משבר הקואוצ'ינג: "רק 10% מהמאמנים ומבתי-הספר ישרדו"

למרות שמשברים הם תקופות השיא של קואוצ'רים, הכה בהם המשבר הנוכחי - ובגדול. "אני יודע שהרוב המוחלט של בתי-הספר הפרטיים לאימון חווים האטה משמעותית, בסדר גודל של 50% - עד כדי שיתוק מוחלט", אומר ראובן כ"ץ, יו"ר האיגוד הישראלי לקואוצ'ינג. אך מסתבר שהאשם הוא גם בטרנדיות של התחום שהובילה לשגשוגו וכעת עומדת לו לרועץ: "ההתרסקות הגלובלית ריסקה כמה פרדיגמות שמאמנים אהבו לפמפם בלקוחותיהם, והיום יש בציבור סוג של פיכחון", אומרת שרה ארבל, אחת המאמנות הבכירות בארץ / ענת כהן

בסוף אוקטובר האחרון, זרמו אל משרדו של ראובן כ"ץ, יו"ר האיגוד הישראלי לקואוצ'ינג (איק"א), לא מעט טלפונים ואי-מיילים בהולים ממספר בתי-ספר לאימון וממאמנים בכירים החברים באיגוד. "מה קורה בשוק?", שאלו אותו, "למה אין פניות מתלמידים/לקוחות/מתאמנים?", "שמעתי שם הרבה לחץ ופאניקה", הוא מעיד.

מכיוון אחר, אם תפנו היום למספר מנהלים של בתי-ספר לאימון, הם יישבעו לכם שאין אצלם האטה בהיקפים, ושרשימות ההמתנה של תלמידים המשוועים להיכנס לשורות בית-הספר כורעות תחת העומס. מנהלת בית ספר אחד אף הרחיקה לכת והדגישה, שלמאמנים היוצאים תחת ידיה "אין סיכה ביומן" ושהם מעבירים היום פניות של לקוחות חדשים לחבריהם המתחילים. "דווקא היום כשאנשים חווים שבר בקריירה או בתעסוקה יש אצלנו פרוספריטי. עלייה מטאורית בלקוחות שזה לא להאמין", היא חתמה את דבריה בפסקנות.

אז למי להאמין? האם ייתכן שהמשבר הכלכלי שנוגע בכל תחום וענף פסח על בועת האימון? או שאולי מדובר בניסיון לנצל את הבמה ליח"צנות עצמית. אם לא נפשפש בספרי התקבולים שלהם, דומה שלעולם לא נדע. יחד-עם-זאת, נמצאו מספר אנשי מקצוע בתחום שהיו אמיצים דיים כדי לספק לנו תמונת מצב ריאליסטית ומחוברת הרבה יותר להיגיון.

"איני מאמין למאמנים שמספרים שהם חווים עלייה מטאורית בביקושים", אומר כ"ץ, "אולי יש כאלה שנפגעו פחות או אחרים שלא נפגעו באופן משמעותי, אבל צמיחה בהיקף הפעילות שלהם? ודאי שלא. אגב, ההאטה בענף שלנו החלה עוד לפני שכותרות העיתונים זעקו 'מיתון'. להערכתנו, יש כאן תהליך טבעי של רוויה בשוק. קואוצ'ינג היה טרנד שפרץ בעוצמה אדירה לשוק לפני שנים ספורות, וצפינו שתחול בו האטה עוד השנה, הרבה לפני שהשיח הציבורי עסק בכלל במשבר הכלכלי".

"היום", ממשיך כ"ץ, "אני יודע שהרוב המוחלט של בתי-הספר הפרטיים לאימון חווים האטה משמעותית, בסדר גודל של 50% - עד כדי שיתוק מוחלט. האיגוד שלנו, שבמסגרתו חברים בתי-ספר פרטיים לאימון וכ-800 מאמנים בכירים, עוסק, בין השאר, במעקב וברישום של התנודות בשטח, ואני יכול להעיד שגם מאמנים ממותגים מאוד חטפו מכה רצינית".

*למה?

כ"ץ: "בארגונים עסקיים גדולים הרבה פעמים אוהבים להצמיד למנהל או למנכ"ל ממותג גם מאמן מפורסם מאוד, כהתנהלות של שואו אוף. וכשארגון גדול חוטף מכה, אחד הדברים הראשונים שייעשו יהיה קיצוץ בסעיף הקואוצ'ינג. אני מכיר מאמן ממותג כזה שאיבד באחרונה מעל 50% מלקוחותיו, והיום הוא בבעיה רצינית".

