גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פסק דין תקדימי של העליון מצמצם את הגדרת הידועים בציבור

בית המשפט העליון דן בשאלה מתי זוג ייחשב לידוע בציבור לצורך זכאות לתשלום פיצוי בעקבות מוות בתאונה ● השופטים: הכוונה להינשא אינה מהווה אינדיקציה לרצון הזוג להחיל זכויות לפני הנישואים

שופטת בית המשפט העליון יעל וילנר. קיבלה את ערעור חברת הביטוח / צילום: שלומי יוסף (עיבוד תמונה)
שופטת בית המשפט העליון יעל וילנר. קיבלה את ערעור חברת הביטוח / צילום: שלומי יוסף (עיבוד תמונה)

בית המשפט העליון קיבל ביום שני ערעור שהגישה חברת שלמה ביטוח, וצמצם בכך את ההכרה בידועים בציבור בישראל. כיום אין הגדרה בחוק לידועים בציבור, והפסיקה עיצבה את הכללים.

ההגדרה אם בני זוג נחשבים לפי המשפט "ידועים בציבור" היא בעלת חשיבות רבה, מאחר שהיא משליכה על הזכויות ועל החובות ביניהם וכלפי צדדים שלישיים. אין מינימום של מגורים יחד, ואין מבחנים אובייקטיביים מוגדרים.

בית הדין משרטט את הגבול: מתי מותר לפטר עובד בגלל פרסומים ברשת חברתית
התפקיד החדש של נשיאת העליון לשעבר אסתר חיות
העליון קבע: כך יתחלק מעתה הרכוש של ידועים בציבור

המקרה הנוכחי עסק בתביעה לפיצויים שהגיש אדם שבת זוגו נהרגה בתאונת דרכים קטלנית. הוא ביקש לקבל פיצויים מחברת הביטוח לפי חוק פיצויים לתאונות דרכים כתלוי. לשם כך נדרש בית המשפט לבחון האם בני הזוג היו ידועים בציבור.

בני הזוג חיו יחד במשך שנה וחצי בדירה שכורה. הם החליטו להתחתן בנישואים אזרחיים מחוץ לישראל, והמועד נקבע למאי 2017, אך במרץ באותה שנה נהרגה האישה בתאונה.

הורי המנוחה ובן הזוג תבעו את חברת הביטוח. בן הזוג טען כי היה תלוי במנוחה כלכלית, ולכן הוא זכאי לפיצויים למרות שאינו מוטב בפוליסה. בית משפט השלום קבע כי ניתן לראות בקשר בין בני הזוג כידועים בציבור, ולכן בן הזוג זכאי לפיצוי. חברת הביטוח הגישה ערעור למחוזי, שנדחה, והמשיכה והגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

השופטת יעל וילנר, שאליה הצטרפו השופטים יצחק עמית ודוד מינץ, קיבלה את הערעור וקבעה כי בני הזוג לא היו ידועים בציבור, ולכן הגבר אינו זכאי לפיצוי. ככלל, הפסיקה קובעת כי בני זוג יוכרו כידועים בציבור אם התכוונו לקיים מערכת יחסים בעלת השלכות משפטיות, הכוללת זכויות וחובות הנובעות מדיני הנישואים.

ההחלטה להינשא אינה מהווה אינדיקציה

נקבע כי לא ניתן לראות בכוונת בני הזוג להינשא בעתיד אינדיקציה לרצונם להחיל על מערכת יחסיהם כבר במועד התאונה את החובות המשפטיות הנובעות מנישואים. עוד נקבע כי לא מן נמנע שיש בכוונה זו אף להעיד על כך שבני הזוג לא התכוונו להחיל חובות כאמור באותו מועד.

השופטת וילנר לא הבחינה בין כוונה להינשא בנישואים אזרחיים לבין כוונה להינשא בנישואים לפי הדין הדתי. "ההצהרה על הכוונה להינשא אינה מהווה, כשלעצמה, את 'קו התפר' על ציר הזמן בין היותם חברים לבין היותם ידועים בציבור", קבעה וילנר.

היא הוסיפה כי אפשר גם לראות בכוונה להינשא כ"הסכמה מכללא" לכך שההשלכות הנובעות מסטטוס הנישואים יחולו רק לאחר מועד הנישואים. לכן, נקבע כי במועד התאונה בני הזוג לא התכוונו להחיל על מערכת יחסיהם את ההשלכות האזרחית כלכליות הנובעות מנישואים.

