המחוקק הישראלי עד היום לא נתן את דעתו בעניין, וארגוני העובדים לא דוחפים מספיק כדי לשנות את זה. הרבה פעמים הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה מקרינים למשק דפוס עבודה מסוים שראוי לצעוד לקראתו".

בשונה מקנדה, שם מנסים להתאים את חוקי העבודה לצרכי דור העובדים הצעיר, בארץ מסתכלים על כל דורות העובדים כמקשה אחת. לדברי עו"ד גדלוב, "ראוי שתהיה אבחנה בין הדורות". הוא מוסיף כי "המשרדים הנוגעים בדבר ערים להשלכות, ועדיין אין כיוון של המחוקק לייצר שיח עם ארגוני עובדים. לא ראינו תהליכי חקיקה שנועדו ליצור מדיניות מנחה אצל מעסיקים, לא במגזר הפרטי ולא בציבורי. כן יש הנחיות במגזר הציבורי על דיווחי שעות מעבר לשעות העבודה הרגילות, אבל אין הנחיה אופרטיבית שמנחה מנהלים שלא ליצור קשר עם העובדים שלהם אחר גמר שעות העבודה, ואין הנחיות באילו מצבים כן אפשר ליצור קשר".

עוד כתבות

תקיפה משותפת לארה''ב וישראל בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

המרוץ נגד השעון: ארה"ב מנסה להכריע את איראן לפני שתיגמר התחמושת

בפנטגון חוששים שקצב השימוש בתחמושת גבוה מיכולת הייצור ● בעוד ארה"ב וישראל מנסות לשתק את מערכי הטילים של טהרן, המחסור במיירטי THAAD וחץ 3 מעמיד את המזה"ת בסיכון ● האם המלאים המיועדים להרתעת סין וצפון קוריאה ייפתחו לטובת המערכה באיראן?

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

הנאום המפתיע של הקנצלר הגרמני: "לא הזמן לדבר על החוק הבינ"ל"

בניגוד לדברים הזהירים של ראש ממשלת בריטניה, הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ התייצב באופן גורף לצידה של ישראל: "זה לא הזמן להרצות לשותפינו ולבעלי הברית שלנו" ● הוא אף שיבח את ישראל וארה"ב על "שהחליטו לפעול באופן עצמאי למרות הסיכונים" ● עם זאת, שר החוץ הגרמני הבהיר: "לא תהיה כל מעורבות צבאית גרמנית במלחמה"

אילוסטרציה: shutterstock

ירידות חדות באירופה ובחוזים על וול סטריט; מחירי הנפט ממשיכים לטפס

בורסת פרנקפורט יורדת במעל 3% ● בורסת סיאול נפלה במעל 7% ● מחירי הנפט ממשיכים לעלות אחרי הודעת איראן על חסימת מיצרי הורמוז ● תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב קופצות, בעוד המשקיעים מעריכים כי הורדת ריבית נוספת מתרחקת לטווח הזמן הקרוב ● הביטקוין מוחק את מרבית העליות שלו מאתמול ונסחר סביב 66 אלף דולר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; פלנטיר זינקה בכ-6%, אנבידיה בכ-3%

הנאסד"ק התאושש מירידה חדה ועולה בכ-0.3% ● משמרות המהפכה הודיעו כי מיצרי הורמוז סגורים וכי ספינות שינסו לחצות באזור יותקפו, מחירי הנפט זינקו ● הביטקוין התאושש גם הוא והתקרב לרף ה-70 אלף דולר ● תשואות האג"ח הממשלתיות האמריקאיות קפצו ● מדד הפחד בוול סטריט עלה לרמתו הגבוהה מאז נובמבר 2025 ● מחיר הזהב עלה, מחיר הכסף צנח ● הדולר התחזק בעולם

