טכנולוגיה מתחת לרדאר

תשע שנים אחרי, ועם מהפך אחד גדול בתהליך הייצור, מגנא כבר לא בחממה אלא יושבת בפארק התעשיות רותם של הקמ"ג. מערכות ההגנה שלה

כבר מותקנות בצה"ל, במשטרה, בשב"ס, בנתב"ג ובפרויקטים מעבר לים כמו אוסטרליה, פולין, הודו, קולומביה ופינלנד.

שינוי המגמה של מגנא, שבראש צוות המדענים שלה עומד הפיזיקאי לוי צרויה, שפיתח בעבר את חבילת התוכנה של טיל החץ, נוצר ב-2003, שנתיים לאחר ייסודה. בתחילת הדרך התמקדה החברה ביצירת מכ"ם מיוחד לגילוי ציפורים על מסלולי המראה, מה שעלול לגרום לתקלות חמורות במנועי המטוסים. אבל בניגוד לחזון, הרעיון לא ממש המריא. "אחרי שנתיים של פיתוח ראינו ששוק ההון לא משקיע בנישה הזאת, אז הסבנו את המערכת למכ"ם שמזהה חודרים", מספר סיבוני, שמכהן גם כמנכ"ל החברה.

לדברי סיבוני, "אחרי שהצגנו את המיזם למפא"ת (מרכז המו"פ של משרד הביטחון - מ.א.) קיבלנו ב-2003 תקציב של 4 מיליון שקל לפיתוח. אז באמת החלטנו להסב את המערכת לגילוי חודרים. היו הרבה מערכות כאלה בשוק, אך כולן סבלו משתי בעיות עיקריות: קושי ביכולת הגילוי של האובייקטים וריבוי של התרעות שווא", הוא ממשיך.

הטכנולוגיה של מגנא היא למעשה גדר וירטואלית שמזהה ומראה ניסיונות חדירה לגדר ריאלית או למרחבים מוגדרים. זהו מכ"ם אלקטרו-אופטי פאסיבי, שאינו משדר דבר למי שנמצא בסביבה הנבדקת. במילים אחרות, חודרים פוטנציאליים אינם יכולים להבחין בקיומו והוא גם אינו מקרין ואינו מסרטן.

"מערכות קודמות לא נתנו התרעה על מיקום ספציפי לאורך הגדר, אלא רק התריעו על ניסיון חדירה, שלשם גילויה נדרשו כוחות רבים לחפש לאורך כל הגדר את מקור הפרצה, ולפעמים מדובר בשטח גדול מאוד. המערכת שלנו מאפשרת התרעה ממוקדת", מדגיש סיבוני. המערכת גם יודעת, למשל, להפריד בין דמות אדם לכלב ולכן לא מתריעה על חדירת כלבים.

סיבוני מתגאה באמינות הגילוי של המערכת ומבסס זאת על דו"ח של מפא"ת ויחידת הניסויים של צה"ל שמציין כי למערכות של מגנא (דוקרן ובז ירוק) יש 0% התרעות שווא בלילה. לדברי סיבוני, "המשמעות היא שהמערכת לא מפספסת ניסיונות חדירה", הוא מדגיש.

בין התכונות שסיבוני מייחס למערכת הוא טוען כי היא מגיבה לתנודות ראש ללא התרעות שווא, ואפילו מאפשרת גילוי של בן אדם בתוך עצים שזזים. "המערכת יודעת להפריד בין תנועת עצים לבין תנועת אדם ולדווח על קיומו ותנועתו של אדם בסביבת עצים סבוכה", הוא אומר.

הנפקה תוך שנה, אבל בלי אקזיט

מגנא, שנמצאת בפורטפוליו של חממת מעיין ונצ'רס (9.5%), מעסיקה כיום 15 עובדים בפארק רותם. לדברי סיבוני, המטרה היא לייצר 300 מקומות עבודה בדרום העבודה - יעד שהוא מאמין שיהיה ריאלי להשגה בתוך חמש שנים. אבל כדי להגיע ליעד הזה, דרושים משאבים כלכליים.

