הסיפור שלא ייאמן על בני משפחת בלס ודירת מגורים בת"א

הסיפור שלפניכם מעלה כמה וכמה שאלות לגבי שיטת המשפט המסדירה את חיינו, שיטה שפעם אחר פעם אנחנו למדים עד כמה היא פגיעה וכמה קל לנצלה לרעה, או לפחות לבזבז את זמנה. הסיפור הזה מעלה גם שאלות על ערכם של מסמכים חתומים, שאנו נוטים לייחס להם מהימנות רבה, למרות שאין לכך שום הצדקה; יותר מכל עולה כאן שאלת פגיעותה הבלתי נסבלת של שיטת חדלות הפירעון במשפט הישראלי, המאפשרת לעתים קרובות מדי לנוכלים ועבריינים מורשעים, לחיות בנוחות רבה ואף להיאבק באמצעות עורכי דין, כדי לנסות ולשמור לעצמם נכסים יקרי-ערך שהשיגו בכספים גנובים. זאת, תוך שימוש שקרי בשמות בני משפחתם, והכול על-חשבון הנושים.

מזה 8 שנים מתנהל הליך בעניינה של דירת מגורים נאה ברחוב לוי יצחק בתל-אביב. ב-1997 נמכרה הדירה, שהייתה רשומה על-שם ג'יזל בלס, לרוכשת בשם אילנה נוטס. בלס, מאפרת מתל-אביב, היא בתו של דוד בלס, מי שהיה פעם פיננסייר מבטיח ומקושר, ובהמשך משליטי השוק האפור בישראל שהורשע במעילה גדולה ואף ישב בכלא עקב כך.

ב-15 השנים האחרונות התנהל נגד בלס הליך של פשיטת-רגל, שחרף קיומו בלס המשיך ללהטט בנושיו, בנאמן על נכסיו, בבית המשפט - ובמי לא בעצם - והמשיך בחיי הנוחות שלו, תוך שהוא שולט, לטענת נושיו, בנכסים רבים באמצעות צדדים שלישיים.

בכתב התביעה, שהוגש באמצעות עו"ד נתי חלפין, בסוף 2007 נטען בשמה של ג'יזל בלס (כביכול התובעת בתיק), כי זו מכרה לנוטס את הדירה ב-1997, כאשר אביה של בלס, דוד, טיפל בעניין המכירה עבורה. לפי ההסכם - כך נטען בתביעה - הייתה אמורה נוטס להעביר לבלס הבת תשלום שני של כ-110 אלף דולר עם מסירת החזקה בדירה, וזאת בנוסף לסכום התשלום הראשון בגובה 227 אלף דולר. בתביעה נטען כי נוטס לא שילמה את הסכום השני לפי ההסכם, ולפיכך מבקשת בלס לבטל את ההסכם ולקבל את הדירה לבעלותה בחזרה.

"אין בפניי הליך"

בשנים הארוכות של ההליך, טוענים הצדדים טענות שונות ומשונות, מזמנים עדים ומגישים בקשות ביניים. בתחילה התנהל ההליך בפני הנאמן על נכסי בלס האב במסגרת תיק פשיטת-הרגל המתנהל נגדו, עד שהנאמן לבסוף ויתר על טענות הנושים בעניין הדירה; בבית המשפט הצדדים הגישו מסמכים על רישום העסקה, הפכו בהם וטענו טענות לגבי תקפותם. 8 שנים כילו מערכת המשפט והנאמן את זמנם ומשאביהם כדי לנהל את הדיון בתיק, ומשאבי הציבור בוזבזו לרוב. בכל אותן שנים, לא הגיעה התובעת עצמה, ג'יזל בלס, לדיון כלשהו בתיק, ולו פעם אחת. ואולם, כשהגיעה בלס לפני כמה שבועות לאולם בית המשפט, התגלה ה"בלוף" - התברר שהתובעת היא בכלל לא התובעת.

עורך הדין של הנתבעת נוטס, עו"ד אביחי ורדי, התעקש לזמן את בלס עצמה למתן עדות בטרם יגיע ההליך לכדי הכרעה. כשהגיעה בלס לאולם ונחקרה בחקירה נגדית, היא הודתה כי לא היא עומדת מאחורי התביעה, כי היא לא מכירה את הנתבעת וממילא לא חתמה מולה על שום חוזה.

בלס ציינה עוד כי אין לה כל טענה כלפי הנתבעת והיא אפילו לא יודעת בדיוק מה נושא התביעה. לדברי בלס, היא גם לא זוכרת שחתמה על ייפוי-כוח שהסמיך את עורך דינה, נתי חלפין, להגיש את התביעה בשמה. לשאלת עו"ד ורדי, האם עו"ד חלפין מייצג אותה בכלל, מסרה בלס, לתדהמת היושבים באולם: "לא". לטענתה, היא לא דרכה במשרדו של עו"ד חלפין מאז הוגשה התביעה. כשנשאלה, "אז אין לך שום טענות בנוגע לנכס הזה?" - השיבה בלס: "לא". באותו המעמד נתנה השופטת דניה קרת-מאיר פסק דין בתביעה וקבעה: "אין בפניי הליך".

