ישראל 2048
כיצד יתמודדו חברות עם השלכות האוטומציה שלהן? / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב

כיצד יתמודדו חברות עם השלכות האוטומציה שלהן?

כיצד יתמודדו חברות עם השלכות האוטומציה שלהן? / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב
בחברת הייעוץ מקינזי - אחת החשובות בעולם העסקי - מתווים את הדרך לשוק העבודה העתידי: ארגונים צריכים לקבל אחריות על גורל העובדים • בעולם שבו מנכ"לים בכירים אומרים שרווחיות היא לא חזות הכול, טבעי שחברות יידרשו לקבל "אחריות חברתית טכנולוגית" • מה בכל זאת חסר בגישה של מקינזי?
10.09.2019 | עמרי זרחוביץ'

לפני מספר שבועות הכריז "השולחן העגול של העסקים", מועדון מנכ"לים של כ-200 מהחברות המשפיעות ביותר באמריקה, כי שורת הרווח כבר אינה המטרה היחידה של עסקים. בכך הם זנחו את הגישה השלטת, שהתווה הכלכלן מילטון פרידמן, לפני כחמישה עשורים. אם המנכ"לים מתכוונים לכך או לא, יש חשיבות רבה לעצם ההצהרה, בימים שבהם קיימת ביקורת רבה על תוצאותיו של הקפיטליזם, בהן היעדר חלחול של פירות הצמיחה למעמדות הנמוכים וגידול באי השוויון והתעצמות התאגידים על חשבון הממשלות.

סביב ההצהרה הזאת קיימים הרבה ספקות וסימני שאלה, ובראשם התהייה האם המנכ"לים והחברות באמת רוצים להביא בחשבון תועלת חברתית, או שהמהלך נעשה לצורך יחסי ציבור. ואם הם רוצים לשנות, מה המטרות שרוצים לקדם ומי קובע אותן? מה המשמעות של הצהרה כזאת בעידן של שינויים טכנולוגיים מהירים, שמסוגלים לייעל כל ארגון ולהחליף בעלי מקצוע רבים?

עוד לפני שנענה על השאלות, כדאי להכיר את הביקורת על ההצהרה. למשל, ה"אקונומיסט" פירסם מאמר מערכת נגדה שבו הסכים שיש בעיה עם הקפיטליזם, אך טענו כי יישום ההצהרה יוביל לחוסר יעילות. ב"אקונומיסט" ביקרו, לדוגמה, את ההחלטה של מיקרוסופט להשקיע 500 מיליון דולר בבניית דירות בסיאטל, צעד שלא מקדם יעילות, לדבריהם.

בעיתון המשפיע טוענים, כי הדרך צריכה להיות אחרת - חיזוק הממשל והרגולציה, עידוד תחרות, החלשת מונופולים וצמצום הריכוזיות. בנוגע לחברות עצמן, ב"אקונומיסט" סבורים כי צריך דווקא להפוך את בעלי המניות לדומיננטיים יותר. למשל, שהם ינסו להשפיע דרך אספות בעלי מניות באופן ישיר, ולא דרך בתי ההשקעות שמייצגים אותם. כך הם יוכלו לדאוג לרווחת הציבור כולו. במאמר נטען, כי אחרת יהיה קשה מאוד לקבוע מה הערכים אותם החברה צריכה לקדם.


אם רוצים לפזר מעט את הערפל סביב המהלך הזה ולנסות להבין איזו השפעה יכולה להיות לו, ניתן לקרוא מאמר שפירסמו בחודש שעבר שני בכירים במקינזי, חברת הייעוץ המובילה בעולם. אימוץ גישה חדשה על ידי מקינזי מסמן למעשה את הדרך שבה המגזר העסקי יילך, בעיקר מכיוון שמקינזי מייעצת לארגונים הגדולים והמשפיעים בעולם.המאמר גם מספק תשובות לטענות נגד אי היעילות, לפחות לתחום הספציפי של שילוב טכנולוגיה בארגונים.

