90 עובדים, שתי מזכירות ופרויקטור: זו רשות הבריאות החדשה

הרשות החדשה אמורה לנהל את בתי החולים הממשלתיים ■ גורמים במערכת הבריאות: "דובר בהתחלה על גוף רזה, אבל זה מתחיל להיראות כמו משרד הבריאות ב'" ■ תומכי המהלך: "במשרד הבריאות חוששים לאבד כוח"

אסתר דומיניסיני / צילום: אוריה תדמור
אסתר דומיניסיני / צילום: אוריה תדמור

נהג צמוד למנכ"לית, שני עוזרים, שתי מזכירות, ראש מטה, פרויקטור, חמישה סמנכ"לים ועוד כ-80 משרות נוספות בדרך - כך נראית מצבת כוח האדם של הרשות החדשה לניהול בתי החולים הממשלתיים בראשות אסתר דומיניסיני, שמעוררת מתח ויצרים עזים בקרב בכירים במשרד הבריאות מרגע הקמתה.

"במשרד הבריאות משתגעים מהדבר הזה כי בזמן שהם חווים הרבה מאוד קיצוצים, פתאום קם גוף כזה שמקבל תקנים חדשים ושואב אליו במקביל משרות קיימות מתוך המשרד", אומר ל"גלובס" גורם משמעותי במערכת הבריאות ששימש גם כחבר בוועדת גרמן.

"דובר בהתחלה על גוף רזה, אבל זה מתחיל להיראות כמו משרד הבריאות ב'", כך לפי אחד הגורמים בתוך המשרד. חבר נוסף בוועדת גרמן ומי שישב למעשה בתת-הוועדה בראשות רונית קן שהמליצה בסופו של דבר על הקמת הרשות, מספר: "כשאני הצעתי בעצמי בוועדה מודל של פיקוח נרחב על בתי החולים, כולל בחינה וליווי של ההתקשרויות בין בתי החולים לקופות החולים, אמרו לי שזה יחייב הרבה כוח אדם ושהכוונה היא להקים גוף רזה מאוד". לדבריו, לפחות על פניו, נראה כי בסופו של דבר כן הוחלט לאמץ מודל של ניהול ופיקוח נרחב יותר וכי הדבר בא לידי ביטוי במצבת כוח האדם המסתמנת.

מה מעורר את היצרים במשרד?

מנגד, גורמים אחרים שהיו חברים בוועדת קן אשר מעורבים גם היום בעיצוב הרשות החדשה, טוענים כי מדובר ברשות רזה מאוד, בעיקר לנוכח המשימות שהוגדרו לה. באשר לנהג הצמוד, לעוזרים ולמזכירות, מסביר אחד הגורמים, הרי שמדובר ב"פק"ל" קבוע שמקבל כל מנכ"ל של משרד ממשלתי וכי דומיניסיני מוגדרת כמנכ"ל של גוף ממשלתי לכל דבר ועניין. "הרשות החדשה צריכה להיות יחידת מטה סופר מקצועית בכל מה שקשור לענייני כספים, משאבי אנוש, מנהל רפואי וביקורת, ולכן היא צריכה להתנהל כגוף רציני ביותר עם המומחים הכי טובים בתחומם", הוא מוסיף.

ביחס למשרד הבריאות, צריך לומר, הרשות החדשה תיראה שדופה גם אם יאוישו בה כל המשרות שמופיעות כיום במצבת כוח האדם המסתמנת. לשם השוואה, במשרד מועסקים 7 סמנכ"לים, 3 ראשי מנהל שנחשבים בכירים יותר מסמנכ"לים ועוד שורה ארוכה מאוד של ראשי אגפים שתנאי העסקתם ושכרם צמוד בפועל לזה של סמנכ"ל.

אז מה בכל זאת מעורר את היצרים האלה במשרד? על פי גורמים במערכת, מעבר לעובדה שהמשרד אמור להעביר לידי הרשות החדשה כ-35 תקנים קיימים, הרי שהוא מוותר גם על תקציב של כ-15 מיליארד שקל בשנה והרבה מאוד כוח ושליטה במערכת. זאת, על רקע העובדה שהקמת הרשות נועדה לנתק לראשונה את הבעלות והניהול של 11 בתי חולים ממשלתיים מהנהלת המשרד, לאור ניגוד העניינים המובנה שבו מצוי המשרד כמי שמשמש כבעלים של בית החולים מחד וכרגולטור שאמור לפקח עליהם מנגד.

שורה של ועדות ציבוריות המליצו על כך בעבר, אבל רק שרת הבריאות לשעבר יעל גרמן הוציאה את התוכנית אל הפועל. על פי ההחלטה שהתקבלה, הרשות החדשה תהיה מנותקת מהמשרד וכפופה ישירות לשר הבריאות בלבד.

רוצים מודל אחר

גרמן העבירה את המהלך כהחלטת ממשלה תוך שקט מוחלט מצד הדרג המקצועי במשרדה, אולם מהרגע שהתפטרה מהתפקיד (על רקע ההליכה לבחירות) בכירים במשרד החלו להשמיע הסתייגויות רבות מהמהלך ובעיקר מאופן היישום שלו. "אם גרמן הייתה היום בתפקיד, הרשות הייתה כבר במקום אחר לגמרי", טוען אחד הגורמים במערכת.

במשרד הבריאות היו רוצים לראות מודל אחר לגמרי, בדומה לזה שהציע המנכ"ל לשעבר פרופ' רוני גמזו - מודל של "מנהלת" בתוך משרד הבריאות תוך כפיפות למנכ"ל המשרד. ועדת קן פסלה את המודל הזה ואימצה כאמור מודל של רשות סטטוטורית, כך שהטענות שנשמעות בימים האחרונים בדבר סטייה מהתוכנית המקורית אינן משקפות את המציאות, כפי שמופיעה גם בדוח שפרסמה הוועדה.