המחוקק לא קבע את הזמן הנדרש כדי שהזוג יוכר כידועים בציבור. וילנר ציינה כי בתזכיר חוק הירושה שטרם חוקק צוין פרק זמן של שלוש שנים כמקים חזקת בני זוג.

השופטת מדגישה כי ייתכנו מקרים שבהם בני הזוג יתגוררו יחד תקופה קצרה יותר ויוכרו כידועים בציבור, אך הדבר תלוי ראיות ממשיות המעידות על כוונתם: למשל חשבון בנק משותף, רישום של כתובת המגורים באופן רשמי, ילדים משותפים או טקס פורמלי למיסוד הקשר.

בית המשפט סבר כי לא היו ראיות לכך שהשניים ניהלו משטר רכושי משותף. לא היה להם חשבון בנק משותף, והייתה ביניהם הפרדה רכושית. בן הזוג לא היה מוטב בפוליסת הביטוח של המנוחה, אלא רק הוריה. כתובת המגורים הרשמית של המנוחה הייתה בית הוריה, והרכב שלה היה רשום על שמה בלבד.

"התשתית להכרה בבני הזוג כידועים בציבור היא דלה וחסרה ומבוססת בעיקרו של דבר על מגורים משותפים במשך כשנה וחצי. משתקופה זו עומדת לבדה, אין די בה כדי לקבוע כי בני הזוג התכוונו להחיל על מערכת היחסים ביניהם חובות וזכויות משל היו נשואים", קבעה וילנר.

בני הזוג היו "מנועי חיתון", מאחר שהמנוחה יהודייה, ובן הזוג אינו יהודי. במקרים אלה בתי המשפט נוהגים להפחית את הרף הראייתי בבחינה מדוע בחרו הצדדים שלא להינשא. במקרה הנוכחי קובעים השופטים כי העובדה שבני הזוג היו "מנועי חיתון" לא מצדיקה להנמיך את הרף הראייתי, מאחר שהם יכלו למסד את הקשר בנישואים אזרחיים, ואכן התכוונו לכך. כלומר, לא מתקיים קשר סיבתי בין היותם "מנועי חיתון" לפי הדין הדתי ובין העובדה שלא נישאו.

פסק הדין נגד המגמה להרחיב את ההגדרה

פרופ' שחר ליפשיץ, מומחה לדיני משפחה וירושה באוניברסיטת בר-אילן ויועץ במחלקת לקוחות פרטיים והעברות בין-דוריות במשרד פישר (FBC), שמאמריו מצוטטים בפסק הדין, אומר כי "פסק הדין ניצב כנגד המגמה של בתי המשפט להרחיב את הגדרת ידועים בציבור, תוך דרישה לפרק זמן משמעותי של חיים יחדיו ואינדיקציות חיצוניות כגון חשבון בנק".

פרופ' ליפשיץ מזכיר כי בעבר הוכרו בני זוג גם לאחר תקופת חיים קצרצרה, וגם כאשר לא התגוררו יחד, ולא היה להם חשבון בנק משותף.

ליפשיץ המליץ על הגדרה ברורה יותר בחוק הירושה (שטרם נחקק), אבל הוא מדגיש כי "דווקא במקרה הספציפי, בנסיבות המיוחדות של חוק סוציאלי העוסק בפיצוי מי שבן זוגו נפגע מתאונת דרכים, בני זוג שחיו יחד שנה וחצי, ובמיוחד לאור הכוונה המוכחת להינשא בעוד שלושה חודשים - התוצאה של פסק הדין פוגעת מדי בבן הזוג שנותר בחיים. במבט צופה פני עתיד, בני זוג יצטרכו לשקול לעגן באופן משפטי את יחסיהם בהסכם משפטי מחייב, שכן אחרת ימצאו את עצמם חשופים ללא הגנה".

"פסק הדין מקדש את המוסד הזוגי", אומר עו"ד אוהד הופמן ממשרד הופמן & פרידנברג, המתמחה בענייני משפחה וירושה. לדבריו, בית המשפט מבהיר כי כוונה להינשא אינה מעניקה בהכרח זכויות רכושיות. "קשר שכזה ייבחן על-פי הנסיבות של כל מקרה, ולאו דווקא על-פי כוונה או היעדר כוונה להינשא". לדבריו, "בית המשפט שומר על יציבות דרישות הסף להכרה במערכת זוגית שכזו".

