הממשלה תאשר: הגבלת קדנציות למנהלי בתיה"ח

בשקט בשקט, כשברקע צפויה סערה מצד ההסתדרות הרפואית וכמה ממנהלי בתי החולים, הממשלה מתכוונת לאשר בעוד עשרה ימים את אחת הרפורמות החשובות במערכת הבריאות: הגבלת קדנציות של מנהלי מחלקות ומכונים גדולים כמו גם מנהלי בתי חולים ממשלתיים, תוך צמצום האפשרות של האחרונים לעסוק בעבודות פרטיות שאינן קשורות לפרקטיקה רפואית מובהקת או להוראה.

מי שעמלים בשנתיים האחרונות על המתווה לרפורמה הם מנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר, נציב שירות המדינה משה דיין והממונה על מערכת הבריאות בנציבות, יוני דוקן. שרת הבריאות יעל גרמן החליטה לאמץ את המתווה ולהביא אותו לכדי החלטת ממשלה כבר בתחילת השנה החולפת, אולם אז נענתה לבקשת ההסתדרות הרפואית לדחות את היוזמה לפחות עד לקיום הבחירות לראשות הארגון. הבחירות הסתיימו כבר בסוף אפריל, אבל מאז הסיבות לסחבת היו רבות. בין היתר, בארגון מחו על כך שהם נדרשים לקיים מו"מ על רפורמה שכבר גובשה מבעוד מועד, במקום לשלב את אנשיהם בשלבים המוקדמים. בפועל, הדיון היחיד שהתקיים בין נציגי המדינה להסתדרות הרפואית היה בינואר האחרון, ולדברי גורמים ממשלתיים, "לא אנחנו התחמקנו מדיונים נוספים". גרמן עורכת בימים האחרונים פגישות עם ראשי ההסתדרות הרפואית ועם מנהלי בתי החולים, בניסיון להפיג את המתח ולרכוש את אמונם. ל"גלובס" נודע כי קיימת עדיין מחלוקת בתוך מערכת הבריאות בשאלה אם להחיל את הרפורמה גם על מנהלים מכהנים, או רק על אלה שיתמנו לתפקיד אחרי יישום הרפורמה (ראו פרשנות). העמדה המסורתית של ההסתדרות הרפואית היא שיש לאפשר למנהלים מוכשרים להישאר בתפקידם ל לא מגבלה.

הרעיון מאחורי הגבלת הקדנציות נועד לשנות מהקצה את המציאות הקיימת שבה מנהלים בכירים בבתי החולים הממשלתיים מכהנים בתפקידם לעתים כמה עשורים ברצף. הדבר פוגע באופק הקידום של רופאים מוכשרים, יוצר ניוון ניהולי לעתים, ולפחות בחלק מהמקרים גורר עודף כוח בידי מנהלים תוך קושי בפיקוח עליהם מצד הרגולטור. כך למשל, מנהל איכילוב פרופ' גבי ברבש, מנהל ביה"ח הלל יפה בחדרה ד"ר מאיר אורן ומנהל בי"ח זיו בצפת ד"ר אוסקר אמבון, מכהנים בתפקיד כבר מעל 20 שנה (ברבש עשה הפסקה של שנתיים לצורך ניהול משרד הבריאות אבל נותר בעמדת השפעה בתוך ביה"ח באותה תקופה). השלושה צפויים לפרוש לגמלאות בשנתיים הקרובות, והתוכנית החדשה אמורה למנוע מצבים דומים.

למעשה, ההחלטה שצפויה לעבור בממשלה מאמצת את מודל בתי החולים של שירותי בריאות כללית (בילינסון, מאיר, קפלן ועוד), שם לצד הגבלת הקדנציות ישנו גם מנגנון רוטציות. איך זה יעבוד? קדנציה של מנהלי מחלקות, מכונים גדולים ובתי חולים תוגדר למשך 6 שנים עם אפשרות הארכה לקדנציה נוספת, כאשר בסיומה של קדנציה אחת או שתיים צפוי המנהל לעבור לתפקיד מקביל אחר. מנהל בית חולים קטן, למשל, ינהל על פי המודל הזה בית חולים גדול. עד היום, לפחות חלק ממנהלי בתי החולים הגדולים "המליכו" את המנהל שבא אחריהם (בד"כ את סגניהם), כאשר ועדת המינויים שכוללת את אנשי ביה"ח, משרד הבריאות וההסתדרות הרפואית, אישרה לרוב את המינוי. כך קרה שד"ר יעקב פרבשטיין, עד אוקטובר האחרון מנהל ביה"ח פוריה שליד טבריה, נותר מנהל של בית חולים קטן בפריפריה במשך 25 שנה ברצף.

