האם כספי תרומות בכלל מממשים את ייעודם?

כשהולדן קרנופסקי, 26, התחיל להרוויח משכורת גבוהה, במסגרת עבודתו בקרן גידור גדולה שבסיסה בקונטיקט, ארצות-הברית, הוא גם החל לחשוב ברצינות להעניק תרומה מכובדת בפעם הראשונה בחייו. לשם כך הוא החל לחפש מידע מעמיק על ארגוני צדקה, מתוך אמונה שבתהליך פשוט הוא יצליח למצוא מידע השוואתי, ממש כמו זה שיש על טלפונים סלולריים. אבל כשהחל בתהליך, לפני כשנתיים, התגלה לו כי המידע שהוא מחפש אינו נגיש. החיפוש אחר אותו מידע החל להעסיקו סביב השעון, עד שהחליט לוותר על משכורת שנתית בת שש ספרות, כדי לעסוק בו במשרה מלאה.

יחד עם חברו לעבודה, אלי האסנפלד, גם הוא בן 26, שכנע קרנופסקי את אנשי קרן הגידור שבה עבד, שהנושא מספיק חשוב כדי להתמסר אליו ולהקדיש לו את הקריירה. הם אף הצליחו לגייס מהם 300 אלף דולר ראשונים, כתרומה עבור הקמת הארגון ותחילת הפעלתו. כך הקימו השניים את GiveWell, ארגון המעריך את יעילותם של ארגוני תרומה וצדקה ובהתאם, ממליץ להעניק תרומות לאלו שלפי בדיקתו עושים את העבודה הטובה ביותר.

כשקרנופסקי והאסנפלד נכנסו לעובי הקורה של עולם הפילנתרופיה בארצות-הברית הם נדהמו ממה שגילו: עמותות רבות לא היו מסוגלות לספק מידע אמין לכך שהפעילויות שלהן משיגות את המטרה; קרנות לא היו מסוגלות להסביר מדוע העניקו תרומה לעמותה אחת על פני השנייה; ואנשים פרטיים תרמו ותורמים מיליארדי דולרים בשנה במצטבר, מבלי שיהיה להם מקור מידע ניטרלי שיאמר להם האם הארגון שלו הם תורמים אכן עושה את השינוי שהוא מתחייב לו.

היום מפרסמת GiveWell את הערכותיה באתר האינטרנט שלה בחינם, ומאפשרת לעמותות המוערכות להגיב. הארגון מתמקד כיום בתחומי הבריאות והלחימה בעוני בעולם, לצד קידום שוויון הזדמנויות בארצות-הברית. לאחר ניתוח המידע על כל העמותות שנרשמו, GiveWell ממליץ למי לתרום ובנוסף, תורם להם בעצמו.

להביא תועלת אמיתית

בדיעבד, שנתיים לאחר היציאה לדרך, מצהיר קרנופסקי בראיון בלעדי ל"גלובס", כי 20 אלף הדולרים שתרם אישית באותה שנה ממשכורתו כצעיר בשוק ההון, אשר הופנו לארגוני תרומה שונים, היו בלתי מועילים לחלוטין. "חבל שלא השארתי את הכסף אז בהשקעה פיננסית כלשהי", הוא אומר, "כך שהיום הייתי תורם את מה שהיה נהיה ממנו לאותם ארגונים שהיום אני יודע שמביאים תועלת אמיתית לעולם".

*מה חשיבותו של ארגון GiveWell?

הולדן: "בין הגילאים 23-26 עבדנו, אלי ואני, בקרן גידור, וממה שאני הרווחתי תרמתי 20,000 דולר לצדקה בתוך ארצות-הברית. עכשיו, כשאנחנו בודקים וחוקרים את הקרנות האלה, אני מרגיש שאולי כל 20 אלף הדולר שנתתי אז לא עזרו לאף אחד, אפילו לא בדולר אחד. כמו שאני מרגיש היום, הלוואי שהייתי יכול להחזיר אותם חזרה אליי ולתת אותם לארגונים שבאמת עושים את העבודה, כי לא משנה כמה הכוונות שלך חיוביות, כשאתה תורם היעד של הכסף הוא זה שקובע אם הוא יכול להביא תרומה אמיתית או שהוא יהיה סתם כסף שלא יביא לשום שינוי. כשאנחנו מדברים על תרומות של 307 מיליארד דולר - כספי תורמים פרטיים אשתקד בארצות-הברית - שהוא המספר הרשמי של הרשויות בארצות-הברית, זהו סכום עצום שיכול לשנות המון בעולם. כך שחשוב מאוד שהתרומות יהיו אפקטיביות".

