הגלובליזציה בריבית

ידי נגיד בנק ישראל, דוד קליין, כבולות. בדומה לנגידי בנקים מרכזיים אחרים בעולם, כל מה שהוא יכול לעשות, זה להמתין בדריכות להחלטה של הפדרל ריזרב על שיעור העלאת הריבית בארה"ב, ולהודעת הסיכום של הבנק המרכזי האמריקני, שתרמוז על אופי המדיניות המוניטרית הצפויה בארה"ב בחודשים הקרובים.

גם נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, ממתין בדריכות להחלטת הפדרל ריזרב. הדבר האחרון שבוש זקוק לו הוא העלאת ריבית אגרסיבית בשיעור של 0.5%, ובהמשך סדרה של העלאות ריבית, שיביאו להאטה בצמיחת המשק האמריקני, דווקא לקראת הבחירות לנשיאות בנובמבר השנה.

השבוע היה אחד המוצלחים של בוש מאז תחילת השנה. ארה"ב העבירה את השלטון בעיראק לממשלה מקומית, מחירי הנפט המשיכו לרדת ומחיר הבנזין בארה"ב ירד אל מתחת ל-2 דולר לגלון. כאשר לשוק העבודה האמריקני התווספו מאות אלפי מקומות עבודה חדשים בחודשים האחרונים, מחירי הנפט יורדים ותשומת הלב הציבורית מוסטת בהדרגה מהבעיה העיראקית - סיכויו של בוש לזכות בבחירות גדלים והולכים. כל זאת בהנחה, שלא יהיה מהפך דרמטי במדיניות הריבית של אלן גרינספן, יו"ר הפדרל ריזרב.

גרינספן נמצא במצב לא קל. מצד אחד, המשק האמריקני צומח. במקביל, האינפלציה החלה להרים ראש. כיום מדובר על אינפלציה בשיעור שנתי של 2%, וקשה לדעת אם האינפלציה לא תתחזק בחודשים הקרובים, בעיקר עקב עליית מחירי חומרי הגלם ויכולתן של חברות ועסקים להעלות את מחירי מוצריהם.

נושא בעייתי נוסף הוא שוק הנדל"ן בארה"ב, שבו המחירים עולים ועולים. בשנה שחלפה עלו מחירי הבתים בשיעור של 7.3%, והחשש הוא שאם לא תינקט מדיניות אגרסיבית של העלאת שיעורי הריבית, תתפתח בועת נדל"ן שהתפוצצותה במוקדם או במאוחר תביא להשלכות כלכליות הרות אסון.

הבנק המרכזי בבריטניה חושש מבועת הנדל"ן, והעלה ארבע פעמים את שיעור הריבית, עד ל-4.5%. שילוב של לחצים אינפלציוניים, שוק נדל"ן רותח וכסף זמין וקל עקב ריבית שנתית של 1% בלבד בארה"ב, עלולים להביא להתפרצות אינפלציונית של ממש.

ההערכות בשווקים הפיננסיים הן, שגרינספן ינקוט מדיניות של העלאות ריבית מתונות, בשיעור של 0.25% כל פעם, שהראשונה בהן תהיה מחר (ד'). ההסתברות להעלאה חדה בשיעור של 0.5%, נמוכה. ההערכה היא, שגרינספן לא יחזור על טעותו משנת 1994, שבה נקט בסדרה של העלאות ריבית, שהביאו לזעזוע בשווקים הפיננסיים. מנגד, נמתחת ביקורת רבה על מדיניותו של גרינספן בתקופת בועת ההיי-טק, שבה לא נקט מדיניות מוניטרית מרסנת. התוצאה היתה בועה בנסדא"ק, שהתרסקותה הביאה למיתון בארה"ב ובעולם.

השווקים הפיננסיים נותנים את אמונם בגרינספן, שיצליח ללכת על החבל הדק, כאשר מצד אחד יצליח לבלום לחצים אינפלציוניים, ומצד שני יצליח לא לזעזע את השווקים הפיננסיים, ולאפשר לכלכלה האמריקנית להמשיך במסע ההתאוששות שלה.

הדבר האחרון שיו"ר הפדרל ריזרב מעוניין בו הוא להביא לזעזוע בשווקים הפיננסיים, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בערב בחירות לנשיאות. הפדרל ריזרב אינו מעוניין לקחת חלק במשחק הפוליטי. לכן יעדיף לנקוט בסדרה של העלאות ריבית מתונות, שיביאו את הריבית השנתית בארה"ב לרמה של 2% עד סוף השנה.

בנק ישראל יודע היטב שרמת הריבית בארה"ב והתשואות על איגרות חוב אמריקניות, הן הגורם המשפיע ביותר על שער החליפין של השקל. כל עוד תהיינה ציפיות להמשך העלאת הריבית ע"י הפדרל ריזרב, ידי קליין תהיינה כבולות, והוא לא יוכל להוריד את הריבית בארץ. יותר מכך, השאלה היא מתי גם קליין, בדומה לעמיתו האמריקני, ייאלץ להתחיל להעלות את הריבית בארץ.