איך לקנות דירה בשיטת בן דב ופרטנר

מי בכל זאת בדרך להוריד לבן דב קצת מימון מהגב? אה, הדודה והדוד

זהו, המשבר נגמר.

כל הנבואות השחורות, כל התסריטים האפוקליפטיים, כל האינטרסנטים ששיווקו לציבור גל של פשיטות רגל, כל אלה מתבררים עכשיו, בחוכמה שבדיעבד, כעוד היסטריה מוגזמת. כתבו לנו שהררי החובות שהצטברו בעולם יובילו למשבר פיננסי אדיר שיוביל למיתון חריף. אמרו לנו שהמיתון יהיה ממושך וההבראה תהיה איטית. הדגישו בפנינו שהירידה מהמינוף המטורף תהיה בלתי נמנעת, שהיא בקושי החלה, והיא תהיה איטית ומה-זה ממושכת וכואבת. הזהירו אותנו: מי שמקווה לחזרה מהירה לחגיגת האשראי, לחגיגת המנופים, למה שנחשב נורמלי רק לפני פחות משנתיים, חי באשליות. אמרו לנו שלמרבה המזל, הממשלות והבנקים המרכזיים פעלו בנחישות, במהירות ובעוצמה כדי למנוע מתסריטים השחורים להתממש, אבל אנחנו עוד נשלם ביוקר על המינון המוגזם של התרופות שהוזרקו לחולה האנוש. אמרו לנו להירגע, לא להתלהב ולא להתרגש מהחגיגות בשוקי המניות ולא להשתכנע שהמשבר תם. זה עוד לא אומר שהכלכלה העולמית עוברת לפסי צמיחה בריאה ובת-קיימא.

אז זהו, שיש מישהו שקרא את כל התסריטים האלה ומתפוצץ עכשיו מצחוק: ומי שמתפקע מצחוק הוא אילן בן דב שרכש את פרטנר במינוף אופייני מאוד לשנים העליזות. סליחה, טעות, אנחנו מתנצלים בפניכם מעומק הלב. בואו ננסח זאת שוב: זה לא מינוף אופייני לשנות הבועה, אילן בן דב אפילו רכש את פרטנר במינוף הרבה יותר גבוה מהשנים העליזות.

לכאורה, המינוף של בן דב עומד על למעלה מ-80% מערך הנכס. הוא אמור להביא 800 מיליון עד מיליארד מתוך ה-5.3 מיליארד שקל, ואת השאר יממנו לו הבנקים (לאומי ומזרחי טפחות) והאצ'יסון. בן דב מקווה להוריד את המינוף באמצעות מכירה של 10%-15% מתוך ה-51% שרכש לגופים פיננסיים, שבינתיים לא ממש מתנפלים על הסחורה. ובכלל, המיליארד של בן דב הוא לא בדיוק "שלו", אלא בחלקו כספי חברה שנרכשו בהלוואות. כלומר, משהו כמו 90%-95% מימון לרכישה, פחות או יותר. ומי בכל זאת בדרך להוריד לבן דב קצת מימון מהגב? אה, הדודה והדוד - בנק לאומי ובנק המזרחי טפחות אמורים לרכוש באמצעות זרוע ההשקעות שלהם כ-7%-8% מפרטנר ובכך להוריד מהגב של בן דב איזה מיליארד. ואיזה כיף לבן דב שהדודה והדוד, שמעניקים לו הלוואה נדיבה של 2.5 מיליארד או משהו כזה, גם מאפשרים לו לרדת קצת מהמינוף המשוגע. והאם בנק יכול, מצד אחד, להלוות כסף, ומצד שני גם לרכוש את הנכס? אין פה ניגוד עניינים? ואיפה בדיוק המפקח על הבנקים בכל הסיפור הזה של המינוף בפרטנר? סליחה, שכחנו. אסור לנו להתערב בשיקול הדעת של רוני חזקיהו. הוא מעל לכל דיון ציבורי. ושאלה אחרונה לבן דב: נשמע אורנג', נשמע מצוין, כפי שאמרת, זה יישמע עוד יותר מצוין אם תנצל את ההון העצמי האמיתי שלך, זה שיושב בחשבון הבנק שלך ורק שלך, זה שמוערך בכ-300-500 מיליון שקל, לטובת הורדת המינוף.