ירידה של לפחות 30% בביקושים

שירי ליבשטיין, מנהלת התוכן בקואוצ'ינג אינטראקטיב, היתה אמיצה דיה כדי לשתף אותנו בגילוי לב בחוויותיה המקצועיות מהשלכות המשבר: "בשל המשבר הכלכלי אנשים וארגונים מצמצמים בכל התחומים. אצלנו קיימת ירידה של לפחות 30% בפעילות העסקית. אני גם שומעת ממאמנים אחרים בשטח שהרבה יותר קשה להם היום למלא את הקליניקה, וגם מבתי-הספר לאימון אני שומעת על ירידה של לפחות כ-30% בביקושים".

ליאת רווה, מאמנת עסקית ואישית, מנחת קורסים ומנכ"ל Comeet מרכז לאימון, מספרת לנו גם היא בגילוי לב על ירידה בביקושים בשלוש הנקודות שבהן פועל בית-הספר - בן-גוריון, אזור המרכז וקריית-מלאכי: "לפני שנה קורס אימון שהפקנו היה מתמלא תוך חודש בלבד, בשעה שהיום התהליך אורך חודשיים עד שלושה. בנוסף, אני חשה ששכר הלימוד מהווה חסם כניסה וחסם אמצע. נושא הכסף הופך לאישיו 'כבד' בשיח עם הלקוח הפוטנציאלי. אני שומעת מאנשים את הצורך שלהם בשליטה על המסגרת התקציבית ('יש לי רק X כסף, כמה מפגשים אצטרך, האם מספר כזה של מפגשים מייצר לי ערך?'). בנוסף, קיימת גם נכונות ללכת על מאמן פחות ותיק ופחות מנוסה כדי לצמצם את עלויות הקורס הבסיסי, שמורכב גם ממפגשים פרונטליים וגם מאימונים אישיים אחד-על-אחד".

לשרון רנדליך, מנכ"ל משותף בבית הספר גומא לאימון, המפיקה שלושה קורסי אימון מידי חודש, יותר מפריעים ביטולי ההזמנות מאשר הצמצום בביקושים: "אנו חווים ירידה של כ-15% בביקושים לקורסים, אבל שיעור הביטולים של הנרשמים זינק בחודשים האחרונים מרמה של 3% ל-10%. זה כמובן משבש את ההיערכות, כיוון שאנו מתחייבים מראש על בניית קורס על-פי מספר נרשמים. קיים אצלנו אומנם נוהל ביטולים שלפיו דמי ההרשמה נשארים אצלנו, אבל היום, בשל המצב, לא נוח להקשיח את הלב ואני משתדלת להחזיר מתוך דמי ההרשמה את המקסימום האפשרי. כשנרשמת לקורס מתקשרת ואומרת לי (סיפור אמיתי) 'פיטרו אותי, עברתי לגור אצל ההורים', לגמרי ברור לי שהיא מתקשה עכשיו להיפרד מאלפי שקלים למטרה של קורסי אימון".

*מה עוד השתנה בחודשים האחרונים?

רווה: אני נתקלת בבקשות להוריד את תדירות המפגשים מ'אחת לשבוע' ל'אחת לשבועיים או אחת לחודש'. מבחינת הלקוח, זה מוריד את העלויות ברמה החודשית ומקל עליו כלכלית. מעבר לכך, ישנם מצבים בהם מתאמנים מבקשים לפתוח את החוזה שנחתם עם המאמן כדי לקבל הנחה של 50-100 שקל למפגש.

רנדליך: "מצב השוק מבחינת העבודה מקשה מאוד על מאמנים מתחילים, קשה להם היום להתחיל קריירה בתחום, ואני גם לא מוכרת להם אשליות כשהם באים ללמוד. בוגרי קורסים שרוצים להתמסר לתחום ולעבוד באימון במשרה מלאה, לא יכולים להרשות לעצמם היום לעזוב מקום עבודה מסודר".