עוד כתבות

מטוס חיל האוויר בדרך לתקיפה באיראן / צילום: דובר צה''ל

המשקיעים האופטימיים בעולם? מאחורי היום הבלתי נתפס בבורסת תל אביב

הבורסה המקומית עשתה היסטוריה ביום המסחר הראשון מאז שנפתחה המלחמה עם איראן: בניגוד לשוקי המניות כמעט בכל מדינה בעולם, תל אביב הפגינה אופוריה של ממש עם עליות חדות ושיא חדש ● מה מוביל לאופטימיות החריגה בארץ, ואיזה מניות זינקו יותר מכולן

האם העליות בבורסה מוגזמות? / צילום: Shutterstock

האם העליות בבורסה מוגזמות? שאלנו את המומחים

פתיחת שבוע המסחר בעולם כשברקע המלחמה באיראן זעזעה את הבורסות ברחבי העולם, אך בתל אביב בניגוד למגמה נרשמו עליות חדות במיוחד ● מומחים מנתחים את הקפיצה הגבוהה היום בבורסה

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

אופוריה בת"א: הבורסה סיכמה את היום החזק ביותר שלה מזה שש שנים

מדד ת"א 35 זינק בכ-4.6% ● מדד הביטוח הוביל את העליות והתחזק במעל 8% ●  ● המשקיעים ברחו לנכסי חוף מבטחים - מחירי הנפט והזהב מזנקים ● הדולר התחזק בעולם, אך נחלש מול השקל ● מיטב: שוק האג"ח בעולם עבר לתפקד כמגן מפני עלייה בסיכון ● סיגמא-קלאריטי: יש מקום רב לאופטימיות ביום שאחרי ● מחר לא יתקיים מסחר בת"א

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

אל על לא תפעיל טיסות חילוץ דרך מצרים - כך תוכלו בכל זאת לחזור לישראל

בחברות התעופה הישראליות נערכים לקראת מבצעי חילוץ ישראלים מחו"ל לנתב"ג ● על פי ההערכות, מדובר בלמעלה מ-100 אלף ישראלים שיזדקקו לחילוץ ● באל על ובישראייר נערכים קודם כל לחילוץ לקוחות החברה ללא עלות ● בארקיע מפרסמים מועדים חדשים לטיסות חילוץ

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

אנשי מערכת הביטחון לשרי הקבינט: "בסוף המבצע לא יושמד האיום הבליסטי"

דיווח: איחוד האמירויות וקטאר ביקשו סיוע מבנות הברית שלהן בהדיפת המתקפות האיראניות ● שר ההגנה האמריקאי: לא תוחמים בזמן את המבצע ● ארה"ב תקפה את אתר הגרעין באספהאן ● מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי בלבנון חוסל בתקיפת צה"ל ● קטאר: הפלנו מטוסי קרב איראניים ● קפריסין: הכטב"ם בבסיס הבריטי שוגר ע"י חיזבאללה ● עדכונים שוטפים

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

מחיר הגז והנפט מזנק, אלו הישראליות שמרוויחות

מחירי הגז והנפט מזנקים בעקבות המתקפות האיראניות על נסיכויות המפרץ והחסימה החלקית של מיצרי הורמוז ● הזינוק במחירים הקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות, שחלקן נהנות גם מהחוזים ארוכי הטווח על הגז המקומי

שרית שטיינר מנהלת תיקים בכירה פעילים / צילום: סיון פרג

מנהלת ההשקעות שטוענת: אלה שני האירועים שיכולים להחליש את השקל

שרית שטיינר, מנהלת תיקים בכירה ב"פעילים", מעדיפה את הבורסה בת"א גם לאחר העליות החדות בעקבות המלחמה, בזמן שבוול סטריט "בלי AI הצמיחה מתונה בהרבה" ● מעריכה שהנדל"ן המניב והאנרגיה ייהנו אחרי המלחמה, לצד סקטור מניות הגז שהן "עוגן סולידי" בתיק

פטריק דרהי / צילום: Reuters, Daniel Pier

רשות התחרות נגד פטריק דרהי: הצעד שמרחיק את רכישת רשת 13

לגלובס נודע כי ברשת 13 פנו לרשות התחרות בבקשה לקבל אישור להזרמת ביניים של מימון ע"י פטריק דרהי עד לקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים, אך הרשות דחתה את הבקשה ● בתוך כך, גם הרשות השנייה מעמידה קשיים בפני העסקה, ובינתיים קבוצת ההיייטקיסטים בראשות אסף רפפורט משפרת את הצעתה

מטוס U-2 ממריא מעל בסיס אקרוטירי בקפריסין / צילום: Reuters

המדינה שמצאה את עצמה בלב מלחמה: מה קורה בקפריסין?