כותבי המאמר הם ז'אק בוגין ואריק חזן וכותרתו: "האם בינה מלאכותית יכולה לעזור לחברה (Society) כמו שהיא עוזרת לעסקים?". התשובה שלהם חיובית, "בתנאי שמנהיגים עסקיים יאמצו אחריות חברתית טכנולוגית (Technological Social Responsibility - TSR) כמחויבות חדשה לעידן הבינה המלאכותית".

במאמר הם מביעים חשש כי מנהיגים עסקיים ינצלו את השימוש בבינה מלאכותית ובאוטומציה במקום העבודה כדי לרפד את הכיסים שלהם ושל בעלי המניות, ויגרמו לאבטלה, תוך הפרה של פרטיות ויצירת סיכוני אבטחה, או אף גרוע מכך. "האם ייתכן שמה שטוב לחברה יכול להיות טוב לעסקים, ולהיפך?", הם שואלים.

האוטומציה מסכנת משרות בעולם

תהליכי אוטומציה, שיובילו גם לפיטורי עובדים, הם מהנושאים החשובים של 10-20 השנים הקרובות, והם בעלי השפעה כלכלית-חברתית אדירה. החברות מנסות מצידן להבין איך ניתן לשלב טכנולוגיות בעסקיהן, אנשים חוששים מצידם למשרה שלהם או תוהים איך צריך להיערך לשינוי, ומדינות מנסות להיערך לשינויים כדי שהכלכלות שלהן לא ייפגעו.

החשש הוא כי משרות מסויימות ייעלמו מהעולם, למשל קופאים ונהגים, אך מקצועות אחרים ישנו את שיטות הפעולה שלהן, ולכן בעלי המקצוע יצטרכו סט כישורים שונה.

לפי מחקר של ה-OECD מ-2018, 14% מהמשרות בעולם נמצאות בסיכון גבוה - ובעלות הסתברות של יותר מ-70% להיעלם בגלל תהליכי אוטומציה; 32% מהמשרות נמצאות בסיכון של 50%-70% להיעלם או להשתנות באופן משמעותי. הסיכון בישראל דומה לממוצע במדינות הארגון ועומד על שיעור של 46%. לתהליכים כאלו יכולה להיות השפעות הרות גורל על פערים כלכליים-חברתיים, שילוב אוכלוסיות עם תת-ייצוג וחוסנן של מדינות - השפעות שיכול להיות שיהיה קשה לתקן בהמשך.

התועלת החברתית תלויה בארגונים


יש חברות שכבר החלו להיערך לשוק העבודה העתידי והשלכותיו. כך, ענקית הקמעונאות אמזון הודיעה ביולי השנה על תוכנית הכשרת עובדים בהיקף של 700 מיליון דולר. אמזון מתכוונת להכשיר שליש מעובדיה בארה"ב, כלומר, 100 אלף עובדים. במסגרת תוכנית ההכשרה החדשה, אמזון מתכוונת לשלם עד 12 אלף דולר לעובדי מחסנים שישיגו תעודה או תואר ב"מקצועות בביקוש גבוה", והם לא יידרשו להתחייב לעבוד באמזון בסיום הלימודים. בכך מצטרפת אמזון לחברות כמו בואינג, AT&T ודיסני, שהודיעו בעבר על תוכניות להכשרת עובדים.

הבשורה של מקינזי היא בהגדרת המושג. זה אמנם נשמע כמו עניין זניח, אך קביעת סטנדרט מגדילה את הסיכויים שארגונים נוספים יילכו בכיוון הזה. במקינזי ציינו, כי TSR הוא בן דוד של המונח אחריות תאגידית (Corporate social responsibility - CSR), ובכך עוד יותר סימנו את הכיוון - חברות עסקיות לא יכולות להתעלם היום מההשלכות של החלטותיהן.

