הכתבה בשיתוף IBI
תחום ההשקעות הדינאמי מציע מגוון הזדמנויות לרווחיות ועל אף שניכרת התחזקות נשית בשוק ההון, נראה כי אוכלוסיית הנשים המשקיעות עדיין נמצאת במיעוט ביחס למשקיעים גברים. בבתי ההשקעות מנסים להבין את החסמים ולמצוא את הדרכים לגרום לנשים לגלות את היתרונות הטמונים בהשקעה ולעודד אותן לעבור מחיסכון להשקעה.
אלה אלקלעי עוסקת למעלה מ-20 שנה בשוק ההון ומכהנת כיום כמנהלת האחריות התאגידית בבית ההשקעות IBI וכיו"ר IBI ניהול קרנות. במקביל היא גם מכהנת כיו"ר שדולת הנשים, ופועלת מזה שנים רבות לקידום נשים במישורים שונים, ובין השאר לקידום השתתפותן בשוק ההון.
פרויקט "מדברות" של גלובס המפגיש נשים בכירות בתעשייה המייעצות לנשים בתחילת הקריירה, הוא הזדמנות לשוחח עימה על חיזוק והעצמת נשים, נוכחותן, מעורבותן ומעמדן בשוק ההון ובכלל.
איך את מסבירה את ההימנעות של נשים מעולם ההשקעות?
"אפתח בלהגיד שיש שינוי. יותר ויותר נשים מגלות עניין ועוברות מחיסכון לעשיית צעדים אקטיביים בעולם ההשקעות, אבל עדיין הדינמיקה הנוכחית בתפקידים המגדריים הפיננסיים מקשה על נשים לשנות את יחסן להשקעות. במרבית המשפחות קיימת חלוקת תפקידים. זה נכון וזה מייעל בהיבטים רבים של חיינו. בתחום הפיננסי זו טעות. במרבית המשפחות גברים מנהלים את ההשקעות ואת הנכסים ארוכי טווח, בעוד הנשים לוקחות על עצמן את ניהול התקציב השוטף של הבית והמשפחה. כל משימה היא מורכבת בפני עצמה ולכן אנחנו נוטות ונוטים לא להוסיף משימות, אבל ההפרדה בין השוטף לארוך הטווח לא מיטבית לפיננסים המשפחתיים ולא מיטבית לנשים".
"להשקיע, משמעו להעביר כסף מההווה לעתיד. לצרוך פחות היום בכדי שיהיה לנו הרבה יותר מחר. אם אנחנו מתמקדות בהווה ומישהו אחר בעתיד, סביר שנצרוך יותר מהרצוי ונשקיע פחות מהרצוי. בנוסף העיסוק בהשקעות כרוך בסיכון - במקום לקנות היום אנחנו משקיעות בעתיד שאין לנו וודאות לגביו. בהשקעות אין סיכוי בלי סיכון וככל שנשים פחות עוסקות בתחום, כך הן אומנם חסרות את הידע והניסיון הנרכשים עם הזמן והנדרשים להבנת יחסי הסיכון סיכוי.
"אם נשים לא משקיעות נדמה להן שהן לא מפסידות, אבל לוותר על עתיד שיהיה לנו בו הרבה יותר זה בעצם הפסד. בנוסף אם נשים לא 'יושבות ליד השולחן' ולא משתתפות בדיון, הן לא יודעות מהן האפשרויות שלהן והן נשארות עם אופציות פיננסיות מאוד מוגבלות ומגבילות".
כיצד ניתן להעלות את המוטיבציה של נשים להשקיע?
"ראשית, כחברה עלינו להכיר בכך שהחלוקה בין מה שגבר עושה לבין מה שאישה עושה מההיבט הפיננסי חייבת להשתנות. היא כבר לא תואמת לאורח החיים העכשווי ולצרכים היומיומיים. ברמה האישית, נשים צריכות לעבור מחשיבה על חיסכון לחשיבה על השקעה ואולי הכי קשה זה לשנות הרגלים ולהתחיל לצבור ניסיון בהשקעות וזה דורש נכונות ואימון.