בלס מצטרף לתיק

במקביל, לאחרונה נסגר תיק פשיטת-הרגל נגד בלס האב, לאחר 15 שנות תלאות ומעט הישגים מבחינת הנושים. מספר הסדרי נושים שהושגו, הופרו על-ידי בלס, ולאחרונה נסגר התיק באישורו של הסדר נושים אומלל למדי. במסגרת ההסדר ישלם בלס 7 מיליון שקל בלבד לנושיו - בעבור חובות של מעל 160 מיליון שקל - וימשיך בחייו.

סגירת תיק פשיטת-הרגל נגד בלס, סללה את הדרך לכך, שבלס עצמו יצטרף לתיק בעניין הדירה ברחוב לוי יצחק ויטען את טענותיו בשמו שלו. נראה שלאחר שהצליח בלס באמצעות התביעה שהוגשה בשם בתו (לטענתה - שלא על דעתה) - להרחיק את הזכויות הנטענות בדירה מידי הנאמן שמונה לו בהליך פשיטת-הרגל, עכשיו הוא מנסה לפתוח מחדש את תיק התביעה בקשר לדירה, בגלוי, תוך שימוש בשמו שלו. במסגרת הבקשה לצרפו לתיק כבעל דין, שהוגשה לאחר פסק הדין בתיק, מבקש בלס גם לזמן שוב את בתו לעדות, כדי להבהיר את פשר הדברים שאמרה.

"דוד בלס אוהב מאוד את בתו ג'יזל, אך יחד עם זאת, ברור כי המהפך שחל בעמדת ג'יזל, לפתע פתאום, וללא כל היגיון בצדו - מחייב בדיקה מעמיקה, לרבות בדרך זימונה לבית המשפט", טען בלס האב באמצעות עו"ד גלעד נרקיס.

"עם כל הכבוד, ומטעמי שלמות המשפחה וכבודה של הבת ג'יזל, ברור כי מדובר בתדהמה ובאירוע דרמטי חסר כל פשר והגיון, שכן עו"ד חלפין ניהל בשמה תובענה במשך שנים רבות ואף נפגש עמה ולא פעם אחת. ג'יזל אף התכתבה עמו במייל וגם חתמה לאחרונה על תצהיר מטעמה בתובענה זו בפני עו"ד חלפין", טוען האב.

לבקשה שהגיש בלס, צורף מכתב מעו"ד חלפין, ובו טוען עורך הדין כי בניגוד לדברי ג'יזל בלס באולם בית המשפט, היא חתמה על ייפוי-כוח שהסמיך אותו להגיש את התביעה בשמה וכן עמדה עמו בקשר במהלך התביעה. עם זאת, עו"ד חלפין לא צירף תכתובת כלשהי בינו לבין בלס הבת בתקופה שבין הגשת התביעה בסוף 2007 לבין עדותה בבית המשפט בדצמבר 2015.

משוק ההון לשוק האפור ולבית הכלא

דוד בלס (70), החל את דרכו כאיש שוק ההון, שדרך כוכבו באמצע שנות ה-80. הוא נודע בקשריו עם פוליטיקאים, כמו שמעון פרס (בזמנו התפרסמה פרשת השעון היקר שרכש בלס לפרס), אך בהמשך נודע יותר בעקבות פרשיותיו הפליליות השונות. ב-1988 נעצר בלס, ובהמשך הורשע בעבירות שונות, לרבות מירמה וזיוף מסמכים בקשר למעילה בחשבונות התנועה הקיבוצית (התק"ם), שאותם ניהל. בלס נדון ל-30 חודשי מאסר בגין שימוש אסור בעשרות מיליוני שקלים לצרכים שונים, לרבות לצורך גלגול הלוואות בשוק האפור, תוך שימוש במסמכים מזויפים. עוד הורשע בלס, בעניין אחר, ברכישת אמצעי שליטה בבנק הספנות בלי לקבל היתר לכך.

לפני כ-15 שנה אף נפתחו נגד בלס הליכי פשיטת-רגל, בגין חובות שהתנפחו עד לסך של 160 מיליון שקל, מתוכם כ-140 מיליון לתק"ם. הליכי פשיטת-הרגל של הסתיימו לפי שעה, בהסדר חוב במסגרתו ישלם לנושיו כ-7 מיליון שקל בלבד. זאת, חרף הטענות כי בלס עדיין חי בנוחות בדירה בת כ-200 מ"ר בשדרות ח"ן בתל-אביב, ומחזיק בנכסים רבים באמצעות צדדים שלישיים.