רשת מהדרין

הגלישה ביוטיוב עשויה לחשוף נשמות יהודיות ליותר מדי תכנים לא רלוונטיים. בדיוק בשביל זה הוקם JewTube

ג'ו טיוב הוא בדיוק כמו יוטיוב, רק עם תנאי אחד - כל הסרטונים קשורים בדרך כלשהי ליהדות, יהודים או ישראל. בערוצים השונים, לצד יהדות, קבלה והסוכנות, יש גם מקום לסרטונים על "חתיכות יהודיות", צה"ל (כאשר הסרטון המוביל הוא הגיוס של אגם רודברג) ומסיבות באווירה כשרה.

המוטיב המוביל של האתר הוא היעדר הצנזורה. אם במרבית האתרים המוסדיים או הדתיים, הסרטונים והתכנים עוברים סלקציה או עריכה מסוימת, בג'ו טיוב לקחו את הרציונל של יוטיוב וחיקו את מרבית הסעיפים. כך, למשל, אפשר למצוא לצד סרטונים של שיעורי רבנים וקטעי תדמית ציוניים, גם סרטים על בר רפאלי, צעירות יהודיות שעושות שטויות בישראל ובתפוצות או יהודים הזויים, שמצלמים את עצמם מברברים בחדר שלהם באמצע עיירה מרוחקת בארה"ב. בקיצור, יש מקום לכולם, העיקר שתהיו יהודים. בערך.

בדומה ליוטיוב, האתר מאפשר גם פתיחת ערוצים בנושאים שונים ומהווה במה לדיונים לגבי הסרטונים. בין הסרטונים שעוררו הכי הרבה תגובות, ניתן למנות כאלה על אנטישמיות, היטלר, הומור יהודי וגם, איך לא - הסרטון שרבים לא ירצו לפספס: "100 הנשים הישראליות היפות ביותר". *

שיר השרירים

העם היהודי אף פעם לא זוהה כעילוי ספורטיבי. בשביל היוצאים מן הכלל בהקשר הזה, הוקם היכל התהילה של הספורט היהודי

גל פרידמן בשייט. טל ברודי בכדורסל. מרק ספיץ בשחייה. ברוכים הבאים להיכל התהילה של הספורט היהודי העולמי- international jewish sports hall of fame. מדובר במקבילה לאתרי האינטרנט ומוסדות Hall of fame האמריקנים, שבאים להאדיר את אגדות הספורט בכל תחום ותחום. מטרתו: לאסוף לרשימה אחת את כל הספורטאים היהודים בעולם, שהגיעו להישגים משמעותיים ושראויים להכרה בינלאומית.

הרשימה מתבססת על הרחבת פעילותו של המוזיאון האמריקני the Jewish Sports Hall of Fame, שנוסד בארצות הברית בשנת 1979, אך כלל בזמנו רק ספורטאים יהודים-אמריקנים.

פעם בשנה מתכנסת ועדה מיוחדת שדנה בהמלצות ומאשרת את כניסתם של מועמדים להיכל התהילה. האתר כולל גם קטגוריה מיוחדת, שכוללת פרס על מפעל חיים, שם מככבים, בין היתר, אלכס גלעדי, חבר הוועד האולימפי ושמעון מזרחי, היו"ר המיתולוגי של מכבי תל-אביב בכדורסל.

בנוסף, ניתן למצוא כמובן גם רשימה של כל הזוכים היהודים במדליות אולימפיות - מאגר מידע מצוין שסותר את מה שאולי חשבתם על השרירים הרופסים של העם היהודי. *

Jews you may know

אם כמעט לכל נישה יש רשת חברתית, אז למה שליהודים לא יהיה את הפייסבוק הנימול שלהם?

היהודים תמיד נחשבו ליזמים טובים ולבעלי חוש עסקי מפותח. גם מארק צוקרברג, המייסד היהודי של פייסבוק, מוכיח שהתפוח לא נפל רחוק מהעץ. לכן לא מפתיע לגלות שגם עבור היהודים יש כמה רשתות חברתיות.

הרשת הבולטת הנוכחית היא jewmango. באתר נכתב כי נוכח ההצלחה של פייסבוק ורשתות חברתיות נוספות, אין סיבה שגם היהודים לא ימצאו את עצמם ברשת חברתית. האמת? צודקים. עם קהל יעד של מיליונים ברחבי העולם, שמחפשים זירה קהילתית שבתוכה ינהלו קשרים חברתיים וירגישו שייכים, או למצוא דייט בלי להשתמש בהכרח ב"ג'יי דייט", אין סיבה שהקונספט ייכשל.

יעקב ורשובסקי, בן 23 מניו יורק, הוא היזם מאחורי JewMango. לדבריו, הוא הקים את האתר כתשובה יהודית לפייסבוק. "המטרה שלי היא לשמור על רשת חברתית עם מינימום של פרסום", הוא אומר ל"פירמה". "ברור לי שלא נוכל להגיע למספרים של הרשתות הגדולות, אבל אני שואף שזה יהיה מקום מפגש ליהודים מרחבי העולם. יש פה פוטנציאל עצום - בחודש הראשון להשקה היו 1.7 מיליון דפים נצפים. בשנה הקרובה נערוך השקה מחדש, מיתוג ונשקיע בפרסום, כדי לחשוף את האתר לקהלים נוספים".