קלוד / צילום: Shutterstock

יתרונות ה-AI: הציוץ שהפתיע את פירמות עורכי הדין הגדולות בעולם

עו"ד ז'אק שפירו, המנהל משרד עורכי דין אמריקאי שמעסיק שני עובדים, הדגים בציוץ ברשת X איך באמצעות בינה מלאכותית גם משרד קטן יכול להתחרות בהצלחה במשרדים גדולים ● "פירמה קטנה שבנתה את עצמה סביב AI תצליח לא רק להתחרות בפירמות ענק - אלא גם לעקוף אותן בסיבוב"

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

פטריק דרהי / צילום: Studio Alterego

לאחר התנגדות הרגולטורים: פטריק דרהי מודיע על שני משקיעים בינלאומיים שיצטרפו לעסקת רשת 13

הבעלים של HOT ו-i24News, פטריק דרהי, מודיע על שני משקיעים בינלאומיים בכירים שיצטרפו לעסקה של רשת 13 ● "מדובר בשילוב כוחות עוצמתי של שחקני מפתח בזירה העסקית הבינלאומית", ציין בדבריו ● במקביל להצעת דרהי, קבוצת ההייטקיסטים בראשות אסף רפפורט עדיין בתמונה

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למרות העליות: חלק מהמשקיעים היו מעדיפים לשכוח את היום הזה

הבורסה בת"א זינקו ביותר מ-4%, שיא עליות ליום בודד מאז הקורונה ● הפער מול המשקיעים ב-S&P 500 מגיע היום ל-6.5%, בגלל הזינוק בשקל והירידות בוול סטריט ובאירופה ● מדובר על יותר מ-250 מיליארד שקל שלא יזכו ליהנות מהתשואה הזו

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

מתי תיגמר המלחמה? זה ההימור המוביל

פלטפורמת ההימורים פולימרקט, שמבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, מציירת תמונה ברורה: הפסקת אש לפני אפריל - לא סבירה ● נפילת המשטר עד יוני - 42% ● ומה לגבי חסימת מיצרי הורמוז?

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

למה חיזבאללה הצטרפו למערכה, אבל החות'ים לא?

למרות המהלומות שספג בשנה האחרונה ומאמצי השיקום הרבים, חיזבאללה בחר להצטרף למערכה הנוכחית ● לפי פרשנים, ההחלטה לא נובעת משיקולים צבאיים אלא מעיקרון דתי שמחייב נאמנות מלאה למשטר האיראני ● ולמה החות'ים לא הצטרפו למערכה?

ההרס מהפגיעה של טיל איראני בתל אביב / צילום: אלה לוי וינרייב

שיפור קטן אך לא מספיק במצב מיגון הדירות בערים הגדולות בין שתי המלחמות עם איראן

למרות שיפור קל במספר הדירות הממוגנות, כשני שלישים מהדירות בערים הגדולות עדיין ללא ממ"ד ● בבת ים ובבני ברק יותר מ־80% מהדירות אינן ממוגנות

יונית לוי-חדשות 12, מגי טביבי-חדשות 14, דוריה למפל-חדשות 13 / צילום: מתוך אתרי הערוצים

גם באמצע מלחמה: עם רייטינג מצרפי של מעל 50%, הקמפיינים נשארו על המסך

בניגוד לסבבים קודמים, במבצע "שאגת הארי" שיעור הרייטינג הגבוה של הערוצים המסחריים תורגם גם לנוכחות בהפסקת הפרסומות ● מי רשם את הזינוק הגדול ביותר בשיעור הצפייה, מי עלה ראשון בקמפיין מלחמה, ומה יקרה עם העונה החדשה של "האח הגדול" במוצ"ש

מעבר גבול טאבה / צילום: שלומי יוסף

למה ארקיע מפעילה טיסות לטאבה - ואל על וישראייר לא?