המשמעות של אחריות תאגידית היא שהארגון יביא בחשבון אלמנטים הקשורים לבעלי העניין, לעובדים, לספקים, ללקוחות, לקהילה ולחברה כולה. ארגונים צריכים לחשוב על אתיקה, על פגיעה בסביבה ובעובדים, יחס הוגן לספקים, אחריות חברתית ועוד. במציאות - כל עוד הגדלת הרווח הייתה המטרה החשובה ביותר - דוח אחריות תאגידית של חברות הפך לעתים לעלה תאנה או יחסי ציבור. ועדיין, עם כל הביקורת, אי אפשר להתעלם מכך שחברות לא יכולות שלא להתייחס לנושא. דבר דומה עשוי לקרות גם עם ה-TSR.

במקינזי סבורים במידה רבה, כי התועלת החברתית תלויה בהתנהגות הארגונים. הם מציינים כי ניהול של תהליכי חדשנות ושינוי, יכולים בתסריט האופטימלי להכפיל את הרווחה של אנשים - שנמדדת על ידי התמ"ג, בנוסף למשתנים כמו בריאות, פנאי ושוויון. הם מוסיפים כי הצמיחה ברווחה עד 2030 יכולה להיות גדולה יותר מזאת שצמחה כתוצאה ממחשבים ותהליכי אוטומציה ראשוניים.

אולם, הם מדגישים כי התחזיות הללו מושפעות ממשתנים רבים. "מה אם עובדים כל כך יפחדו מהעתיד לבוא שזה ישנה את ההתנהגות שלהם כצרכנים? מה אם רמות הלחץ בקרב העובדים יהיו גבוהות וישפיעו על הפרודוקטיביות שלהם?", הם כותבים.

ניהול נכון של שינוי טכנולוגי
 ניהול נכון של שינוי טכנולוגי

יותר הסתגלות תביא ליותר פריון

"ברמת הארגון, כוח אדם שיהיה בריא יותר, שמח יותר, מאומן יותר ופחות לחוץ, יהיו יותר פרודוקטיבי, יותר סתגלן ויהיה מוכן יותר לשילוב טכנולוגיות וחדשות שידחפו קדימה את ההכנסות והרווחיות. ברמה רחבה יותר, חברה (Society) שהרווחה שלה גדלה בקצב מהיר מהתוצר, היא חברה בעלת חוסן גבוה יותר, שתוכל להתמודד לעתים עם שינויים כואבים". בסופו של דבר, במקינזי מנסים לרתום את העסקים בטענה שזה האינטרס שלהם.

מחקר שערכו בחברת הייעוץ העלה כי ארגונים שמרוויחים מאימוץ טכנולוגיות הם אלו שמתמקדים במוצרים או בשווקים חדשים, וכתוצאה מכך יש סיכוי גבוה יותר שהם מגדילים את כוח האדם או שומרים על רמתו הנוכחית, אך לא מקטינים אותו.

בנוסף, הון אנושי הוא חלק מהותי באסטרטגיה שלהן, שכן הם צריכים עובדים בעלי כישורים להוביל טרנספורמציה דיגיטלית ולהתמודד איתה לאחר מכן. עם זאת, הם מציינים כי עדיין קיימת ראייה קצרת רואי לגבי הכשרה מחדש ומדגישים כי ניהול כוח אדם אקטיבי כתוצאה מהטרנספורמציה הדיגיטלית - הכשרת עובדים וניודם מתפקיד לתפקיד - הוא חיוני ויהיה בעתיד מהותי גם בישיבות דירקטוריון.

עם זאת, מציינים במקינזי, היערכות לעידן החדש מחייבת שיתוף פעולה עם גורמים נוספים מחוץ לחברה, למשל במוסדות האקדמיים ובגופי הכשרה. ארגונים יצטרכו להגדיר אילו כישורים בדיוק הם צריכים, כדי שהמוסדות יוכלו להכשיר את העובדים בהתאם. לדוגמא, ב-AT&T משתפים פעולה עם 30 אוניברסיטאות ופלטפורמות ללימוד אונליין, כדי לאפשר לעובדים שלה לצבור ידע לעידן הדיגיטלי החדש. המטרה, לפי מקינזי, היא ליצור שוק עבודה נזיל, שבו לעובדים יהיו יכולות מתקדמות ומתאימות לצרכי הארגונים.