ובכלל, אנחנו יכולים להמליץ לקוראים שלנו שמעוניינים לרכוש דירה חדשה לסור מיד לסניף הבנק שלכם ולבקש לרכוש את הדירה הנחשקת בשיטת בן דב. יאמרו לכם, אנחנו מניחים, שאפשר לקבל מימון רק ל-70% משווי הדירה, יידרשו שני ערבים, הוכחת מקורות דרך תלושי השכר ודפי החשבון של הבנק, שעבוד מלא לדירה ובדיקה קפדנית של שיעור ההחזר מתוך ההכנסה השוטפת (בדרך כלל לא מאפשרים שההחזר החודשי יעבור את רף השליש מהשכר). ובכן, תאמרו לפקיד או הפקידה הנחמדה שאתם רוצים לרכוש את הדירה לפי שיטת בן דב ופרטנר. אם הדירה שווה 200 אלף דולר, אתם תהיו מוכנים לתת מקסימום 20 אלף, לשעבד את הדירה המקסימה תמורת יתרת ההלוואה ולבקש שהדודה והדוד, לא האמיתיים, אלא הבנק עצמו, ירכוש 10%-20% מהדירה, כי זו השקעה פיננסית מצוינת - הדירות בישראל רק עולות. אם ילחצו אותם, תבטיחו שתגרדו מההורים עוד 20-30 אלף דולר, מה שיוריד קצת מהמינוף. זו הלוואה נון-רקורס, כמובן, בלי ערבים, ואם לא תעמדו חס וחלילה בתשלומי הקרן והריבית, הבנק ייקח לכם את הדירה ושלום על ישראל.

אוקיי, מספיק עם הפופוליזם. מה, לא הבנו את השיטה: הרי יותר קל לקבל הלוואה של מיליארד שקל מאשר לקבל הלוואה של 100 אלף שקל. מיליארד שקל זו בעיה של הבנק, 100 אלף שקל זו בעיה שלכם. עכשיו אתם מבינים למה אילן בן דב מתפוצץ מצחוק: אכן, נשמע אורנג', נשמע מה זה מצוין, עם המינוף המצוין של הדודה והדוד. *

האם דורנר ממליצה לכופף את החוק?

לא להאמין! דליה דורנר, שופטת בית המשפט העליון בדימוס ונשיאת אגודת העיתונאים בהווה, התגייסה למען ערוץ 10. בראיון ל"גלובס" השבוע אומרת דורנר כי "חייבים להפעיל שיקול דעת ולהתחשב בנו... צריך לקחת בחשבון שיקול דעת, שיקול מרכזי שהוא חשוב וראוי, עצם קיום הערוץ שיהיה חבל לחסל אותו... אני תמיד נוהגת לומר שלקונסטיטוציה צריך שכל".

שוב, לא להאמין! פתאום צריך "שכל" כדי להגמיש את החוק? כדי לחלוב עשרות מיליונים מהקופה הציבורית? כדי לקבל הקלות? כדי למחול על חובות? כדי לקחת את החוק, את הכללים שנקבעו לערוץ 10 בהסכמת בעליו ולהעיף אותם לעזאזל כי הם פתאום לא מתאימים? כיצד קורה ששופטת עליון בדימוס, שאמורה לשמש כשומרת הראש של שלטון החוק, של ההיגיינה הציבורית, של הניקיון השלטוני, דורשת מהשלטון לנהוג ב"שכל" ולכופף את החוק רק בשביל חופש העיתונות לכאורה?

איננו בקיאים במשפט כדורנר, אבל בשבילנו שערוריית ערוץ 10 דומה במהותה לכתב האישום של אולמרט בפרשת מרכז ההשקעות. אולמרט מואשם שעזר ליזם מפעל בדימונה לקבל הקלות והנחות, בתיווכו של ידידו אז, עו"ד אורי מסר. מה בדיוק מבקש ערוץ 10, על מנהליו, בעליו וכוכביו, משר התקשורת ומשר האוצר? איך הם בדיוק יצרו תחושה של בהילות ודחיפות באמצעות ספינים על סגירת הערוץ כביכול (עוד שטות, אם הערוץ יפשוט רגל, אנו מבטיחים שיבואו קונים)? איך הם קיבלו פגישות מיידיות עם השרים? ואיך הם קיבלו הסדר לא חוקי שכולל הנחות, מחילות, הקלות והזרמה עקיפה של עשרות מיליונים מכספי ציבור?

במקום שדורנר תזהיר את השרים וחברי הרשות השנייה מלאשר הסדר לא חוקי לכאורה, היא דורשת מהם להפעיל "שכל". פתאום התעלמות מהחוק היא "הפעלת שכל".

eli@globes.co.il