הרגולציה בישראל היא כמו רולטה

אי אפשר לצפות את צעדי הרגולטור, אילו החלטות יקבל ומתי. לדוגמה: בזק הפסידה את המיזוג עם yes שאושר לה בעבר, וגם הבטחה שניתנה לה על אספקת שירות טריפל לא מקויים

בשבוע שעבר נפל דבר בשוק התקשורת, בעקבות החלטת בית המשפט העליון על מניעת המיזוג בין בזק ו-yes. ההחלטה לא לגמרי הופנמה ונראה כי ייקח עוד זמן עד שניתן יהיה להבין את השפעתה על השוק. חוסר הוודאות שיוצרת ההחלטה מקשה על ניתוח המהלכים הצפויים של השחקנים המעורבים - בזק, yes, יורוקום ועוד.

שוב הוכח שהרגולציה בישראל היא כמו רולטה. אי אפשר לצפות שום צעד של הרגולטור, אי אפשר להעריך אילו החלטות ומתי יקבל, ואת אלו שכבר קיבל מתי יישם. לא לחינם קרנות השקעות וחברות מסרבות להיכנס לשוק התקשורת.

חברה סלולרית יודעת מה יהיה מחר עם האתרים שלה? חברת שיחות בינלאומיות יודעת איך ומתי תורחב התחרות בשוק שלה? בזק יודעת מה יקרה עם הרשת החדשה שלה והאם היא לא תאולץ להפקיע אותה לטובת מתחרים? שוק הטלוויזיה הרב ערוצית יורחב על-ידי שחקנים חדשים או לא?

בקיצור אין שום ודאות בשוק התקשורת וכל מי שנושא עיניו לתשובות ממשרד התקשורת, כדאי שיפסיק לצפות. גם שם לא יודעים מה יהיה מחר.

אבל ראו איך צחוק הגורל מתעתע בבזק: בתאריך 2 בינואר 2005, הודיע מי שהיה אז הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד דרור שטרום, על אישור המיזוג בין בזק ו-yes. אותו שטרום שהיום משמש כעו"ד של קבוצת יורוקום בנושא הגבלים, ומי שתרם תרומה מכרעת לניצחון של יורוקום והרשות בבית המשפט העליון, הוא זה שאישר לבזק להתמזג עם yes, בתנאים שהיום נראים מגוחכים - כאלה שבזק הייתה חוטפת בשתי ידיים.

שטרום קבע כי המיזוג יבוצע בתנאי שבזק לא תוכל להזרים ל-yes יותר כסף מכפי שמזרימים בעלי המניות האחרים שלה, באופן יחסי. כמו-כן קבע אז שבזק לא תוכל לחלוק מידע מסחרי עם yes.

בזק מסיבותיה שלה החליטה שלא לקבל את התנאים והמיזוג התבטל. היום זה נראה מטורף, אבל אז בעלי המניות של בזק היו משוכנעים שהם מקבלים את ההחלטה הטובה ביותר, למרות שהיה מי שהזהיר אותם שבפעם הבאה יהיה להם יותר קשה.

בסופו של דבר בזק החליטה לנסות שוב את מזלה, אצל רונית קן שהחליפה את שטרום, והתוצאה ידועה ותיכתב בספר ההחלטות השגויות ביותר שהתקבלו בבזק.

חבילה עוברת

לאחרונה פרסמה חברת הייעוץ פרוסט אנד סאליבן, אחת מחברות הייעוץ הגדולות בעולם, נתונים מעניינים לגבי המגמות הצפויות בשוק התקשורת.

לדברי החברה, חבילות Triple-Play לשירותי טלפוניה נייחת, אינטרנט ושידורי טלוויזיה יהפכו לפופולריות ביותר עד שנת 2014 - כ-11.4% מהמשתמשים הביתיים. ב-14 ממדינות באזור אסיה-פסיפיק 20.8% מבתי האב מוציאים כבר כיום 58.7 מיליארד דולר על חבילות שירותי תקשורת.

המחקר קובע כי חבילות שירותי תקשורת מוכיחות עצמן כאמצעי יעיל להגדלת ההכנסות ובסיס המנויים, ולהקטנת שיעור נטישת הלקוחות.

המחקר מעלה את אחת השאלות הרלבנטיות ביותר לשוק התקשורת בכלל ולישראל בפרט - האם ספקי התקשורת של שירות יחיד בדרך להיעלם?

בישראל, חבילות השירותים משווקות רק על-ידי HOT ובזק מנועה מלספקן.

לדברי כותבי המחקר, ספקיות התקשורת המוכרות חבילות שירותי תקשורת נהנות מיתרון בולט על פני ספקי התקשורת של שירות יחיד. פרוסט אנד סאליבן מגלה שספקיות ה-Dual-Play, המספקות שירותי טלפוניה נייחת ושירותי אינטרנט, מהוות כיום כ-10.8% מסך המשתמשים הביתיים.

חבילות Quad-Play, הכוללות גם תקשורת סלולרית, צפויות להגיע ב-2014 לשיעור של 4.9% מסך המשתמשים הבייתיים.

"חבילות של שני שירותים או יותר כגון טלפוניה קווית, פס רחב, תקשורת סלולרית וטלוויזיה בתשלום במחיר אטרקטיבי, מוכיחות את עצמן לעומת שירותים בדידים, בצמצום שיעור נטישת לקוחות", אמר קאמלש קלוואר, אנליסט בכיר בפרוסט אנד סאליבן.

לא מקיימים הבטחות

קלוואר מביא כדוגמה את חברת הטלקום PCCW מהונג קונג אשר הצליחה לשמור על שיעור נטישה של לקוחותיה מתחת לאחוז אחד, מאז שהשיקה חבילות שירותים. קלוואר סבור כי היצע של שירותים בודדים, יהפוך בקרוב לנחלת העבר.

ומה אצלנו, משרד התקשורת הבטיח שבזק תוכל לשווק שירותי טריפל ברגע שתרד מ-85% נתח שוק. היום היא נושקת ל-75%. למעלה משנה היא ממתינה למשרד התקשורת שיעמוד במחויבותו.

אם הוא חושב שמגיע לה, שייתן בהתאם למה שהוא בעצמו קבע, ואם לא - שישנה את המדיניות. נכון, זה לא פופולרי להגיד משהו לטובת בזק אבל נדמה שמחויבות שלטונית הפכה במשרד התקשורת לבדיחה, וחבל. *