בין החותמים על מכתב המנכ"לים נמנים גם מנכ"לים ומייסדים של חברות הייטק - אפל, אמזון, IBM, מיקרוסופט, גוגל, אורקל, דל, סיסקו ועוד. במקביל לחתימה על המכתב, מתמודדים בחלק מחברות האלו עם ביקורת מתמשכת על שימושים שליליים בטכנולוגיה שלהן.

שרטוט גבולות האחריות התאגידית

בשבועות האחרונים, למשל, עובדי גוגל ואמזון מוחים נגד שיתוף פעולה של החברות עם הרשות לאכיפת ההגירה והמכס (ICE) בארה"ב, לאור חששות כי ברשות יחלו להשתמש בטכנולוגיות מתקדמות של החברות, כמו יכולות זיהוי פנים, בינה מלאכותית ועוד. המחאות הללו מצטרפות למקרים נוספים שבהם מחו עובדים בענקיות הטכנולוגיה נגד הפעילות העסקית של החברות שלהן, ממכירת טכנולוגיות לפנטגון ושת"פ עם הצנזורה הסינית ועד הפרות פרטיות ותנאי העסקה.

במקינזי מציינים כי יש כל מיני היבטים ל-TSR, והם רק בתחילת הדרך של ההגדרות שלו. אולם לא ניתן להתעלם מכך שמחאות כאלו לא נכללות, לפחות עד כה, בהגדרה של מקינזי ל-TSR. זאת, למרות שאפשר לקבוע כי זה סוג של הרחבה של האחריות התאגידית - לא רק לחסוך באנרגיה, למשל, אלא להביא בחשבון גם את השימושים השליליים במוצרים הטכנולוגיים שהחברה מפתחת.

עוד יתקיימו על כך דיונים רבים - מה האחריות של חברה לשימוש במוצריה? 7,600 עובדי אמזון, למשל, קראו לחברה לא לספק שירותי ענן לחברות גז ונפט, שכוללים בין השאר יכולות אנליזה ובינה מלאכותית. אולם אפשר להגיד שמבחינת חדשנות, זה כמו לא למכור מחשבים לחברות כאלו בשנות ה-90. האם מכירת התשתית הטכנולוגית, גם אם מייעלת את העבודה, שקולה לזיהום עצמו, שבו מואשמות חברות הנפט והגז.

דבר נוסף שחסר הוא אחריות על הטכנולוגיה עצמה. למשל, טכנולוגיות בינה מלאכותית משמרות לעתים אפליה שקיימת בעולם האמיתי, אם בגלל הדאטה שעליו היא מבוססת ואם בגלל האנשים שאחראים על פיתוח הטכנולוגיה. כך, באמזון גילו שהשימוש בטכנולוגיה מוביל לאפליית נשים בקבלה לעבודה, ובארה"ב גילו כי אפרו-אמריקאיים מופלים שלא בצדק בשיעורים גבוהים יותר. קיים גם שימוש באלגוריתמים לא בשלים מספיק, כמו הניסיון של פייסבוק להתמודד עם שיח שנאה באמצעות טכנולוגיה שעדיין לא עושה עבודה מספיק טובה. 

loading
כתבות נוספות:
תכנות בסקראץ / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

"ילדים צריכים ללמוד תכנות כדי ליצור, לא רק כדי להתקבל ל-8200"

עמרי זרחוביץ'

חופשת לידה לאבות / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

חופשת לידה לאבות: למה בממשלה לא משקיעים לטווח ארוך

עמרי זרחוביץ'

הרשמו לניוזלטר ישראל 2048
נרשמת בהצלחה לניוזלטר