האסנפלד: "חשוב מאוד לדעת מה האפקטיביות של ארגוני התרומה, כי קשה מאוד לדעת מה ארגוני הצדקה נותנים באמת. בשנה הראשונה מצאנו ארגונים ידועים שאינם אפקטיביים במתן התרומה, כך שאדם יכול להחליט לתרום את כספו לארגון שתחושת הבטן שלו קוראת לו אליו, אבל התרומה שלו אינה אפקטיבית, כי הארגון לא משיג את מטרותיו. הוא מעביר את הכסף שהוא מכריז עליו, למשל, למטרות חינוך, אלא שהצעירים שאליהם מופנה הכסף לא באמת מקבלים שיפור בחינוכם, וכן הלאה".

בבדיקותיו מוצא ארגון GiveWell נתונים רבי משמעות לתורמים. למשל, בשנת 2007 בחן GiveWell ארגוני צדקה שכוונתם לשפר שוויון הזדמנויות בארצות-הברית, במגוון תוכניות שיעדיהן רחבים - החל מילדי גן ועד תום התיכון, ועד לתוכניות להזדמנויות תעסוקה למבוגרים. הבדיקה מצאה כי הפער בטווח ההישגים בארצות-הברית ביחס להכנסות רחב מאוד, ומורגש כבר החל מגיל חמש, וכי דרכי השיפור בשוויון ההזדמנויות רחוקות מלהיות ישרות, הוגנות, גלויות וברורות. כן נמצא, כי להתערבות בשוויון הזדמנויות בגילאים צעירים יש משמעות חזקה יותר מזו שיש להתערבות בתוכניות שוויון הזדמנויות בגיל מאוחר.

בדיקה נוספת שנעשתה - של ארגוני צדקה הפועלים בחלקים העניים ביותר בעולם, שכוונתם להציל חיים ולשפר תנאי מחייה - הביאה בתומה להערכת הארגון לפיה ניתן, בתרומות קטנות יחסית, להציל חיים בעולם; ולהבנה כי תורמים יכולים לממש, להשלים ולהביא הרבה יותר ערך בתרומתם לארגונים המומלצים על-ידם הפועלים בעולם השלישי, מאשר הם יכולים באמצעות ארגון כלשהו מכל אלה הידועים והמוכרים כפועלים במדינות העולם המפותחות.

אגב, כששוקלים עד כמה כדאית תרומה לארגון אחד לעומת אחר, אפשר לראות שהערך מדיד בחיי אדם: לפי נתונים בינלאומיים, מדי שנה מתים באפריקה מסיבות ברות מניעה שישה מיליון בני אדם, שרובם המכריע מתחת לגיל חמש. כ-50 ארגוני צדקה מרכזיים ברחבי העולם שדורגו על-ידי GiveWell הצילו חיי אדם אחד לכל 250, בסכום של עד 1,000 דולר - תרומה הגדולה פי שלושה עד ארבעה לעומת ארגוני תרומה והצלה ידועים אחרים שנבדקו.

השינוי שהכסף עושה

לשאלה, איך התחלתם, משיב הולדן: "הפרויקט התחיל כפרויקט שבו רצינו לבדוק למי כדאי לתרום ככה שנביא הכי הרבה טוב שאפשר. כשהתחלנו, הבנו שיש הרבה ארגונים שמתקשים להשיב לשאלות שלנו, והבנו שהתשובות פשוט לא נמצאות בשטח. כמו-כן, ראינו שרוב התרומות בארצות-הברית נעשות בידי תורמים פרטיים ולא על-ידי קרנות; ושביל גייטס אומנם תורם כ-2 מיליארד בשנה, אבל אם נצרף את כל התורמים הפרטיים נגיע ליותר מ-200 מיליארד דולר בשנה".

האסנפלד: "מרגע שהיה לנו המידע הזה - הלכנו לאנשים בקרן הגידור שבה עבדנו ואמרנו להם: 'אנחנו עוזבים כי אנחנו מאמינים בחשיבות המשימה, ואנחנו הולכים לעשות רק אותה. אז ביקשנו מהם כסף להתחיל, וגייסנו מהם 300 אלף דולר ראשונים כתרומה. זה היה התקציב לשנה הראשונה של הפעילות, במסגרתה התחלנו לדרג את ארגוני הצדקה הטובים ביותר".

*מהם הקריטריונים החשובים לקבוע האם ארגון צדקה עושה שינוי בעולם או ביעד שהציב לעצמו, מעבר להתנהלות תקינה ונקייה של מנהליו וראשיו?