אזהרת המסע של המל"ל מונעת מחברות ישראליות להפעיל קווים למצרים, אך חלקן מצאו דרך לעקוף זאת ● כך ארקיע מנהלת מבצע חילוץ באמצעות רכישת שירותים מחברת תעופה זרה - בזמן שאל על בוחרת להמתין בשלב זה לאפשרות לחלץ נוסעים דרך נתב"ג

מטה אמזון / צילום: Shutterstock

העדיפו את המפרציות על פני ישראל ומשלמות את המחיר

מדינות המפרץ הפכו בשנים האחרונות ליעד מועדף לחוות השרתים של ענקיות הטכנולוגיה בזכות אנרגיה זולה והטבות מס, בזמן שהאטרקטיביות של ישראל ירדה בשל המלחמה ● כעת, המתקפות על האמירויות, בחריין וסעודיה חושפות את הסיכון הביטחוני באזור, כאשר אמזון מדווחת על פגיעה בשירותי הענן

כלי רכב חדשים בנמל המפרץ / צילום: יח''צ

רשות הספנות והנמלים: לאחסן כלי רכב בנמלים רק לשלושה ימים

רשות הספנות והנמלים הורתה לנמלים במפרץ חיפה ואשדוד שלא לאכסן כלי רכב חדשים נוספים ● המשמעות: אוניות להובלת רכב יופנו לנמלים זרים ועלולים להיווצר עיכובים משמעותיים במסירות כלי הרכב

מטחים בגליל (ארכיון) / צילום: דוברות כבאות והצלה לישראל, מחוז צפון

פגיעת רסיסים בבית פרטי במרכז, ללא נפגעים; מוקדם יותר פגיעה ישירה בבית מגורים בגליל

לאחר האזעקות: דיווח על פגיעת רסיסים בבית פרטי, לא היו דיירים בבית ● צה"ל בגל תקיפות בלבנון אחרי פגיעה ישירה בבית מגורים בגליל ● כוחות קרקעיים נכנסו לדרום לבנון • דיווח: המוסד וכוחות מיוחדים של ישראל ביצעו פעולות קרקעיות באיראן • במקביל: דיווחים על פיצוצים בטהראן, באספאהן ובתבריז • עדכונים שוטפים

רונן גינזבורג, מנכ''ל דניה / צילום: רני חכם

הדוחות שהרסו למניה הזו את החגיגה בבורסת ת"א

בעוד שמדד הנדל"ן זינק במעל 6% בתל אביב, מניית דניה סיבוס היא בין המניות הבודדות בסקטור שנסחרה היום בירידות, בעקבות דוחות כספיים מעורבים שפרסמה ● בעוד שהחברה דיווחה על שיא בצבר ההזמנות, בגובה 22 מיליארד שקל, הרווח הנקי של החברה רשם ירידה של 3%

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

גם ניצן אלון מכר מניות במיליונים: ההנפקה של יצרנית הכוונות מקיבוץ יגור

יצרנית הכוונות סמארט שוטר השלימה גיוס של 200 מיליון שקל, כחלק מהנפקה ראשונית של מניותיה ● במסגרת המהלך, בעלי המניות הזרים והמייסדים מכרו מניות בהיקף של כ-60 מיליון שקל ● וגם, עם כמה כסף נפגש האלוף במילואים ניצן אלון?

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מי זכאי לפיצויים ואילו מסלולים כבר נפתחו? עשינו סדר

בשלושת הימים הראשונים של המבצע הוגש מספר נמוך יחסית של תביעות לרשות המסים ● מי זכאי לפיצוי, מהו ה"מסלול המהיר" ומה אם הדירה השכורה נפגעה? ● גלובס עושה סדר

עסקים שנפגעו בעקבות הנפילה בקרית אונו / צילום: פרטי

המלחמה תוכר ככוח עליון? האותיות הקטנות בחוזים שכדאי להכיר

מחירי הנפט מטפסים, השמיים נסגרים והמשק שוב בפלונטר חוזי ● אחרי שהשנה האחרונה סדקה את המוסכמה לפיה מלחמה אינה "כוח עליון", המומחים מסבירים מתי ניתן להשתמש בטיעון זה ● מי זכאי להשבה כספית על ביטולים וכיצד הפכה חובת תום הלב למגן האחרון של החוזים?