"אני מדמה התנסות ראשונית בהשקעות לפעילויות ספורטיביות כמו שחייה או רכיבה על אופניים. מדובר בשתי פעולות שכאשר מתבוננים באחרות מבצעות אותן, הן נראות קלות ולא מסובכות. אבל בכל זאת, ההסרה של גלגלי העזר כרוכה בשריטות בברכיים עד שנצליח ללמוד לרכב על אופניים בצורה עצמאית, וגם כאשר נכנסות לבריכה עמוקה בפעם הראשונה לפעמים אנחנו עלולות לבלוע מים.
"כזאת היא גם הפעילות בשוק ההון. לא מספיק לקרוא 'מדריך למשקיעה המתחילה' כדי להתחיל להשקיע. גם אם נשנן מהמדריך ונדע באופן תיאורטי מה זה מכפיל רווח או מה זאת תשואה ומהם נכס מניב או ריבית דריבית, עדיין נדרשת התנסות בפועל. כדי להימנע מקיבעון פיננסי - צריך לשבת ליד השולחן, לקחת אחריות, לקחת סיכון, אחרת אנחנו חוסמות לעצמנו את הסיכוי לרווח בעתיד".
אקטואליה פיננסית לטובת קידום הקריירה
אלקלעי עומדת מאחורי מספר מיזמים הקשורים לנשים ושוק ההון, ביניהם סדרת ההרצאות "השיק של השוק" בשיתוף הבורסה לניירות ערך ופורום "תשקיעי בעצמך" מבית IBI. לדבריה, חלק חשוב בתהליך ההיכרות של נשים עם שוק ההון קשור בצריכה של אקטואליה פיננסית, שיכולה להשפיע במובנים רבים על אפיקי ההשקעה בהם ייבחרו וגם על יכולת הקידום בקריירה והתפתחות בתפקידי ניהול. "הבנה של מה שקורה בסביבת המקרו, בשווקי ההון בהשקעות היא קריטית לבניית קריירה והתקדמות", היא מסבירה. "זו אחת הסיבות להקמת פורום 'תשקיעי בעצמך' - המחשבה שככל שנשים יהיו מעורבות יותר בקבלת החלטות הקשורות לכסף, שיעקבו ויהיו מעורבות באקטואליה של השווקים הפיננסים כך יהיה להן קל יותר לעבור מניהול ההווה הכלכלי לעתיד הפיננסי. עד כה הצטרפו אלינו כבר למעלה מ-9,000 נשים בלי קידום או פרסום, פשוט מפה לאוזן. אנחנו מעריכות שהמספר הזה יגדל משמעותית בשנה הקרובה בעקבות החלטת בית ההשקעות להרחיב את הפעילות ובעקבות ההחלטה לגייס לשורותינו את שני סרור כמנהלת פרוייקט האמונה על הניהול השוטף של התחום".
פעילות הפורום מתבצעת בפורמטים שונים, כמו דיוור שנשלח לרשומות עם תכנים אקטואליים והזמנה למפגשים מקוונים או פרונטאליים, המיועדים לסייע לנשים בקבלת החלטות השקעה. כל מפגש מתמקד בנושא אחר. המפגש האחרון, למשל, עסק בתעשיית הפודטק והתארחו בו מנכ"ליות של חברות פודטק ואגטק הנסחרות בבורסה. הן הציגו את פעילותן, וניתחו את מה שקורה בישראל ובעולם בתעשיות הללו. לבקשת הקהל, המפגש הבא עתיד לעסוק ביחסי הסיכון-סיכוי הגלומים במכשירים פיננסיים שונים.
אלה אלקלעי / צילום: אילן בשור
אם אני רוצה להתחיל להשקיע - מה תייעצי לי?
"לא לפחד משריטות בברכיים, ואז יש הרבה דברים שאפשר לעשות: להצטרף אלינו, לקרוא עיתונות כלכלית, לצרוך אקטואליה פיננסית ולהפנות חלק מההכנסה הפנויה להשקעות. הפעולות הללו למעשה יאפשרו לך לצבור ניסיון ולרכוש כלים פרקטיים להשקעה ולהתנסות. גבשי החלטה כמה כסף פנוי להשקעה עומד לרשותך ולאחר מכן בחרי מטרות ויעדי השקעה - בין אם זה לנסוע באוגוסט לחופשה משודרגת או כדי שיהיה כסף זמין אם יהיו שיבושים בשוק העבודה, או על מנת לשלוח את הילדות והילדים למוסד לימודים נחשק.