משנים מוצרים בהתאם למציאות

אחת התכונות המנהיגותיות שמופיעות אצל אנשי המקצוע שגילו את הנכונות להיפתח ולשתף בהשלכות המשבר על עסקיהם, מגולמת באומץ להסתכל על הדברים בשטח כפי שהם במקום ליפות אותם, לשדר עסקים כרגיל או לצבוע אותם בוורוד. הנגזרת המיידית של היכולת הזו מתבטאת גם בגמישותם לבצע התאמות זריזות על-פי חליפת מידותיו של הלקוח.

"ללא ספק המצב בשטח מחייב אותנו להתאמות בתמהיל המוצרים וכבר התחלנו להיערך לנושא", אומרת ליבשטיין, "בנינו, למשל, תוכנות אימון ממוחשבות שמבוססות על ספרי הדרכה (למשל, ספרי Self help של דיפק צ'ופרה או קייטי ביירון) כדי לאפשר למתאמנים שכיסם דוחק לפנות לערוץ אימון זול באופן משמעותי. אם עלות אימון נעה בין 250 ל-400 שקל לשעה, הרי שמול מחשב עם תוכנה סגורה הם רוכשים מנוי של 27 דולר בלבד ל-3 חודשים, שירות שזמין להם כל היום".

"כמו כל גוף עסקי אחר אנו נדרשים לערוך התאמות בהתאם למציאות המשתנה עד כדי שינוי המוצר עצמו", אומרת רווה, "אנו שוקלים היום, כחלק מן ההערכות, ללכת על תכנים חדשים שיאפשרו נגיעה לקהל רחב יותר. כיוון שרכיב האימון האישי במסגרת הקורס מייקר מאוד את העלויות, עלתה גם המחשבה לשנות את הפלטפורמה של הקורס הבסיסי לפורמט של הרצאות בלבד (ללא מפגשי האימון), משהו שעדיין מאפשר ללקוחות להכיר את השפה ועולם התוכן של האימון ולהוזיל את עלות הקורס ב-80%".

אצלנו נעשו התאמות במחירים ובמדיניות התשלום", אומרת רנדליך, "למשל, מי שנרשם לשני הקורסים שלנו (בסיסי והמשך), נהנה היום מהנחה של 1,000 שקל. בנוסף, אם פעם לא הייתי מוכנה לקבל צ'קים מסטודנטים, היום התגמשתי גם בכך וגם בנכונות לפרוס את שכר הלימוד לשישה במקום לארבעה תשלומים".

*לדעתכם, מה יהיה על הקואוצ'ינג בשנים הקרובות?

כ"ץ: "לדעתי התחום יתייצב וייטה יותר לכיוון הענקת שירותים ללקוחות העסקיים והמוסדיים. אם עד היום החלוקה בין אימון אישי לאימון עסקי עמדה על 50% לכל כיוון, הרי שבעטיו של המשבר אני צופה שהשוק יתייצב על נתח של שני שליש ללקוחות עסקיים, ושליש ללקוחות הפרטיים".

ליבשטיין: "איני מאמינה שהתחום יימאס או יגיע לרוויה. הצורך של האדם המודרני בתמיכה אישית הוא צורך אמיתי. יחד-עם-זאת, ייתכן שהטרנד הזה של הקואוצ'ינג יחליף 'כותרת' ויקרא בשם אחר, אבל לבטח הוא לא הולך להיעלם".

רווה: "אני אופטימית. תוך שישה חודשים הצונאמי הכלכלי הזה יהיה מאחורינו. אני מאמינה שהוא בעיקר תולדה של פאניקה לא משהו שקשור לכלכלה ריאלית. על-פי תפישתי כוחות השוק לעולם יהיו חזקים יותר מאשר הפסיכולוגיה".

למרות הכל, חרף המשבר אנשי המקצוע בזירת האימון מבחינים גם במספר נקודות אור. בגופים ציבוריים, לדברי רנדליך, עדיין ניתן לשווק קורסים כאשר מטבע הדברים אנשים פרטיים בתקופת מיתון קונים פחות. כ"ץ מבחין במקביל להאטה הכללית בביקוש לאימון אישי כללי, עלייה בביקושים לקואוצ'ינג בהתמחות (למשל אימון של לקויי למידה). רווה הבחינה בחצי שנה האחרונה במגמת עלייה בולטת בכמות הנרשמים לקורס ההמשך, קורס הכשרת מאמנים, מתוך המשתתפים בקורס האימון הבסיסי. *