לדברי אחד המשתמשים באתר, היתרון הבולט הוא ביכולת לתקשר ישירות עם יהודים, מבלי לשאול את השאלה המביכה "האם אתה יהודי"? משתמשים אחרים יודעים לספר שהזירה הזו היא כר פורה במיוחד למחזירים בתשובה, שמציפים סטטוסים ש"חוזרים על עצמם". וכמו כל יהודי טוב, גם את jewmango מנסים לחקות. האתר myjworld מגדיר את עצמו כרשת החברתית היהודית המובילה בעולם. מלבד העמודים האישיים כולל האתר גם פורום, סקציה של וידיאו ומודעות בנושאים שונים, וזאת במטרה לתת ערך מוסף לגולשים. מי מספר אחת? נשאיר את התשובה לסנהדרין. *

יהודים זה לוהט

יהדות כעניין "קו*לי"? פחות. אבל יהודים שכותבים על דברים מגניבים דווקא כן. קבלו את Jewliciuous - הבלוג היהודי המגניב בעולם

"אי-אפשר להתעלם מכך, שההקשר בין ישראל לבין סקס פועם בלבבות של צעירים מהגולה שמבקרים בישראל בכל שנה. רבים מהם יטיילו בערים ובגבעות של המדינה, אבל יחוו גם מבחינה פיזית את הביקור. מספר גבוה של בנות מהתפוצות יחוו מפגשים פיזיים עם ישראלים בעלי ביטחון עצמי מופרז, ומספר נמוך הרבה יותר של גברים מהגולה יזכו לחוויה הזו". ההקדמה הזו נועדה לתת פרומו למחזה sex and the holy land, שפתח לאחרונה את פסטיבל הפרינג' בניו יורק.

זו רק אחת הדוגמאות לכתיבה העדכנית והלא שגרתית בבלוג היהודי "ג'ולישס", שמטרתו לספק במה לכותבים יהודים מעניינים מרחבי העולם. אפשר להשוות אותו למגה-בלוג המצליח "בוינג בוינג" (boingboing.net), שבו מאכלסים מגוון כותבים מגניבים על כל נושא כמעט. הפוקוס של "ג'ולישס" הוא מבט יהודי על נושאים לא שגרתיים, ויציאה מהמעגל הסגור של יהדות, ציונות או הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

אפילו העיצוב של האתר מרמז שתמצאו פה כל דבר חוץ ממה שחשבתם, כשהמילה "יהדות" קפצה לכם לראש. בין היתר, אפשר למצוא פוסטים על אירועי תרבות יהודיים, פסטיבלים וסדרת כתבות על "יהודים קו*לים". בניגוד לאווירה שמשרה הבלוג, הוא לא מהסס גם להתעסק עם נושאים רציניים יותר, כמו - נניח - דיון בזכייתו של אובמה בפרס נובל לשלום, או לתת במה מיינסטרימית לפוסטים, כמו סרטונים של אירועי חג יהודיים במקומות שונים.

לפי נתוני אלקסה, המודדת תנועה ודירוג אתרים באינטרנט, בשלושת החודשים האחרונים נרשמה עלייה של 20% בתנועה לאתר, שמהווה כיום את אחד המוקדים המרכזיים ברשת בכל הקשור ליהודים צעירים ברחבי העולם.

לדברי אחד הכותבים המרכזיים של הבלוג, דוד אביטבול, האתר מהווה במה ל-24 כותבים מהארץ, ארה"ב ואירופה. אביטבול מגדיר את האתר כפוקוס לשלושה נושאים עיקריים: ישראל, יהדות ותרבות יהודית. "המטרה היא לא לכתוב על 'הבה נגילה' ודברים במיינסטרים, אלא להביא את הקולות האחרים של העולם היהודי - ראפרים, אירועי תרבות, פסטיבלים, ובעצם כל מה שההורים שלנו לא שומעים ולא יודעים עליו", הוא מסביר בשיחה עם "פירמה".

"בעקבות הבלוג נוסד פסטיבל בקליפורניה, שמהווה בכל שנה מקום מפגש למאות, ובשנה האחרונה אפילו אלף יהודים, שמבוסס על הרציונל של הבלוג - 'יהדות בכיף'. אנחנו לא מחזירים אנשים בתשובה ולא קוראים לעלייה, אלא מנסים לתת זווית אחרת ליהדות ולחשוף סיפורים שמעניינים את העולם היהודי. במקום בר-מצווה משעממת או בית ספר יהודי מיושן - כאן אפשר לחוות יהדות בצורה כיפית".

לאתר יש 250 אלף מבקרים ייחודיים בחודש, ובימים אלה עובדים על גרסאות בספרדית וצרפתית. זאת, לאחר השקתה גם של גרסה ברוסית.

אביטבול מודה שהתכנים באתר מקבלים גם תגובות זועמות, אך לדבריו "זה מה שמעניין. אין לנו בוסים, ואנחנו כותבים מה שאנחנו רוצים. יש סיפורים שמסתובבים בקהילות היהודיות ושהעיתונים הממסדיים לא כותבים עליהם, אבל אנחנו לא מתביישים - זה מה שיוצר את הייחוד של הבלוג". *