פוסט פוסט-ציוני

הרעש סביב המכתב של עמותת "אם תרצו" לאוניברסיטת בן-גוריון מוכיח שמרוב קידוש הדמוקרטיה, כדאי שניזהר: הרבה פעמים מי שצועק "פלורליזם" בעצם מתכוון שהוא לא מעוניין לשמוע שום דעה, חוץ מזאת שדומה לשלו

תגידו - מישהו מבין מה זה פוסט-ציוני? אני לא ממש הבנתי. אז יכול להיות שהתקשיתי בגלל שנחשפתי לאחרונה ליותר מדי חומרים כימיים, במיוחד לאור העובדה שעשיתי את הביקור הרבעוני במספרה, אבל אולי מישהו יכול לגלות מעט טוב-לב ולהסביר: מה זה המונח המכובס הזה, "פוסט-ציוני"?

האם פוסט-ציוני הוא אדם ששונא את מדינת ישראל ומאשים אותה בכל הצרות שמתרחשות במזרח התיכון? האם פוסט-ציוני הוא מי שמכפיש את ישראל בכל הזדמנות, מכנה אותה מדינת אפרטהייד, וקורא להחרים אותה? האם פוסט-ציוני הוא אחד שלא מאמין בקיומה של ישראל כמדינה יהודית, למרות שזהו הרעיון הבסיסי שעליו היא קמה?

ואם התשובה לכל השאלות האלו היא חיובית, האם לדעתכם כדאי לכנות את ה"פוסט-ציונות" בשמה האמיתי - שהוא אנטי-ציונות? שהרי ציונות, למיטב ידיעתי (ואפילו בדקתי בוויקיפדיה), היא התנועה שקראה להקים מדינה יהודית בארץ ישראל. לעומת זאת, פוסט, או ניאו, הם מילים שלא באות לתאר את ההפך, אלא את ההתפתחות של רעיון מסוים, באותו כיוון שבו התחיל. לא הייתם מצפים, למשל, שהפוסט-מודרניזם יהיה אנכרוניסטי או שהניאו-נאצים יהיו חובבי יהודים וצוענים, נכון?

אבל למה בכלל להעלות את הנושא הכאוב הזה כאן ועכשיו? אולי בגלל שהשבוע התעורר דיון סביב הדרישה של תנועת "אם תרצו" מאוניברסיטת בן-גוריון, להגיב תוך 30 יום לבדיקה שעשתה העמותה, שמצאה שבמחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטה, 9 מתוך 11 חברי הסגל הקבועים הם אנשי שמאל המעורבים בפעילות רדיקלית, ולכן יש הטיה בלתי סבירה וקיצונית לחומרים אנטי-ציוניים שנלמדים במסגרת המחלקה.

הרעש שקם סביב העניין היה גדול למדי. הכותרות הכריזו שהתנועה דרשה לפטר מרצים שמאלנים ואיימה שאם לא, תפנה לתורמים כדי שיחרימו את האוניברסיטה. האמת היא, שאלה באמת כותרות לא רעות, אבל מי שייכנס לאתר של "אם תרצו" ויקרא את המכתב שנשלח לנשיאת אוניברסיטת בן-גוריון, יראה שאין שם שום דרישה לפטר, המילה הזו לא מופיעה שם בשום הטיה וגם לא מילה נרדפת שלה. בקיצור - עוד אינטרפרטציה יצירתית של העיתונות כדי להביא קצת רייטינג. המכתב, שממש לא מנוסח באופן מתלהם או בוטה, מציג עובדות כפי שנאספו על-ידי העמותה, ודורש מנשיאת האוניברסיטה להגיב ולומר כיצד תתקן את האפליה שנוצרה, או שאם לא תעשה זאת, תמשיך העמותה להביא לידיעת ציבור הסטודנטים והגורמים התומכים באוניברסיטת בן-גוריון את חומרת הדברים, ותמליץ לסטודנטים למדעי המדינה להדיר רגליהם מאוניברסיטת בן-גוריון ולתורמים להעביר את תרומתם לחשבון נאמנות, עד שהעניין יתוקן.