האסנפלד: "הקריטריון הוא כמה שינוי הכסף שאתה נותן עושה לאנשים שאליהם הוא מיועד. למשל, אם הארגון עוזר לאנשים להגדיל הכנסות, כמה מהאנשים שסייעת להם אמנם הגדילו הכנסה בעקבות זה; או אם אתה עוזר לאנשים באפריקה להציל חיים, כמה אנשים הציל הארגון; או אם הארגון נותן חינוך לילדי מצוקה או לבוגרים, אז כמה אנשים השיגו חינוך. כך שלכל ארגון ספציפי יש שאלה רלבנטית אחרת, שבודקת עד כמה הוא אמנם מממש, ומהן התוצאות במציאות.

"בתום הבדיקה, אנחנו נותנים המלצות קונקרטיות ומפרסמים אותן באתר. כך שאנחנו היום הארגון היחיד בעולם שעושה את זה, מדרג וממליץ. בעקבות זה, היום, אם אתה רוצה לתרום לארגון להצלת אנשים באפריקה, אתה יכול להיכנס לאתר שלנו ולמצוא שני ארגונים רלבנטיים, ועל כל אחד מהם חומר רב. החומר שלנו כולל את כל התרומות הבינלאומיות, את כל המחקרים האקדמיים שמפרסמים על ארגוני תרומות, את סוגי התוכניות שאנחנו ממליצים עליהן, ואת הארגונים שמממשים את המטרות שלהם".

*מה קורה כשמוצאים ארגון שכוונותיו אינן נקיות וכדאיות לתורמים?

"אנחנו מתמקדים במציאת הארגונים הטובים ביותר ולא הגרועים ביותר, ומקדישים הרבה מאוד זמן לבדיקתם. לעומת זאת, כשארגון לא מעלה תוצאות טובות, אנחנו לא ממשיכים לבדוק אותו. שכן, אנחנו רוצים למצוא את הארגונים הטובים ביותר עבור התורמים. מציאת גופים לא טובים תהיה בזבוז זמן עבורנו. יחד עם זאת, כשיש לנו בדיקה שלילית, אנחנו מפרסמים אותה ולא מחזיקים מידע אצלנו".

היעד: 190 אלף דולר בשנה

לשאלה, האם אתם יודעים על שינוי בדפוסי תרומות של חברות או פרטיים בעקבות הדירוג וההמלצות שלכם, משיב האסנפלד: "השינוי הוא בכמה אופנים: קבוצה אחת היא של אנשים שאומרים: 'תמיד חשבתי לתרום אבל לא ידעתי מאיפה להתחיל ועכשיו שאתם עושים מחקר והוא פומבי, אני באמת תורם'. קבוצה אחרת, היא של אנשים שתורמים דרך הלינקים שאנחנו נותנים באתר של הארגונים המומלצים, וזה מסתכם בינתיים ב-40 אלף דולר בשנה. כיום הארגון פועל זו השנה השנייה, ומטרתנו השנה, לאחר שבשנה הראשונה גייסנו 190 אלף דולר, היא להגיע לכ-500 אלף דולר".

הולדן: "בדצמבר האחרון, שהוא חודש התרומות הגדול ביותר בארצות-הברית, היו לנו 50,000 כניסות ואנחנו צופים לגדול מאוד השנה".

*איך משפיע המשבר הכלכלי בארצות-הברית על התורמים, האם לדעתכם תיווצר ירידה דרמטית בתרומות עקב ירידה דרמטית ברווחיות החברות ואי-ודאות מצד פרטיים?

האסנפלד: "אנחנו מאתרים תורמים שיכולים לתרום מבלי להיות מושפעים מאוד מהמצב הכלכלי. ביחס להשפעה של תקופות מיתון על תורמים בכלל, הצד המחקרי אינו תחום התמחותנו, אבל באופן כללי המידע על כך הוא שבתקופות מיתון התרומות יורדות, אבל לא לרמה קטסטרופלית".

*מה החזון שלכם לעוד 10 שנים?

האסנפלד: "אנחנו מקווים שנוכל לשנות את הדרך שבה ארגוני תרומה יעבדו, כך שבעוד עשור כל ארגון שיעבוד בתחום התרומות יוכל להציג אפקטיביות בשימוש בכספים שלו, ושהארגונים יתחרו בינם לבין עצמם על התוצאות". *

Give Well

פעילות: הערכת היעילות של ארגוני צדקה, דירוגן ואיסוף ומתן תרומות

יעדים עיקריים: בריאות, לחימה בעוני וקידום שוויון הזדמנויות

שנת הקמתה: 2006

הבעלים: שהולדן קרנופסקי ואלי האסנפלד

מקורות ההכנסה: כשיצאו לדרך גייסו 300 אלף דולר, איתם הקימו קרן לגיוס תרומות

קרנות עמן משתפים פעולה: קרן ביל גייטס, קרן טייגר, קרן רובין הוד, קרן עדנה מק'ונל קלארק