"הגדרת המטרה מסייעת להחליט מהו זמן ההשקעה ואיזו רמת סיכון לקחת ובאיזה מכשירי השקעה להשתמש. צרי לעצמך מפת דרכים ושרטטי גבולות גזרה של כמה להשקיע וכיצד. כאמור, אפשר גם להצטרף לפורום 'תשקיעי בעצמך', לקבל מידע ולצבור ידע וניסיון ולאחר מכן להחליט אם את משקיעה עצמאית, או פונה לבית השקעות"
לחשוב על הקריירה לטווח הארוך
מתוקף תפקידה כיו"ר שדולת הנשים אלקלעי נפגשת ועוסקת גם בנושאי שיוויון מגדרי. לדבריה, "גם אם בחוויה היומיומית שלנו אנחנו לא בהכרח נתקלים ונתקלות בפערים מגדריים שגורמים לנו לאי נוחות, הרי שאם נסתכל על המספרים או נשאל את עצמנו: האם יש שוני בסביבת העבודה שלנו בין גברים לנשים - יצוצו הפערים. לדוגמה, יש רק 3 מנכ"ליות בישראל ב- 125 החברות הציבוריות הגדולות, רק כ-2% מהיו"רים בחברות המובילות במשק הן נשים ובממשלה הנוכחית מכהנות 9 שרות אל מול 18 שרים".
מה צריך להשתנות כדי לאפשר קידום של נשים לעמדות בכירות?
"מדינת ישראל נמצאת היום בתהליך של שינוי, אבל אם אנחנו רוצות שהמציאות תשתנה בימינו ולא בעוד 100 שנים, יהיה טוב אם נצליח לקדם מספר שינויים מהותיים. אפרט על שלושה מהלכים חשובים שקידום של כל אחד מהם ישפר משמעותית את איכות החיים של כולנו. הראשון הוא חינוך מגיל לידה עד שלוש במימון ובפיקוח המדינה. חקיקה בנושא היא קריטית במיוחד לילדים וילדות במשפחות שלא יכולים לשלם בעבור משפחתונים פרטיים ברמה גבוהה. מסגרת מפוקחת עם צוות מקצועי שעבר הכשרה ראויה במתקנים ראויים, חשובה להתפתחותם וכמובן תשפיע גם על היכולת של אימהות לבנות קריירה. זה תורם להתפתחות הילדות והילדים, זה תורם לשוק התעסוקה הן בפניות של ההורים והן ביצירת מקומות עבודה נוספים. הצעד הראשון נעשה והתחום עבר למשרד החינוך ממשרד הרווחה, אבל קידום מתווה שיביא ערך ולא יעשה נזק - דורש תוכנית חומש של יותר ממשרד ממשלתי אחד. תוכנית מסודרת, מנוהלת ומתוקצבת לטווח ארוך".
"נושא נוסף הוא - הפיכת המונח 'זמן משפחה' לנורמה המעוגנת בחוק. אם היה לנו ספק, הקורונה חידדה את המציאות שבפרקי זמן שונים במהלך החיים אנחנו צריכים זמן להקדיש למשפחה, עדיין כמובן במיוחד לאחר הלידה אך גם בתקופות בהן נוצר הצורך לטפל בפרטנר ופרטנרית חולה או בהורים מבוגרים, במיוחד נוכח העלייה בתוחלת החיים וללא ספק לנוכח שגרת הקורונה. היה טוב אם על פי חוק, גברים כמו נשים, היו מקבלים זכות מעוגנת בחוק להתפנות למשפחה שלהם סביב לידה, אבל גם סביב אירועים משפחתיים אחרים ברצף החיים". במדינות שונות באירופה כמו גם בחברות אמריקאיות שונות כבר מיושמים פתרונות שונים המאפשרים לגברים ונשים כאחד זמן להיענות לצרכי המשפחה. רק תחשבו על הערך המוסף לילדות ולילדים שלכם ושלכן אם גם האב יהיה נוכח לאורך הילדות ולא ישמש רק בתפקיד רק המפרנס".
