מחיר האופציה והאם כדאי לשלם אותו

בפועל, נקבעת הפרמיה על פי ביקוש והיצע. יש הרוצים לקנות את האופציה, יש הרוצים למכור/לכתוב את האופציה, ועל פי היחס בין נחישות הקונים לנחישות המוכרים נקבע המחיר בבורסה. אבל, הקונים והמוכרים אינם נותנים הצעות מחיר באוויר.

ישנה נוסחה הנקראת נוסחת בלאק ושולס הקובעת מהו המחיר הראוי עבור אופציה. ישנם חמישה פרמטרים שמשפיעים על מחיר האופציה. נדגים עבור אופציית Call.

כזכור, אופציית Call מקנה, כאמור, זכות לקנות נכס מסוים בכמות מסוימת במחיר מסוים בעתיד. להלן חמשת הפרמטרים שמשפיעים על מחיר האופציה:

מחיר הנכס - מכיוון שאופציית Call נותנת את הזכות לקנות נכס במחיר מוסכם מראש, ככל שמחיר הנכס גבוה יותר, כך גם ערך האופציה גבוה יותר. קונה אופציית Call מייחל לעליית מחיר הנכס.

מחיר המימוש של האופציה - ככל שמחיר המימוש של אופציה (המחיר שמחיר נכס הבסיס צריך לעלות מעליו על מנת שקונה האופציה יתחיל להרוויח) הוא נמוך יותר, האופציה שווה יותר.

הזמן עד לפקיעה - ככל שהזמן עד למימוש האופציה רב יותר, מחירה יהיה גבוה יותר. הסיבה היא פשוטה: זמן שווה סיכוי ו... זמן שווה כסף (זה ידוע). נתחיל בסיכוי.

נניח שמשקיע מחזיק אופציית Call על ת"א 25 במחיר מימוש 660 כשהמדד עומד על 650. מה הסיכוי שלו להרוויח אם הפקיעה היא בעוד שלושה ימים בהשוואה לסיכוי שלו להרוויח אם הפקיעה היא בעוד חודשיים? במילים אחרות, מה הסיכוי שת"א 25 יעלה מעל 660 תוך שלושה ימים, לעומת הסיכוי שהוא יעלה הרבה בחודשיים? ברור שהסיכוי לעלייה גבוה יותר ככל שפרק הזמן ממושך יותר. אבל, מה לגבי הסיכון? במקרה של רכישת אופציה, הסיכון תמיד מוגבל לפרמיה שהקונה משלם, ולכן הזמן אינו מגדיל את הסיכון, רק את הסיכוי.

מרכיב הריבית בערך הזמן של אופציה קיים גם כן, אבל משקלו לא גבוה. מרכיב הריבית נובע מכך שקניית אופציה חושפת את המשקיע לנכס הבסיס חשיפה ממונפת. האלטרנטיבה היא קניית נכס הבסיס בסכומים גבוהים.

כאשר משקיע קונה אופציה במקום את נכס הבסיס הוא יכול להפקיד את שאר הכסף בפיקדון וליהנות מהריבית. כותב האופציה אינו "פראייר", כך שחיסכון הריבית מגולם במחיר האופציה.

סטיית התקן של מחיר נכס הבסיס - סטיית תקן של נכס הבסיס היא המדד לתנודתיות של הנכס. במילים אחרות: כמה יכול השער שלו להיות רחוק מהשער הממוצע. ככל שסטיית התקן גדולה יותר, הגבול העליון והגבול התחתון יהיו רחוקים יותר. עבור "משקיע רגיל" בנכס, תנודתיות זה דבר רע אותו רוצים לנטרל. אבל, לגבי מי שקונה אופציה כבר אמרנו שהסיכון מוגבל. לכן, במקרה הזה, גם תנודתיות יוצרת סיכוי. ככל שנכס תנודתי יותר (סטיית התקן שלו גדולה יותר), כך מחיר האופציה הנסחרת עליו יהיה גבוה יותר.

הריבית עד למימוש האופציה - אל מרכיב הריבית התייחסנו בסוגיית ערך הזמן.

כאמור, נוסחת בלאק ושולס עושה את העבודה ומשלבת את כל הפרמטרים האלו לכדי מחיר הידוע בשם מחיר בלק ושולס או מחיר שיווי משקל. זה מה שהאופציה שווה. בפועל, המחיר שלה בבורסה יכול להיות גבוה יותר או נמוך יותר. זאת, משתי סיבות:

1. היחס בין הביקוש להיצע. למשל, אם שחקן גדול מוכר כמות גדולה של אופציות מסוג מסוים ברגע נתון, הוא ילחץ את המחיר למטה ויהיה מוכן לקבל פחות ממחיר שיווי המשקל.

2. הערכת הסוחרים, כי התנודתיות העתידית בשוק תהיה נמוכה מהתנודתיות ההיסטורית.

עבור המשקיע, ההשוואה בין המחיר התיאורטי למחיר בשוק היא מרכיב חשוב בתהליך קבלת ההחלטות.

נעדיף לקנות אופציות שמחירן בשוק שווה למחיר התיאורטי או נמוך ממנו. את חישוב המחיר התיאורטי, וכמובן את מחיר השוק ניתן לראות בכל הטבלאות של האופציות המתפרסמות כאן ב"גלובס" שוק ההון ובאתר "גלובס". *