מנהלים לנצח

ההיבט של מנהלי המחלקות והמכונים הוא כנראה החשוב מכל: ישנם 386 משרות כאלה, כולל בבתי החולים הפסיכיאטריים והגריאטריים (הרפורמה כוללת גם אותם), כאשר ניתוח שביצעה נציבות שירות המדינה מראה כי רק 2% מהמנהלים סיימו את תפקידם שלא כתוצאה מפרישה לגמלאות. במילים אחרות, רופאים מומחים ומוכשרים עם יכולות ניהול מוכחות בבתי החולים הממשלתיים יכולים להתקדם כיום לתפקיד בכיר רק אם מנהל המחלקה שלהם יצא לפנסיה, או חלילה הלך לעולמו. הסטגנציה הזו מתורגמת לעתים לבריחת מוחות, רופאים שעוזבים לטובת ההיי-טק, היזמות הפרטית ועוד.

אחת הבעיות הגדולות שבאה לכדי פתרון סביר על פניו בתוכנית החדשה קשורה לסוגיית השכר של אלה שיתבקשו לסיים את תפקידיהם. על פי התוכנית, מנהל שישלים קדנציה אחת ויעבור לתפקיד שאינו מקביל לזה שסיים יזכה ל-2/3 מתוספת הכוננויות לה זכה עד כה (תוספת משמעותית לשכר היסוד), ואילו מי שישלים שתי קדנציות ייהנה גם בהמשך ממלוא השכר שקיבל עד אז.

בין קוקה-קולה לאל-על

כאמור, ההחלטה שצפויה להתקבל בממשלה בעוד עשרה ימים תכלול שינוי נוסף עליו שקדו בנציבות שירות המדינה, שיביא לצמצום האפשרות של מנהלי בתי חולים ממשלתיים לעבוד בעבודות נוספות. על פי התוכנית, יחודד באופן ברור ההבדל בין פרקטיקה פרטית לעבודה פרטית - הבדל בעל משמעות אדירה שבפועל מטושטש כיום ומנוצל לרעה. על עבודה נוספת שמוגדרת כפרקטיקה פרטית אין כל מגבלה של היקף עבודה או שכר מתוך הנחה שמדובר בעיסוק רפואי מובהק, ואילו עבודה שמוגדרת כעבודה פרטית מוגבלת להיקף שעות מצומצם ולשכר שאינו עולה על 50% מהשכר של מנהל בית חולים. כך למשל, בעוד מנהל אסף הרופא ד"ר בני דוידזון משמש כיועץ לרפואה תעופתית בחברת אל על ועבודתו מוגדרת כפרטית, מנהל איכילוב פרופ' גבי ברבש מייעץ לחברת קוקה-קולה אך עבודתו הוגדרה בעבר כ"פרקטיקה פרטית" ללא מגבלה על שכרו. בנציבות שירות המדינה משוכנעים כיום כי לא מדובר בפרקטיקה פרטית אמיתית, ועל כן קבעו בכללים החדשים כי פרקטיקה פרטית תוגדר כטיפול בחולים בלבד. בסה"כ יורשו מנהלי בתי החולים לעסוק בשתי עבודות נוספות לכל היותר, בין אם מדובר בפרקטיקה פרטית או בעבודה פרטית. בנוסף, הם יורשו לעסוק בהוראה בהיקף מוגבל וכן לכהן בדירקטוריונים של תאגידים, בכפוף לכללי תקנות שירות המדינה. פרופ' רוטשטיין משיבא, אגב, מייעץ (כעבודה פרטית) לחברת הביטוח מנורה ולסוכנות הביטוח מדנס.

 הקדנציות של מנהלי בתי החולים

 העבודות הפרטיות של מנהלי בתי החולים