הסטארט-אפ הביטחוני גייס עד היום 7 מיליון דולר מאירונאוטיקס (שבעבר הלא רחוק הייתה בעצמה חברת חממה), פסגות, מפא"ת ומהמדען הראשי של משרד התמ"ת. את ההתנהלות היומיומית מצליחה מגנא להחזיק בזכות החוזים שסגרה.

במקביל, נמצאת החברה במגעים מתקדמים לסגירת גיוס של 8-10 מיליון דולר, לפי שווי של כמה עשרות גבוהות של מיליוני דולרים, מגוף מוסדי מוביל בארץ. זאת בנוסף למענק המשך שהחברה קיבלה באחרונה מהמדען הראשי של התמ"ת בסך 3 מיליון שקל, לשם השלמת פיתוח של מכ"ם למניעת התנגשויות בין מטוסים.

"בסיכום השנתי נהיה רווחיים אחרי שכבר בחודשים האחרונים החברה מאוזנת", אומר סיבוני, ומעריך שאת השנה הנוכחית תסיים החברה עם מכירות של 80 מיליון שקל ושב-2011 מכירותיה יוכפלו. בזכות חוזה שנסגר ביפן (ראו בהמשך) והתפתחויות עסקיות נוספות, סיבוני מצהיר שהחברה תונפק בתוך שנה לפי שווי של 100 מיליון דולר, אבל ממהר להבהיר שהוא לא מחפש אקזיט.

"נס טכנולוגיות רצו לקנות אותנו וסירבנו", אומר סיבוני. "אנחנו לא חברה למכירה, אלא חברה שנועדה לגדול ולהתפתח ולייצר הרבה מקומות עבודה לסטודנטים שמסיימים לימודים כדי שיהיה להם מקום ראוי לעבוד בו בדרום. הטכנולוגיה שלנו היא בעלת פוטנציאל עצום", הוא טוען.

פוטנציאל גדול בכורים יפניים

את עיקר הפוטנציאל הציגה מגנא לאחרונה בסגירת עסקה מול כור גרעיני ביפן, מה שמהווה את הקלף החזק שלה בשיווק בעולם ואל מול המשקיעים הפוטנציאליים. "עשינו עבור הכור המון ניסויים במזג אוויר קשה - בגשם שוטף ותחת שלג כבד", אומר סיבוני. "המערכת שלנו הייתה היחידה שהצליחה לעבוד בתנאים האלה ובלי אף פספוס.

"לאחר מכן קיבלנו הזמנה ראשונה לאחד הכורים ואנחנו עכשיו במגעים עם כורים נוספים באמצעות מינהלת הכורים הגרעיניים של יפן. ברגע שקיבלנו אישור עבור הכור הראשון ביפן, מבחינת המינהלת אנחנו כשירים אוטומטית גם עבור שאר הכורים", הוא מבהיר.

לדברי סיבוני, "המו"מ מול היפנים הוא עסקי - היקף המערכות, מיקומן וכד'. כלומר, חד-משמעית ברור לנו שיהיו הזמנות מהם שיצטברו לעשרות מיליוני דולרים". סיבוני משוכנע שהחוזים ביפן יהוו כרטיס כניסה למיגון של כורים גרעיניים במדינות אחרות, ואף מרשה לעצמו לסמן כיעד נוסף את גבול מצרים וגם את הגבול הבעייתי של ארה"ב עם מקסיקו.

"בשלוש השנים האחרונות נעשו ניסיונות עם מערכות שונות על הגבול הזה, וכולם כשלו. הם צמאים לטכנולוגיה כמו שלנו ואנחנו בתחילת תהליך מול הגורמים הרלבנטיים", הוא מסכם בגאווה.