עכשיו השאלה היא כזאת: האם זה בסדר לעשות את זה?

אז ככה: לפי ערכי הדמוקרטיה, זה בסדר גמור. זכותה של עמותה לעשות מחקרים כאלה (האמת היא שזכותו של כל אזרח), זכותה לפנות לאוניברסיטה ולדרוש שתגיב עליהם או תתקן אותם, וזכותה גם להפיץ את המידע הזה ברבים, בהנחה שהוא אמיתי, כמובן, אחרת היא תיחשף לתביעות דיבה.

אבל כל מי שהתבטא בעניין בשמה של האקדמיה, מיד זעק שמדובר במקרתיזם והזדעזע מהרעיון לקרוא לחרם על אוניברסיטה בשם עניין פוליטי כזה. זה מעניין במיוחד לאור העובדה שראש המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון, ידוע כקורא נלהב לחרם אקדמי על ישראל, בגלל התנהלותה הפוליטית של המדינה. זה, כנראה, מותר במסגרת החופש האקדמי, הפלורליזם וחופש הביטוי, אבל ההפך - לא. המדיה, אגב, בחרה לכנות את הטרנד האקדמי הזה "פוסט-ציוני" ולא "אנטי-ציוני", כפי שכינתה אותו העמותה במכתבה. אולי בגלל שזה נשמע יותר אינטליגנטי, ואולי, בגלל שזה גורם לעמותה להצטייר כפאשיסטית. ובינינו - גם זה מביא רייטינג, כי אחרת צריך להסתפק בכותרת יותר חלבית. אז למה לא?

נדמה שהאקדמיה והמדיה, שמקדשות כל-כך את החופש הדמוקרטי, שכחו שהוא אמור להיות קיים גם כאשר מדובר בדעות שמנוגדות לבון-טון המקומי. אם מרצה קורא לחרם על האוניברסיטה שבה הוא עובד, זה בסדר כי זה במסגרת החופש, אבל אם עמותה קוראת להחרים את האוניברסיטה כי המרצה הוא קיצוני בעיניה ומשפיע על טון אחיד בכל המחלקה, זה כבר מקרתיזם.

בעיני, שתי הקריאות לגיטימיות, אבל פסולות. למה? כי שתיהן עושות רע לישראל. נכון, שתיהן מותרות מתוקף הדמוקרטיה, אבל נדמה שאנחנו תמיד שוכחים שאת הדמוקרטיה צריך גם לכבד, ולא רק לנצל. איכשהו, תמיד אנחנו נגררים למעשים קיצוניים, שגוררים תגובות קיצוניות מנגד, וכשכל הדבר הזה מוצא את דרכו החוצה, זה עושה לנו שם רע. זה קצת דומה לשכנים האלה, בדירה למעלה, שתמיד רבים בצרחות ושוברים דברים. בסוף אף אחד לא רוצה להתקרב אליהם, ולא ממש משנה מי מביניהם צודק.

ואגב - הקיצוניות בסוף משפיעה לרעה על כולם. השמאל הקיצוני מאמין שחופש הביטוי והאקדמיה נוצר רק בשבילו ולא עבור כולם, ועל כן הוא הורס את הפלורליזם שאותו הוא לכאורה מקדש. באותה מידה, גם עמותת "אם תרצו" קצת חוטאת למטרתה המוצהרת. הנה תגובה מעניינת מהאתר שלה: "אם התנועה מתיימרת להיות מרכזניקית ומאיימת על עורכי ויקיפדיה שאם תתויג כ'ימין' היא תתבע אותם, למה היא תוקפת רק את השמאל שמוגדר על ידה כלא ציוני? האם אין ימנים לא ציונים? חרדים למשל?"

מסקנה: הדמוקרטיה היא כנראה עניין של הגדרה, עם גבולות די גמישים. קצת בדומה לפוסט-ציונות.

לינק למכתב של "אם תרצו": http://tinyurl.com/3acw3bv

lilac-s@globes.co.il