לאחר שנים שבהן הצהירה על ניטרליות, קפריסין נקלעת כעת בעל כורחה לעימות המתרחב במזרח התיכון, עם שיגורי טילים לעבר האי, פינוי אזורים סמוכים לבסיסים הבריטיים וביטול אירועים מדיניים, כשהחשש בשלטונות הוא מהפיכתה לזירה פעילה במאבק מול איראן

התחדשות עירונית בירושלים / צילום: Shutterstock

"יקצר את לוחות הזמנים": מתי פגיעה בבניין יכולה דווקא לזרז פינוי־בינוי

המדינה מפצה על נזקי המלחמה, אך כשבניין שנפגע נמצא בעיצומו של תהליך התחדשות עירונית הסיפור מסתבך ● מי אחראי לשיקום המיידי של המבנה ואיזו הכרעה עשויה לשנות את לוחות הזמנים של הפרויקט?

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

גם ניצן אלון מכר מניות במיליונים: ההנפקה של יצרנית הכוונות מקיבוץ יגור

יצרנית הכוונות סמארט שוטר השלימה גיוס של 200 מיליון שקל, כחלק מהנפקה ראשונית של מניותיה ● במסגרת המהלך, בעלי המניות הזרים והמייסדים מכרו מניות בהיקף של כ-60 מיליון שקל ● וגם, עם כמה כסף נפגש האלוף במילואים ניצן אלון?

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

למה חיזבאללה הצטרפו למערכה, אבל החות'ים לא?

למרות המהלומות שספג בשנה האחרונה ומאמצי השיקום הרבים, חיזבאללה בחר להצטרף למערכה הנוכחית ● לפי פרשנים, ההחלטה לא נובעת משיקולים צבאיים אלא מעיקרון דתי שמחייב נאמנות מלאה למשטר האיראני ● ולמה החות'ים לא הצטרפו למערכה?

ההודעה שמתחזה לדואר ישראל

לא ללחוץ על הקישור: הסמס שקיבלתם הוא לא באמת מדואר ישראל

בימים האחרונים רץ קמפיין פישינג שנשלח בהודעות SMS ומנסה להשתלט על חשבונות בנק וחשבונות תשלום דיגיטלי ● בדואר ישראל מבהירים כי זו לא הודעה מטעמם ● כך תדעו לזהות את הנורות האדומות

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

ענקית התעופה שמתגברת טיסות חילוץ לישראלים

ברקע השעיית הטיסות הישירות לישראל והגבלות המרחב האווירי, ויזאייר מוסיפה כמעט 30 טיסות שבועיות לשארם א-שייח' כנתיב חלופי דרך סיני ● גם בלו בירד, טוס וארקיע מתגברות פעילות במצרים, בעוד שאל על נמנעת בשל אזהרת המסע

תקיפה משותפת לארה''ב וישראל בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

המרוץ נגד השעון: ארה"ב מנסה להכריע את איראן לפני שתיגמר התחמושת

בפנטגון חוששים שקצב השימוש בתחמושת גבוה מיכולת הייצור ● בעוד ארה"ב וישראל מנסות לשתק את מערכי הטילים של טהרן, המחסור במיירטי THAAD וחץ 3 מעמיד את המזה"ת בסיכון ● האם המלאים המיועדים להרתעת סין וצפון קוריאה ייפתחו לטובת המערכה באיראן?

מטה אמזון / צילום: Shutterstock

העדיפו את המפרציות על פני ישראל ומשלמות את המחיר

מדינות המפרץ הפכו בשנים האחרונות ליעד מועדף לחוות השרתים של ענקיות הטכנולוגיה בזכות אנרגיה זולה והטבות מס, בזמן שהאטרקטיביות של ישראל ירדה בשל המלחמה ● כעת, המתקפות על האמירויות, בחריין וסעודיה חושפות את הסיכון הביטחוני באזור, כאשר אמזון מדווחת על פגיעה בשירותי הענן

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

המניות שעלו במאות אחוזים בחסות המלחמה, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

המומחה שמסביר מדוע סגירת מיצרי הורמוז עלולה להעלות את מחיר הנפט ל-100 דולר

"להכרזה על סגירת מיצרי הורמוז יש יותר משמעות תודעתית מכל דבר אחר", כך אומר פרופ' יהושע קרסנה, מנהל הפורום לשת"פ אזורי במרכז דיין באוניברסיטת ת"א ● עוד מציין קרסנה, כי אם החסימה תימשך לאורך זמן, תהיה לה השפעה חמורה על השווקים "מחירי הנפט יזנקו, אולי אפילו ל-100 דולר"