מפוצלים

בימים האחרונים נחשפה בתקשורת מחלוקת קשה בין חברי הוועדה לאיתור היועץ המשפטי לממשלה (השופט תיאודור אור, ח"כ יריב לוין, עורכי הדין משה ניסים ואייל רוזובסקי ופרופ' אייל בנבנישתי) סביב אי יכולתם להגיע להסכמה בנוגע למועמדים המוצעים לתפקיד. על-פי הפרסומים, עמדו שר המשפטים לשעבר, משה ניסים, וח"כ יריב לוין, בלב לבה של המחלוקת, עקב "התעקשותם", כך הפרסומים, על מועמדותם של שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, נועם סולברג ועו"ד יהודה וינשטיין, מפרקליטיו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט והעובדה שהם "מטרפדים" כל אפשרות להציע מועמדים אחרים מלבדם. השניים, כך נטען, מונעים משיקולים פוליטיים ולא ענייניים.

לאחר שלושה ימים של פרסומים דומים, החליט ניסים, שמשמש כנציג הממשלה בוועדה, לשים קץ להשתלחות בו. אתמול שיגר ניסים מכתב בן 4 עמודים ליו"ר הוועדה, שופט ביהמ"ש העליון בדימוס, תיאודור אור, בו הלין בפניו הפרסומים ועל כך שכיו"ר הוועדה לא עשה אור דבר להזימם.

מאוכזבים מאור

את המכתב, שחלקים ממנו הגיעו לידי "גלובס", פתח ניסים בהבעת אכזבה מדרך התנהלותו של אור. בין היתר ציין, כי ציפה שהשופט אור, כיו"ר הוועדה, יגן על כבודו של חבר הוועדה ויכחיש את הפרסומים שהופיעו בעיתון בשמו של אחד מחברי הוועדה. "המתנתי שלושה ימים אך הסילופים חוזרים ונשנים מדי יום, ולפיכך אמרתי אכתוב את מכתבי זה", כתב.

במכתב מפרט ניסים את הנסיבות שהובילו אותו להסכים למינוי כחבר וועדה, ובעיקר, אמנותו כי צריך להבטיח שהיועמ"ש הבא יתנשא מעל "פוליטיקניות", שיהיה עצמאי, בעל חוט שדרה, שלא שואף למצוא חן לא בעיני זה ולא בעיני זה, ושיהיה הראוי לעמוד בראש אכיפת החוק בישראל ולאייש משרה "שאין לה אח ורע בעולם כולו בעוצמתה ובהיקף סמכויותיה".

בקשר לטענה כי הוא מונע משיקולים פוליטיים ומשרת פוליטיקאיים מציין ניסים במכתבו, כי הוא פרש מהפוליטיקה לפני 13 שנים, התנזר מכל פעילות פוליטית ואף נמנע בשנים אלה מלהתבטא בנושאים פוליטיים. "לא הייתה מעליי ולא קיבלתי מרות פוליטית כלשהי... הטענה שאני משרת את הפוליטיקה מופרכת מיסודה ופוגעת", כתב.

ניסים ממשיך ומציין, כי העובדה שהציע את עו"ד יהודה וינשטיין לתפקיד מפריכה יותר מכל את הטענה כי הוא מונע משיקולים פוליטיים, זאת משום שוינשטיין מוכר כנוטה לשמאל בזירה הפוליטית וניסים עצמו היה איש ימין במהלך הקריירה הפוליטית שלו. ניסים מציין גם את העובדה שווינשטיין, המועמד מטעמו, מקבל תמיכה רחבה משרי המשפטים לשעבר דוד ליבאי ומשה בילין, מראש לשכת עוה"ד, יורי גיא-רון, משופט ביהמ"ש העליון בדימוס ומבקר המדינה לשעבר אליעזר גולדברג, מנשיאת ביהמ"ש המחוזי מרכז, השופטת הילה גרסטל, ומהפרופסורים קנת מן ואהרון אנקר - שאינם נמנים על מחנה הימין. עם תמיכה כזו, עדיין אפשר לפסול את וינשטיין כמועמד? עדיין אפשר לטעון שאני משרת את הפוליטיקה? שואל ניסים את אור.

פסילה אוטומטית

ניסים גם "רומז" במכתבו מי גורם לכך שהוועדה מצויה כיום במבוי סתום ואינה מסוגלת להציג בפני הממשלה שלושה מועמדים מוסכמים לתפקיד. לטענתו, הוועדה נקלעה למצב הזה מכיוון שיש "מישהו שמתעקש על שלושה מועמדים שהציג, ולא נותן ידו להכיר בכך שיהיה מועמד אחר שיעבור את תנאי הסף".