"הדבר השלישי הוא הצורך בקורסי מגדר במסגרת תוכנית ההכשרה למורים ומורות, כך שתהיה הבנה ברורה יותר הנשענת על מחקרים ותובנות שהתפתחו בשנים האחרונות וכמובן על השפעת הטכנולוגיה בחיינו. מה משפיע על ילדים וילדות וכיצד לשלב את המידע הזה בשיעורים השונים ובתהליך החינוכי בכלל. דפנה פייזר פרסמה ממש בימים אלו ספר בשם 'החיים הם לא ורוד וכחול' שממחיש עד כמה הכשרה שכזו תועיל לכולנו.
"דוגמה לשילוב תובנות מגדריות בתהליך הלימוד אפשר להביא מאוניברסיטת הרווארד. שם מצאו שחלק מהפערים בציונים בין סטודנטים לסטודנטיות נובעים מכך שסטודנטים הם משתתפים פעילים יותר בשיעורים בעוד סטודנטיות מחכות שיפנו אליהן. כשהוציאו הנחיה למרצים ומרצות לא לאפשר התפרצות של דוברים ולהקפיד לפנות באופן יזום ומאוזן בשיעור לסטודנטיות ולסטודנטים - ההשתתפות בשיעורים נהייתה שוויונית והציונים של הסטודנטיות השתפרו. מעבר לכך, כמובן שלהתנהלות כזו יש תרומה חשובה לתרבות הדיבור".
יש נשים צעירות שחוששות להשקיע בקריירה ניהולית תובענית, שמא זו תבוא על חשבון המשפחה. כיצד תייעצי להן לפעול מתוך ניסיונך?
"אני חושבת שכדאי להן לדמיין איפה הן רוצות להיות בטווח הארוך. נורא קל לנו לחשוב על השנה-שנתיים הקרובות ומה יהיה לנו טוב ואפילו כלכלי בטווח הקצר, אבל ממש קשה לנו לדמיין את עצמנו עשר שנים קדימה. הרבה יותר קל להניח שיהיה בסדר מאשר לתכנן שיהיה בסדר. אז הגיוני שנשים רבות מעדיפות סביב לידת הילדים לוותר על הקידום בעבודה ולבלות איתם יותר זמן וליהנות מהם. אי אפשר להתעלם גם מהעובדה שהסביבה דוחפת אותן לקבל החלטה שכזו כי הילדים צריכים אמא. מדהים באיזו קלות ויתרנו על התפיסה שילדות וילדים גם צריכים אבא.
"בעומס של גיל +30 קשה לאותה לאותה אמא לחשוב במקביל מה יקרה בעתיד - מה יקרה בגיל +40 כשהילדים יגדלו, יהיו עצמאים ולא יזדקקו לה באותה אינטנסיביות. אם היא תהיה מחוץ לשוק העבודה כמה שנים, ולא משנה כמה מקצועית היא הייתה, יהיה לה קשה לחזור לאותה נקודה בקריירה, שלא לדבר על להדביק את הפער. המשמעות היא שנשים פותחות פער של 30% בשכר סביב הלידות, פער שעל פי נתוני משרד האוצר נשאר לאורך כל הקריירה".
"המציאות במצב כזה יכולה להיות מאוד מתסכלת כי העבודה שיציעו לה כשתרצה לחזור לא בהכרח תשקף את סט הכישורים שלה. בסופו של דבר, כל אחת צריכה לחשוב מה יעשה לה טוב ומה ימקסם את מידת האושר שלה לאורך זמן. חשוב רק להיות מודעות לזה שאנחנו נוהגות לתעדף את הטווח הקצר על פני הטווח הארוך. וכמו בהשקעות בשוק ההון - תעדוף הטווח הקצר זו בדרך כלל לא הבחירה המטיבה לעתיד".
**פרסום זה נועד למטרות שיווקיות בלבד, ואין בו משום יעוץ ו/או הצעה ו/או הזמנה לבצע השקעה או רכישה כלשהי ו/או משום תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.