עסק ישראלי

מגפת הקורונה משפיעה על הכלכלה יותר מכל אירוע אחר שהתרחש בעשורים האחרונים / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

פעולות מיידיות שעל העסק לנקוט בשעת משבר כלכלי

מגפת הקורונה משפיעה על הכלכלה יותר מכל אירוע אחר שהתרחש בעשורים האחרונים / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
20.05.2020 | אבי מגידו, משנה למנכ"ל, סונול ישראל בע"מ

אבי מגידו, משנה למנכ"ל, סונול ישראל בע"מ / צילום: יח"צ
 אבי מגידו, משנה למנכ"ל, סונול ישראל בע"מ / צילום: יח"צ

כפי שהדברים מסתמנים כעת, מגפת הקורונה משפיעה על הכלכלה יותר מכל אירוע אחר שהתרחש בעשורים האחרונים. כמו בתגובת שרשרת, נפגעים עסקים רבים הפועלים במגוון רחב של תחומים, ויתכן שיחלוף זמן רב עד שהמשק ישוב לפעילות סדירה.

הדיון בפעולות שיש לנקוט בשעת משבר כלכלי נחלק לפעולות מיידיות ולפעולות לטווח הארוך. כעת נתמקד בפעולות המיידיות בלבד.

הפעולה הראשונה והחשובה ביותר שיש לבצע היא ניהול מדוייק של תזרים המזומנים של העסק. תזרים המזומנים מתייחס לתנועה של כסף אל העסק וממנו לאורך תקופת זמן קצובה ומשמש בין היתר לתכנון ניהולי ותקציבי. בלא ניהול נכון של תזרים המזומנים, לעסק לא יוותר מספיק "חמצן" להתנהלות השוטפת, והוא יכול להתדרדר למצב של חדלות פרעון. על כן, לא בכדי קיים הביטוי "המזומן הוא המלך".


הפעולה המיידית השניה שיש לנקוט היא חסכון בהוצאות. בדרך כלל, בשעת משבר, היכולת של העסק להגדיל את ההכנסות הינה מוגבלת ביותר ועל כן צריך להתמקד בצד ההוצאות:

- חסכון בעלויות העסקת עובדים - במשבר הנוכחי, אפשרה המדינה להוציא עובדים לתקופת "חל"ת". פעולה זו מאפשרת לעסק לחסוך הוצאות באופן מיידי וזאת מבלי לאבד את הידע הנרכש של העובדים, שניתן יהיה להשיב לעבודתם עם שובו של העסק לפעילות סדירה.

- הפחתת הוצאות קבועות אחרות כגון שכר דירה - על העסק לפעול מול משכיר הנכס במטרה לצמצם את הוצאות שכר הדירה בעת המשבר, באופן ששני הצדדים (השוכר והמשכיר) ישאו בפגיעה הכלכלית שנוצרה כתוצאה מהמשבר.

- פניה לספקים של העסק במטרה להפחית בתשלומים ולדחות את מועדם ככל הניתן, לצורך שיפור תזרים המזומנים.

- עצירת השקעות בפרוייקטים מתוכננים, בעיקר כאלה שלא צפויים להכניס כסף בטווח הקצר.

- שימוש באמצעים שהעמידה המדינה לצורך סיוע (כגון הלוואות בערבות מדינה, פטור חלקי מארנונה וכיוצ"ב).


במקביל, צריך לקיים שיח אינטנסיבי עם מקורות המימון של העסק (בנקים בעיקר), על מנת "להשאיר אותם בתמונה" ולגרום ליציבות בנושא מסגרות האשראי של העסק וליווי ותמיכה מצד הבנק.

תובנה חשובה היא לדאוג לעובדי העסק - מטבע הדברים, גם העובדים חשים מצוקה בשעת משבר כלכלי. על מנהלי העסק מוטל התפקיד ללוות את העובדים בשעה זו: לגבי אלה שנשארו לעבוד בשעת המשבר - לוודא שהם זוכים לתנאים המתאימים לשמירה על בריאותם. לגבי אלה שהוצאו לחל"ת - חשוב לשמור איתם על קשר רציף ולתת להם להבין שהם חיוניים למערכת למרות שהוצאו זמנית לחל"ת.

שמירה על עובדי העסק היא מרכיב חשוב בהשבת העסק לפעילות תקינה עם גמר המשבר.

בשלב מאוחר יותר, עם שובו של המשק לשגרה, יש לגבש תכנית עדכנית לגידול במכירות, התאמת צרכי הלקוחות הקיימים למצב החדש, איתור הזדמנויות חדשות וכו'. בפעולות אלה ואחרות ניתן יהיה לשוב לפעילות עסקית סדירה.

© כל הזכויות שמורות לגלובס
יצירת קשר תקנון