מה האג'נדה של גלובס?
גלובס הוא עיתון עסקי־כלכלי, כלל ישראלי וציוני. גלובס רואה את עיקר תפקידו בתיווך המציאות לקוראיו ולא ביצירתה, את מרכז עשייתו בהשאת ערך מקסימלי למנוייו ואת אומנותו בבחירת ובניית תמונת המציאות הנאמנה והיעילה ביותר עבור קוראיו.
האם גלובס שמאלני או ימני?
לא זה ולא זה. אנו רואים את תפקידנו בתיווך המציאות, ולא ביצירת המציאות. לכן, הגדרנו בבירור בערכי גלובס את הערך של "ענייניות" שמשמעותו שנפעל "ללא הטיה פוליטית, כלכלית, מסחרית או אחרת, מתוך כבוד והכרה במגוון הדעות והמגזרים" (ראו עמ' 9, 23־24).
יש כזה דבר עיתון אובייקטיבי?
אין דבר כזה ״אובייקטיבי", אבל אפשר לשאוף לכך. המשמעות מבחינתנו היא איתור "נקודות עיוורון" ובלבול בין דעות לבין עובדות.
ההקפדה על ענייניות בדיווח היא אחד האתגרים המורכבים של מערכת עיתונאית, שכן הדעות והפרשנויות האישיות של חבריה נטמעות בדיווח העובדתי - עם ובלי משים - בבחירת הכתבות, בניסוח כותרות, בבחירת תמונות ועוד.
תוכן "אובייקטיבי" זה לא משעמם?
בעינינו, הלא אובייקטיביות, מידע וידע הוא מעניין מאוד, ובפרט כשהוא מתרכז בקורא והערך שהוא יכול להפיק ממנו, ולא בכותב ודעותיו האישיות.
אז מה אתם עושים בשביל ה"אובייקטיביות"?
הפתרון (החלקי לעד) לכך כולל מספר מרכיבים:
(1) מודעות. מודעות. מודעות.
(2) עיגנו וחיזקנו את בדיקת העובדות בגלובס, בין השאר באמצעות הטמעת יחידת "המשרוקית".
(3) קדימות לטקסטים מבוססי עובדות ולא דעות.
(4) סיווג ברור. מאמץ לאתר דעות אישיות "סמויות", להפריד אותן מהטקסט ולסווג אותן באופן בולט.
(5) מדידה. כמפורט בדוח, אנו מודדים, מגבירים מודעות ומתקנים.
(6) גיוון אקטיבי בארגון. ככל שיש יותר עובדים שמגיעים ממגזרים שונים ומדעות שונות, כך עולה הסיכוי שהמידע שהעיתון יספק יהיה מהימן יותר ומוטה פחות.
(7) גיוון אקטיבי במקורות ובמעגלי המסוקרים משלב תפיסות מציאות שונות ומציף הטיות.
(8) כאשר עולה לתודעה הציבורית סוגיה נפיצה, נפעל לאזן את הסיקור וניזום פרסום דעות נגדיות.
(9) השלמה עם הלא מושלם.
* בנוסף, מתקיימת הפרדה בין שיתופי פעולה מסחריים לבין מערכת העיתון. הסיקור לא מכיר את האינטרסים המסחריים, ומחלקת הסחר לא מכירה את החומרים עליהם עובדת המערכת. ניתן לקרוא על כך עוד בעמ' 69־71 בתוך דוח אמון.
עיתונות מידע מול עיתונות דעות:
השוואת שערים שלושה עיתונים כלכליים לקראת הבחירות בארה"ב, 1.11.2024
שאלת הפיכת העיתונות לכלי בשירות דעות מסוימות בלבד מעסיקה עיתונים רבים ברחבי העולם.
ב־28.10.2024 פרסם ג'ף בזוס, מייסד אמזון והמו"ל של "וושינגטון פוסט", מאמר שמתאר מדוע החליט להפסיק את מסורת התמיכה של העיתון במועמד לנשיאות ארה"ב, קשר את זה לירידת האמון בעיתונות והוסיף ש"'וושינגטון פוסט' ו'ניו יורק טיימס' זוכים בפרסים, אבל יותר ויותר אנחנו מדברים רק עם אליטה מסוימת. יותר ויותר אנחנו מדברים לעצמנו".
ב־2016, בעקבות כישלונו לצפות אפשרות לנצחון טראמפ בבחירות לנשיאות ארה"ב, החליט ה"ניו יורק טיימס" לשלב כמה כותבים חדשים בעלי דעות מרכז וימין, שיאפשרו לו להבין טוב יותר, להבא, את האומה שהוא מסקר.
בין היתר גויסה אז עורכת הדעות בארי וייס. היא התפטרה מעט שנים לאחר מכן, ביולי 2020, בשל צנזורה רעיונית ואישית שחוותה, וכתבה מכתב שאותו פרסמנו בגלובס תחת הכותרת "העיתונות אליה אנו שואפים". להלן קטע מהמכתב של וייס:
האם יש נושאים שגלובס פוסל לפרסום?
גלובס הוא עיתון כלכלי, כלל ישראלי, ציוני בעל עקרונות וערכים, המתפרסמים בשקיפות, לרבות בדוח האמון השנתי. משמע, שהטקסטים נערכים ונבחרים בהתאמה לקהל, לתחומי הליבה ולערכים, וזו אינה "צנזורה".
לא נפרסם דברי הסתה, גזענות, ביטויי שנאה כלפי האחר או כאלה שפוגעים באופן בוטה בפרטיות. על פי הנהלים גם איננו מפרסמים תמונות שעלולות להשפיל.
