טורבוביץ': "צריך לבדוק את ההנחה שהמגזר העסקי תמיד יותר טוב מהמגזר הממשלתי"

כך אמר אמש (ב') ראש הסגל במשרד ראש הממשלה והממונה לשעבר על ההגבלים, ד"ר יורם טורבוביץ'. הוא דיבר בערב זיכרון לרו"ח יוסף קסירר, שהתקיים באוניברסיטת תל-אביב.

לדברי טורבוביץ', ההפרטה אינה מטרה בפני עצמה. "אין משהו מקודש בהעברת נכסים מהממשלה למגזר הפרטי. ההפרטה היא רק אמצעי להגביר את התחרות, אבל גם התחרות אינה מטרה. למחוקק אין אינטרס שכולם יתחרו כל היום, כי אז המתחרים הללו יגמרו במחלקת שיקום חברות של רו"ח צבי יוכמן או באולמה של השופטת ורדה אלשיך.

"עם זאת, לפחות בינתיים התחרות היא הדרך הטובה ביותר להקצאת משאבים. היא מאפשרת להוריד מחירים, לשפר את השירות, להעצים את האזרח ולהגביר את הדמוקרטיה. המטרה היא להגיע להתייעלות, וזהו כוכב הצפון שלאורו צריכים לפעול קובעי המדיניות כשהם מדברים על הפרטה".

לדברי טורבוביץ', ההפרטה אינה רק עניין של חברות ממשלתיות או מוניציפליות, שהן רק קצה הקרחון של הנושא. "ההפרטה באה בחשבון בכל תחומי השלטון. אפשר להפריט גם את הפיס והטוטו. אבן הבוחן תהיה האם המעבר למגזר הפרטי יביא להתייעלות ויעשה טוב לאינטרס הציבורי באופן כללי".

טורבוביץ' הבחין בין חמישה סוגי פעילות ממשלתית ככל שהדבר נוגע להפרטה: הראשון, "פעילות עסקית שטוב מאוד להפריט, כל אותם הדברים שהממשלה מלכתחילה לא היתה צריכה להיכנס אליהם". בהערת אגב ציין טורבוביץ', כי בנק לאומי - האחרון שנותר בבעלות המדינה - מפגין ביצועים שאינם נופלים מאלה של הבנקים שהופרטו, ולכן "אולי צריך לבדוק את ההנחה שהמגזר העסקי תמיד יותר טוב מהמגזר הממשלתי.

"בסך הכל הציבור יוצא נשכר מההפרטה הזו, ובינתיים הממשלה מקבלת משאבים. יש הרבה פעילויות שהממשלה תעשה טוב אם תפריט, כמו בניית כבישים והולכת נפט וגז. הממשלה צריכה ליזום פרויקטים, לתת למישהו לבנות אותם ולפקח עליו".

התחום השני שטורבוביץ' מדבר עליו הוא "פעילות עסקית שאפשר להפריט אם יובטחו הסדרת התחום והתחרות בו". כדוגמה לכך הביא טורבוביץ' את הפרטת בזק, שבוצעה לאחר שהשוק נפתח במידה רבה לתחרות. עם זאת הוא העיר, כי הדבר אירע משום שההפרטה נמשכה 12 שנה, ובינתיים יצרו החידושים הטכנולוגיים את התחרות. "למה הפרטה לוקחת כל כך הרבה זמן? כי הרי אמרנו שהממשלה אינה טובה בניהול עסקים, ומכירה היא הדבר המורכב ביותר בעסק".

כדוגמה נגדית הציג טורבוביץ' את הפרטת אל על. לדבריו, היה טעם רב בטענתה של משפחת בורוביץ' נגד פתיחת התחרות בקו לניו-יורק מיד לאחר ההפרטה ועתירתה לבג"ץ היתה מוצדקת.

"בג"ץ כצפוי דחה את העתירה, כי הוא מגן על התחרות. אבל התחושה היא, שמי שאינו סוחר סוסים המוכר סוס צולע אחרי שנתן לו סם כלשהו, לא היה נוהג בצורה הזו". בכך מתח טורבוביץ' - המקורב מאוד לראש הממשלה, אהוד אולמרט - ביקורת עקיפה על השר אברהם הירשזון, שגם הוא ממקורביו של אולמרט. לדברי טורבוביץ', גם הפרטת ממ"ן לפני פתיחת התחרות בתחום המטענים האוויריים היתה שגויה.

התחום השלישי: "פעילות עסקית שבידי הממשלה ושאסור להפריט, לפחות בינתיים". בהקשר זה דיבר טורבוביץ' כאמור על חברת החשמל.

הרביעי: "פעילות שלטונית שאסור להפריט". לדעת טורבוביץ', כשם שברור שאין להפריט את צה"ל, המשטרה וניהול יחסי החוץ, כך אין להפריט למשל את ניהול בתי-הכלא (סוגיה התלויה ועומדת בפני בג"ץ - א.ל), וכך הדין בשירותי בריאות ורווחה לקשישים. "אסור למדינה להתפרק מאחריותה", הבהיר. "מותר לעשות כאן מיקור חוץ, אבל זה הרבה יותר מסובך מכפי שחושבים".

החמישי: "פעילות לצורך התייעלות וחיסכון בהוצאות". וטורבוביץ שב והדגים: "פעם חשבו בתי-המשפט שבוררות נוגדת את תקנת הציבור. היום אתה לא מספיק לפתוח את הדלת באולם, וכבר השופט שואל אותך למה לא הלכת לבוררות". ברומזו לפרשת אלי ארוך אמר טורבוביץ': "לעתים יש חריקות, והעיתונות חגגה בחצי השנה האחרונה סביב חריקה כזו".

טורבוביץ' קובע, כי ההפרטה מחייבת פיקוח ממשלתי תקיף ונחרץ. "הרגולטור צריך לפתח כללים מוגדרים, שכל סטייה מהם תגרום לסנקציה כואבת שתביא לכך שלא יהיו סטיות. בזה יש לנו הרבה מה להשתפר, ויש כאן הרבה בעיות משפטיות ותרבותיות. אם לא נשתפר בזה, לא נוכל להפריט הרבה מעבר לחברות עסקיות".

עוד הזהיר טורבוביץ', כי יש לזכור שהיד הנעלמה יכולה להיות יעילה מאוד, אך גם אכזרית מאוד. "אנחנו רואים כל מיני תופעות, כמו עובדי קבלן שאינם מקבלים את המגיע להם", אמר בהקשר זה. והוא סיכם: "ההפרטה היא אמצעי להשגת תחרות, שהיא מצידה אמצעי להשגת יעילות".