מה עשו בכירי משרד החקלאות במשרדי השב"כ?

במשרד החקלאות זעמו על דליפת מידע לתקשורת וארגנו "יום עיון" בשב"כ ■ במסגרת התדריך קיבלו בכירי משרד החקלאות ייעוץ בנושא מניעת הדלפות ואבטחת מידע

מה עשו בכירי משרד החקלאות במשרדי שירות הביטחון הכללי? על מה דיברו במשך כ-5 שעות? למה ביקש מנכ"ל משרד החקלאות, יוסי ישי, לקיים פגישה עם "הרשות הממלכתית לאבטחת מידע" בשב"כ? אם מדובר ב"פגישת היכרות", כדברי דוברת משרד החקלאות, מדוע התקיימה כמעט שנתיים אחרי הקמת הממשלה (1 באפריל 2009), ויותר משנה וחצי לאחר ששלום שמחון מינה את ישי לתפקיד מנכ"ל המשרד (1 ביוני 2009)?

ל"גלובס" נודע כי ב-16 בינואר נפגשו ישי, קצין הביטחון של המשרד עמיקם שמואלי, וסמנכ"לים בכירים עם אנשי אבטחת המידע בשב"כ, למעין "יום עיון" שנמשך כ-5 שעות. במסגרת התדריך קיבלו בכירי משרד החקלאות ייעוץ בנושא מניעת הדלפות ואבטחת מידע. זאת, למרות ששב"כ אינו מוסמך לעסוק בהדלפות מידע או בכל נושא שאיננו קשור לביטחון או סיכון בטחוני. משרד החקלאות ביקש את הייעוץ באוקטובר 2010, ופגישה ראשונה נקבעה ל-7 בנובמבר, אך נדחתה.

הפנייה לשב"כ באה לאחר תקופה ארוכה של כעס גדול בצמרת משרד החקלאות על פרסומים שהופיעו בתקשורת - בין השאר ב"גלובס", "TheMarker", רשת ב', ו"מקור ראשון". הידיעות עסקו במתרחש מאחורי הקלעים בוועדת הממשלתית לבדיקת השירותים הווטרינריים בראשות השופט בדימוס ורדי זיילר; בהקצאות מים חריגות לטובת מקורבים; ובמענקים חריגים למקורבים במסגרת "שיקום תשתיות" ו"שיקום דרכים חקלאיות", במימון חלקי של קק"ל.

"הנחיה מקצועית"

באמצע יוני 2010 העבירה עליזה כהן, יועצת שר החקלאות לשעבר שלום שמחון, מכתב פנימי לבכירי משרד החקלאות. על פי המכתב, הודלף לתקשורת (לעיתון "מקור ראשון") מידע מאגף הכספים, שנועד להציג את שמחון באופן שלילי. כהן הודיעה שבכוונתה לפנות למשטרה כדי לאתר את המדליפים.

בסוף יוני הפיץ ישי מכתב לעובדי המשרד, והתריע על פרסום נתונים בתקשורת. המנכ"ל פירט את העבירות הקשורות בפרסומים כאלה על פי התקשי"ר, חוק העונשין וחוק הגנת הפרטיות. במכתבו הודיע שההנהלה תתשאל את עובדי אגף הכספים כדי לאתר את מקור ההדלפות בעניין עלויות ועדת זיילר.

בין משרד החקלאות לשב"כ מתקיימים קשרים "ביטחוניים" בשני עניינים בלבד: אבטחת השר - שבעניינה אין עילה למפגש מיוחד שנמשך כמה שעות - והטיפול בחומרים חקלאיים שונים, ובהם דשנים, שעלולים לשמש להכנת חומרי נפץ. סוגיה זו מטופלת במסלולים קבועים זה שנים רבות. לפיכך מתעוררת השאלה, האם במסגרת תפקידיו של שב"כ מצוי ייעוץ למשרדי הממשלה בענייני הדלפות ואבטחת מידע בנושאים לא ביטחוניים.

ח"כ אבי דיכטר (קדימה), לשעבר ראש שב"כ, סירב להתייחס לשאלות "גלובס". יעקב פרי, יו"ר בנק מזרחי טפחות, ששימש אף הוא ראש שב"כ, השיב: "בנושאים לא ביטחוניים, התשובה היא לא". ח"כ ישראל חסון (קדימה), שהיה סגן ראש שב"כ, אמר כי "ברגע שהמידע מסווג - השירות הוא הגורם המקצועי שמנחה את משרדי הממשלה כיצד לאבטח את המידע".

שב"כ מסר: "שירות הביטחון הכללי, באמצעות הרשות הלאומית לאבטחת מידע, מופקד מכוח חוק על הנחיה מקצועית של הגופים המונחים בתחום אבטחת תשתיות מחשב חיוניות, מפני איומי טרור וחבלה בתחום אבטחת מידע מסווג ואיומי ריגול וחשיפה. הדלפות מידע שאין בהן סיכון לביטחון אינן בתחום אחריותו של שירות הביטחון הכללי - והוא אינו עוסק בהן".

שב"כ נשאל, האם הדיונים עם בכירי משרד החקלאות נגעו לנושאים הנוגעים לביטחון, איומי טרור וחבלה, אבטחת מידע מסווג, איומי ריגול וחשיפה - או, כפי שעולה ממידע שהגיע ל"גלובס", לנושאי הדלפות מידע ממשרד החקלאות לתקשורת בעניינים שאינם ביטחוניים, ובדרך למנוע אותן.

שב"כ מסר בתגובה כי "אנשי היחידה לאבטחת מידע נפגשו עם מנכ"ל משרד החקלאות ובכירים במשרד, בתוקף תפקידיהם המפורטים בחוק, בדגש על נושא אבטחת המידע במשרד. הדלפות מידע שאין בהן סיכון לביטחון אינן בתחום אחריותו של השירות, והשירות אינו עוסק בהן. כך גם במסגרת הפגישה הנדונה".

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה. "הנתונים שבידיכם אינם נכונים כלל. אמנם נערכה פגישת היכרות בין הנהלת המשרד לבין גורמים בשב"כ, אך היא נערכה במסגרת יחסי העבודה בין שני הגופים, ונדונו בה נושאים ביטחוניים בלבד. הפגישה לא עסקה בנושאים פנים-משרדיים, או בהדלפות לתקשורת".