פעילות עיתונאים ברשתות החברתיות והשפעת הקיטוב הפוליטי: מכתב לעובדי גלובס

גלובס / צילום: גלובס
גלובס / צילום: גלובס

במכתב ששלחו מו"ל גלובס אלונה בר און והעורכת הראשית נעמה סיקולר לעובדים הן מתייחסות לפעילות אנשי גלובס ברשתות החברתיות ולהשלכות הקיטוב הפוליטי על פעילות העיתון והעיתונאים. במייל שאליו צורף נכתב כי הוא חלק מתפיסת האתיקה הכוללת של גלובס, כפי שבאה לידי ביטוי גם בקוד האתי וגם בדוחות האמון השנתיים. המכתב נוסח ביחד עם ועדת האתיקה ונשלח לאחר שהוטמעו בו הערות של פורום העורכים המשתתפים בישיבות הבוקר של גלובס. הוא מובא כאן כלשונו.

****

שלום לכולם,

מכתבנו זה נועד ליצור עוד בהירות לגבי ההתמודדות של גלובס בסוגיות המורכבות של (א) פעילות עיתונאים ברשתות חברתיות ו (ב) השפעתה של עמדה פוליטית על סיקור עיתונאי.

א' - פעילות עיתונאי גלובס ברשתות חברתיות

בקוד האתי של גלובס ישנה התייחסות מפורשת לענין הפעילות ברשתות החברתיות: "נפעל בחשבונותינו הפרטיים ברשתות החברתיות מתוך הכרה בזיהוי ובמיתוג שלנו כעובדי העיתון, ונקפיד על תרבות דיבור ודיון" (ס' 46). נוסח זה מבוסס על ההבנה שהפער בין הפלטפורמות הרשמיות והמותג העיתונאי לבין החשבונות הפרטיים ברשתות החברתיות, הוא בלתי ניתן להכלה עבור קוראינו, וכולנו, ביחד ולחוד, מפסידים מכך. עיתונאי גלובס הם עיתונאי גלובס בכל מקום ומכאן גם מחוייבותנו לעקרונות ולכללים שבקוד האתי.

לכן, נחדד עוד שלא ייתכן שבכסות של "חשבון פרטי" החשבונות של עיתונאי גלובס ברשתות יגרמו לפגיעה בגלובס כמותג, בערכים שאנו מבקשים ליישם ובאמון הציבור בנו וזאת בשל הפיכתם ל: (1) מסלול עוקף אתיקה ופרקטיקות עיתונאיות מוקפדות; (2) ערוץ הפוטר מערכים של נימוס, כבוד לזולת ושמירה על שפה נקיה ומכבדת; (3) ערוץ המשמש לפעילות פוליטית ומצביע על השתייכות מפלגתית באופן שעלול להשפיע על אמון הציבור בחוסר הפניות של עבודתכם העיתונאית.

בשנים האחרונות הוחלו גם בגופי תקשורת בינלאומיים רבים (BBC, FT, WSJ, NYT ועוד) כללים לטיפול בנושא. בשלב זה אנו מקוים שניתן להסתפק בחידוד כוונותינו, ולבקש שכל אחת ואחד מאתנו ישים לב שפעילותו וסגנון כתיבתו ברשתות תואמים את הקוד האתי. לשם כך, נציע את קני המידה הבאים:

ראשית, חדשות וחידושים בתחום עבודתכם, יש לפרסם תחילה בפלטפורמות הדיגיטליות של העיתון ולהתייחס לכך בחשבונותיכם הפרטיים רק לאחר מכן. בכל מקרה וכתמיד, דיוק עדיף על מהירות.

שנית, בפעילותכם ברשתות החברתיות (תוכן אורגני, לייקים, שיתופים וכו') שאלו את עצמכם כמה שאלות:

  • האם הייתם כותבים דבר זהה בפלטפורמות הרשמיות של העיתון?
  • האם מי שקורא את הכתוב יכול באופן סביר לתפוס אתכם כמוטים בנושא מסויים? נחדד, כי כאשר מדובר בכתב של תחום מסוים, היעדר משוא הפנים שלו ברשתות בנוגע לתחום הסיקור מקבל עוד משנה תוקף.
  • האם קורא סביר של הפיד שלכם עלול להגיע למסקנה שהשתייכותכם לקבוצה או מחנה גוברת על עצמאותכם המחשבתית ומכאן על יכולתכם לכסות תחומי חדשות באופן הוגן?
  • האם מי שקורא את הכתוב ויודע שאתם מזוהים עם העיתון, יכול לשנות את דעתו לגבי העיתון?
  • האם מה שנכתב יכול להשפיע על יכולתם של עמיתיכם בעיתון לעשות את עבודתם נאמנה?