לטענת גורמים בוועדה, הרמז העבה של ניסים מכוון ישירות ליו"ר הוועדה. "המצב בוועדה של חוסר יכולת להגיש מועמדים בשלב זה כל כולו נגרם בגלל היו"ר אור. הוא פוסל כל מועמד שאיננו המועמד שלו. אדם כמו וינשטיין, שהוא בעל שיעור קומה ויכולת בלתי מעורערים, נפסל רק בגלל התנגדות שלו. היו"ר רוצה למנות כאלה שמאמינים בדרך שלו ושל שופטי העליון והממסד בכלל, ואח"כ מטילים את האשם לזה שהוועדה תקועה על משה ניסים ועל יריב לוין ואומרים שהם מונעים משיקולים פוליטיים".

בפגישה האחרונה, תוך ניסיון להציל את המצב, הציע היו"ר אור לפתוח את רשימת המועמדים ולהוסיף אליה מועמדים נוספים ל-11 הקיימים, כך שתהיה עליהם הסכמה של לפחות ארבעה מתוך חמשת חברי הוועדה. כעת נראה שגם הצעה זו תידחה בידי שאר חברי הוועדה. "לחברי הוועדה יש תחושה של חוסר נעימות מול המועמדים הקיימים. זה כאילו נתלה להם שלט על המצח שאומר שהם לא ראויים או פסולים, וזה ממש לא כך. הם כולם אנשים משכמם ומעלה", אומר אחד מחברי הוועדה.

גורמים בוועדה מתארים סיטואציה שבה לכאורה נפסל אוטומטית כל מי שאינו מועמד מטעם היו"ר. "המועמדים של היו"ר היו: השופט משה גל, פרופ' דפנה ברק ארז, ועוה"ד שי ניצן וצבי אגמון. בסיבוב הראשון, כשהתחלנו לדון על המועמדים הוא שלל את כל האחרים. כשלא היה נעים לו לשלול אוטומטית היה אומר 'צריך לבדוק'. אבל כשדובר על הארבעה שלו - הם לגישתו הטובים ביותר ואין בכלל על מה לדבר.

"היו"ר, אם יש לו תפקיד אחד בוועדה הזו, זה קודם כל למנוע את כל מי שאינו מועמד שלו. נגד וינשטיין הוא פועל באופן מיוחד, כי לוינשטיין יש סיכוי אמיתי להתמנות לתפקיד מכיוון שיש לו כבר שלושה תומכים בוועדה. אז הוא חותר לעצור אותו".

מנגד, הטענות כי ניסים ולוין הם אלו שמעכבים את ההכרעות בוועדה עדיין לא שככו. וינשטיין, טוענים חלק מחברי הוועדה, מקורב לפוליטיקאים רבים, ולכן ההתעקשות עליו אינה מאפשרת את המשך הדיונים.

פגישה עם נתניהו

כיום, ממשיכים חברי הוועדה ללכת בדרך ללא מוצא. הצבעה פורמלית עדיין לא התקיימה שם, אף לא פעם אחת, אך משיחות שנערכו במהלך הישיבות האחרונות עולה כי רוב המועמדים לא עברו אפילו את משוכת שני הקולות, למעט וינשטיין, שזוכה לתמיכה משלושה חברי וועדה: ח"כ לוין, עו"ד אייל רוזובסקי, שמשמש כנציג לשכת עוה"ד בוועדה, וניסים.

כחלק מנהלי העבודה שלה, נפגשה הוועדה לפני כשבועיים עם שר המשפטים יעקב נאמן, והבוקר (ב') נפגשו חבריה לראשונה עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו. לאחר הפגישה עם נתניהו התכנסו חברי הוועדה בניסיון נוסף להגיע להכרעה לגבי שלושת המועמדים המומלצים מהם אמורה הממשלה לבחור את היועץ המשפטי הבא.

עכשיו נותר לראות האם יתממשו הערכותיהם של חלק מחברי הוועדה, לפיהן גוברים הסיכויים לכך שהוועדה תפנה לממשלה ותודיע כי במצב שנוצר אין אפשרות להגיע להסכמות שיאפשרו המלצה על שלושה מועמדים לתפקיד כנדרש.

משה ניסים מסר הבוקר בתגובה: "לא ברור לי כיצד הגיע מכתבי לתקשורת. שלחתי אותו ליו"ר ולחברי הוועדה. לא דרשתי שם דבר, רק ציינתי את העובדות ואת פגיעתי מהפרסומים מהימים האחרונים. יש לי שיקול אחד בעבודה שלי בוועדה והוא להוציא את הפירות הכי רצויים היום למדינה ישראל. יש לי דרישה שאני עומד עליה וזה שהיועמ"ש הבא חייב להיות בקיא בדין הפלילי, כפי שנקבע בוועדת שמגר בעבר. היום, כשהפשיעה בישראל מגיעה למדדים בלתי אפשריים, אין יום ללא רצח, שוד, אלימות ושכרות - איך יכול לעמוד בראש אכיפת החוק בישראל אדם שלא יודע את המשפט הפלילי? זה שפרקליט המדינה בקיא בכך זה לא מספיק. ליועמ"ש צריך להיות שיקול דעת עצמאי".

את תגובתו של תיאודור אור לא ניתן היה להשיג. *