זאת לא צנזורה?
ניתן לטעון שעצם קיומם של גבולות חוקיים או אתיים יוצר בהכרח צנזורה מסוכנת, אלא שהגישה הזאת אינה עומדת במבחן הביקורת, שכן כל מי שעוסק בשיח ציבורי מייצר באופן הכרחי גבולות - ממחוקקים הקובעים איסורים פליליים על הסתה לאלימות או על מסירת מידע ביטחוני, דרך עורכי מדורי הדעות בעיתונים הבוררים מה יפורסם ומה לא, ועד מי שחוסמים מגיבים בחשבונות הטוויטר שלהם.
כתיבת ופרסום דוח האמון נועדו לכך שבמקום שהגבולות הנעלמים יהיו מוכרים ליודעי ח"ן בלבד, הגבולות המוגדרים והכתובים יהפכו לנחלת הציבור.
איך נקבעות כותרות הכתבות?
העורכים בגלובס אחראים לכותרות שניתנות תוך היוועצות עם הכתב הרלבנטי. בבחירתן אנחנו מבקשים להקפיד על שלושה אלמנטים מרכזיים: הקשר, מהות ורלבנטיות.
בנוסף, אנו משתדלים: 1. לא להניח הנחות מוקדמות לגבי הידע של הקורא; 2. להפחית את השימוש במילים לוחמניות או אלימות; 3. להפחית שימוש בסלנג ובמשחקי מילים; 4. להפריד בין עובדות לדעות; 5. להימנע ככל הניתן מכותרות ״צהובות״; 6. לוודא שכותרות שליליות ניתנות רק כשהאירוע אכן מתאים לכך.
כמו כן, לכותרות באתר האינטרנט אנחנו מבצעים גם מבחני כותרות ובוחרים בכותרת הקריאה ביותר.
למה בעיתון כלכלי־עסקי יש גם תוכן כללי?
הקו שעובר בין תוכן כללי לתוכן כלכלי הוא מטושטש. לכל דבר יש השלכות כלכליות ולכל עובדה כלכלית יש השלכות רחבות.
אנחנו מנסים להביא לקוראינו מנעד, בדגש על תוכן כלכלי־עסקי מובהק כמו שוק ההון, השקעות, נדל״ן, תשתיות, משפט והייטק לצד הזווית הכלכלית של תחומים בעלי משמעות רחבה יותר כמו החברה הערבית והחרדית, עסקים קטנים ובינוניים, כלכלת ביטחון, מעקב אחר ביצוע החלטות ממשלה, תרבות ועוד.
האם יש לכם תחקירים?
לא מספיק. הגם שמדובר במוצר בעל חשיבות ציבורית עליונה, לצערנו בשנים האחרונות ירדה תדירות התחקירים בעיתונות כולה וגם בגלובס.
מי מחליט מה הכותרת הראשית?
למערכת העיתון שגרות יומיות קבועות שבמסגרתן נפגשים עורכי העיתון, משוחחים על הסיפורים הבולטים ומקבלים החלטות.
בישיבת הבוקר אנחנו מנסים להבין מה האירועים שצפויים באותו יום ואם קיים סיפור מרכזי כלכלי מובהק בסדר היום הציבורי, שאותו נמקם בעמודים הקדמיים (עמ' 2־3), הנקראים "הסיפור המרכזי". לעתים, יהיה מדובר ביצירת ערך מוסף לאירוע אקטואלי ובפעמים אחרות נבחר בסיפור שאנו מייצרים מלכתחילה וחושף תופעה, מחקר או אירוע בעל משמעות.
ההחלטה הסופית על הכותרת הראשית מתקבלת בפורום העורכים הבכירים שמתכנס בצהריים. במסגרתו אנחנו שואלים: מה הסיפור בעל המשמעות הכלכלית הרחבה ביותר, האם הזוויות שבהן אנו מתרכזים מעשירות את הקוראים, מהי הכותרת שתשיא להם את הערך המקסימלי ובאיזה אופן הכי כדאי להגיש את הסיפור, לרבות באמצעים גרפיים.
השער של עיתון סופ"ש נקבע בדרך כלל מראש ובו נבליט נושא אחד או שניים שבהם נעמיק.
איך נקבע מספר העמודים בעיתון?
עיתון מורכב מעמודי תוכן ומעמודי מודעות. מספר העמודים בכל גיליון מושפע משניהם. פריסת העמודים היא מעין תשבץ שנקרא ״לייאאוט״. מערכת העיתון יודעת שהמקום שמור למודעה אך לא לאיזה מודעה. בכל עיתון משוריינים מספר עמודים למדורים קבועים (כמו שוק ההון וגלובלי) ולמדורים מתחלפים (לדוגמה, מדור רכב בימי ראשון וחמישי).
למה מספר העמודים לא גדול יותר?
ההנחה המובלעת בשאלה היא שככל שמספר העמודים בעיתון גדול יותר כך גדלה איכות התוכן. אנחנו בגלובס מאמינים שההיפך הוא הנכון ושואפים לעיתון מהודק, עם תמהיל נושאים ותוכן שנבחרים בקפידה, ומאפשרים התמצאות וקריאה מהירה.
איך נקבע מספר האייטמים וה"פושים" באתר?
קוראי גלובס הם אנשים עמוסים. אנחנו מגבילים את מספר האייטמים והפושים על מנת לבחור את הרלבנטיים ביותר ולא להעמיס על קוראינו מידע אינסופי ללא בחירה ותעדוף.