שלישית, מספר כלים ישומיים:

  • כאשר אתם מציגים את עצמכם ברשתות - אנא קחו בחשבון שככל שתפקידכם בעיתון הוא פומבי יותר ונוגע יותר לסיקור עובדתי, משמעות ההצגה העצמית שלכם חשובה עוד יותר.
  • כאשר אתם מגיבים לביקורת, מרגיזה ככל שתהיה, אנא עשו זאת לאחר מחשבה. אל תתגמלו טרולים ומחפשי תשומת לב, והשתדלו להתמקד בחלקים המפרים והקונסטרוקטיביים של הויכוח.
  • אם אתם מחליטים למחוק או לתקן תוכן שפרסמתם, משום שהוא טעות או שלא ראוי היה שייכתב, היו שקופים וכיתבו את דבר התיקון / המחיקה בציוץ או פוסט עוקב.

רובנו, כולל הח"מ, חטאנו ביישום הסעיפים הנ"ל, וזו אחת הסיבות לכך שבחרנו לחדד את הנושא במסגרת מכתב זה.

----------------------------------------------------------

ב' - השפעתה של עמדה פוליטית על סיקור עיתונאי

בימים אלה, של אוירה פוליטית לוהטת וקיטוב חברתי אלים ומתגבר, ניתן לראות כיצד כלי תקשורת ועיתונאים רבים נטשו את מלאכת הסיקור והדיווח נטולי הפניות והפכו לשחקנים פוליטיים, וזאת לא רק בסוגיות פוליטיות מובהקות, אלא בשלל סוגיות מקצועיות.

מכתב זה נועד להזכיר לכם שאנו בגלובס בחרנו, במודע ובמפורש, שלא להצטרף לז'אנר התקשורתי הזה והגדרנו לעצמנו ולציבור קוראינו שתפקידנו הוא בראש ובראשונה לתווך את המציאות ובכך להוות אלטרנטיבה לרשתות החברתיות, וכאמור בערכי גלובס: "להנגיש מידע אמין מתוך כבוד למורכבותו, ומתוך סובלנות למגוון הדעות, המגזרים והאינטרסים, ללא הטיה פוליטית וכלכלית".

גם עקרונות העיתונות לפי ארגון העיתונאים האמריקאי CCJ, שנחשבים למצע הרעיוני המנומק והרלוונטי ביותר כיום, מתייחסים לכך במפורש, וקובעים כי מטרתה המרכזית של העיתונות היא "לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה חופשית." כי "תפקידה של העיתונות לחתור ליצירתו של שיח ציבורי מורכב, המייצג נאמנה את מגוון הדעות והאינטרסים בחברה", כי "כל זאת ניתן ליישום במערכות עיתונאיות מגוונות בעלות תמהיל של אנשי מקצוע שמגיעים מרקעים שונים, והם בעלי תפיסות שונות" וכן כי על העוסקים בעיתונות: "... לשמור על הוגנות אינטלקטואלית במהלך עבודתם ... דרישה זו קודמת להשתייכותם לקבוצה או למחנה". כלומר, הגינות אינטלקטואלית שמשמעה מודעות להטיה הנובעת מתפיסות שאיתן הגענו מהבית וניסיון כן להפריד אותן ככל הניתן מעבודתנו העיתונאית.

מכתב זה מהווה נדבך נוסף בתוך תפיסת העיתונות של גלובס, של הדגשה, חיזוק ותיקוף הסוגיות האתיות בבסיס המקצוע כמו מתן זכות תגובה, אי שימוש בתמונות משפילות, תיקון טעויות והתנצלויות, חזקת החפות, גילוי מלא, פרסום דוחות האמון ועוד.

בכוונתנו לקיים בהמשך מפגשים שיעסקו גם בנושאים במכתבנו זה ולהמשיך ללמוד וללבן אותם יחד. בינתיים אנו מזמינות אתכם לקרוא את:

  1. דוח האמון האחרון של גלובס
  2. כללי ה-CCJ
  3. הראיון של אסף אוני עם טום רוזנסטיל, ממחברי נספח ה-CCJ, שנערך לקראת דוח האמון האחרון
  4. הספרון "הספקן בחדר החדשות" המבקש להתמודד עם האתגרים של סיקור עיתונאי במציאות מתעתעת
  5. גיליון "אמון בתקשורת" שפרסמנו ב-6/2/2020

בברכה,

אלונה בר און, נעמה סיקולר