כתבו עליו בעיתון

דמיינו ברנש הטובל באמבטיה, מתכופף קדימה ואחורה, ומייצר צונאמי עולה ויורד, עד שהמים מתיזים ומדלגים החוצה. ועוצר. וממשיך. כך, השוק המתלהב עכשיו, מזדרז לעלות מהר מדי בגלל boost תקשורתי שמריץ קדימה תהליכים מהר מבעבר. שוק, שבו כל עלייה היא מיני-בועה וכל ירידה היא מיני-משבר. מאניה-דיפרסיה. ובתרגום לשפה שלנו, השוק אולי קצת יותר מדי "יעיל", וכך גם, כנראה, יתקן למטה חזק ומהר - במקום סדרה של גלים קטנים. על פי הלוגיקה הזו, צפוי לנו בקרוב אפקט של גל חוזר של חרדה, ירידות וקריאות "המשבר עוד לא נגמר" רק מסיבות פסיכולוגיות.

מה מוכרים בתיק? בשלב הראשון, אפשר להיפטר מהמניות הפיננסיות, החשופות יותר ל"תגליות מפתיעות" שהמשבר (שעוד לא נגמר) חזר.

עם אוניות מושבתות לא קונים במכולת

על פי כותרות העיתונים, ניתן להניח שהמצב של חברה כמו צים, פה בישראל, מהווה מעין הדגמה לפער שבין עליות שערים מרצדות לבין המצב הקפוא בשטח. קראנו, שערב המשבר צים הזמינה אוניות במיליארדי דולרים ונוצר אצלה בחצר עודף אוניות שלא יתאזן עם המציאות בעשור הקרוב. במילים אחרות, יש להם סחורה ביד שלא מניבה כלום. עכשיו הם נדרשים לגיוס כסף טרי ולהגיע להסדרים כי המלאי העודף של הברזלים צף בנמלים ולא מייצר הכנסות. אם לא, כך חוששים, הם יגיעו ל"רגע האמת" שלהם שבו תתרוקן הקופה סופית, ויתפוגגו גם שאריות האשראי בשוק. ומה אז? מי ישלם?

נכפיל את זה בעוד כמה מקרים שמתהווים כרגע מסביב. אם זה יקרה בשוק העולמי ברצף לעוד כמה חברות, לא יעזור אובמה ולא יעזרו תמריצים. היכולת של השוק לתת לחברות עוד ועוד הלוואות והסדרים תתחיל להיגמר, האוויר הקולקטיבי יאזל, כולם ייכנסו לפאניקה והנה, מתנחשל לו עוד מיני-משבר, שלא לומר משבר.

אפשר להעריך שהמשבר הבא בתור יהיה קצת פחות קיצוני ותלול, צונאמי באמבטיה, ואולי רק כי הייאוש נעשה יותר נוח וההפתעה תהיה פחות חדה וחותכת.

מה מחזיקים בתיק? חברות שאת מוצריהן ימשיכו לקנות בקצב רגיל: מחשבים, טלפונים (הגדלנו לאחרונה חשיפה לסקטור התקשורת, ז.ס.) ותרופות.

העיתונים כמגבר

השוק קורא עיתונים. העיתונאים, ולא פחות מזה (אולי יותר), הרשתות החברתיות (אל תשכחו לבקר בפייסבוקים של אנשי שוק ההון), משמשים כמעין מגבר של המציאות. אם יש חשש קל, הוא יהפוך לחרדה. אם יש סיכוי לאופוריה קלילה, יש מצב שיגבירו את זה לכותרות על סוף המשבר. כמו לשמוע מוזיקה על פול ווליום כל הזמן. לכן, מול הניתוח הטכני הקלאסי, באשר הוא, יש להוסיף את פקטור "התקשורת" ולשלב אותו כמשתנה אמיתי בכל הנוסחאות המודלים הטכניים. יש חשש מסוים לירידה? מוסיפים עוד כמה מילימטרים ליעד לירידה על הגרף. סיכוי לעלייה? מוסיפים לגרף עוד הזדקרות קלה.

עוד משתנה, או מכפיל, שרוכב על התקשורת, הוא מדד "הכסף הפנוי בשוק". יש אנשים בחוץ עם כסף (למשל, כשכתוב בעיתון על "עודף הכסף בשווקים") שספקולציות כאלה ואחרות גורמות להם לשפוך אותו פנימה, או למשוך אותו החוצה בטווחים קצרים וספקולטיביים יותר מבעבר. הזרקות הכסף האלה מגבירות עוד יותר את האפקט. חברו תקשורת וכסף קבלו רכבת הרים