הסיעות החרדיות מציגות את דרישות הדיור שלהן כאילו הן מיועדות לדאוג לציבור כולו. אסור לטעות. החזרי המשכנתא תפורים לממדי המשפחה החרדית כמו שקצבאות הילדים היו תפורות לממדי המשפחות החרדיות. מה שהפוליטיקאים החרדים מבקשים בעצם, זה לבנות עשרות אלפי דירות לבוחריהם באזורי פיתוח, ושהמדינה תיתן, בנוסף לכל ההטבות הקיימות, מתנה של 140 אלף שקל לדירה.
התקשורת החרדית קוראת לזה "גזירת הדיור", החובה החברתית המוטלת על כל זוג הורים חרדים לממן לילדיהם דירה כחלק מהשידוך. זה אומר שכל משפחה חרדית צריכה לממן בממוצע שבעה חצאי-דירות.
אנחנו בחנוכה, חג של ניסים. ואין ספק שהעובדה שמשפחות חרדיות מצליחות לממן לילדים 3.5 דירות היא בבחינת נס כלכלי גלוי. תקופת השידוכים הופכת לסיוט של כל משפחה חרדית. לכן קצבאות לדיור הפכו לאחת הדרישות הקואליציוניות החרדיות המרכזיות.
כך זה אמור לעבוד, אם דרישות ש"ס ויהדות התורה יענו: ביד אחת מתכנן משרד השיכון עשרות אלפי דירות לחרדים בבית שמש, בנצרת עילית, בחריש, בכסיף, בנתיבות, ברכסים, בטבריה ועוד. אם יש תוכניות ממשיות דומות לציבורים אחרים, המשרד לא טורח לפרסם אותן. הדירות בישובים האלה צפויות להיות זולות במיוחד בשל הסיוע הממשלתי בפיתוח. אבל המפלגות החרדיות רוצות גם מתנה של 800 שקל לבוחרים. קשה שלא לראות בכך החזרת קצבאות הילדים בדלת האחורית.
קשה לחשוב על דרך יעילה יותר לפגוע במאמצי הממשלה להוציא את האברכים לשוק העבודה. קשה לחשוב על צעד מזיק יותר לכלכלה. חוץ מחוק האברכים כמובן.
הכותב הוא סמנכ"ל מחקר והסברה של עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
