אנשי הצווארון הירוק

גיל: 41 תפקיד: מנהל מחלקת התמיכה הטכנית בחברת מגופים השכלה: תואר מהנדס מכונות מהטכניון

הוא מנהל מחלקת התמיכה הטכנית, העוסקת בהנדסת יישומים בדורות. דורות היא חברה ותיקה למדי, שנוסדה ב-1950 והשליטה בה נרכשה באוגוסט 2007 תמורת 40 מיליון דולר על-ידי מיה, חברת אחזקות המים של קבוצת אריסון, בהובלת בוקי אורן. החברה עוסקת במגופי בקרה הידראוליים, שהם ברזי בקרה אוטומטיים האחראיים על הוויסות של המים ברשת האספקה העירונית.

"התפקיד של המגופים ברשת הוא שעושה את העסק מעניין, מאתגר ומודרני", מסביר היימן, "לפני כמה עשרות שנים היה מקובל שמים מגיעים לרשת ממשאבות במאגרים, ובאותו אופן שהם מגיעים - מפזרים אותם ברשת. זה היה בזבזני גם מבחינת אנרגיה וגם מבחינת משאבי המים. העיסוק המרכזי שלנו עכשיו הוא יעילות השימוש והאספקה של המים. המגופים הם הכלים שמאפשרים ניהול של הפרמטרים ששולטים בכל הנוגע לזרימת המים ברשת - בלחץ שלהם, כלומר בנפח של המים שיש במאגרים", הוא אומר.

איך התגלגלת לעבוד בחברה?

"אני דור שלישי בחברת דורות, שנוסדה על-ידי קיבוץ דורות. סבא שלי ז"ל, חנן היימן, שהיה ממקימי הקיבוץ, עבד בבית היציקה של המפעל עד גיל 87. אבא שלי, גיורא היימן, עובד במחלקה שלי, מחלקת יישומים ותמיכה טכנית. שנינו כבר לא חברי קיבוץ".

יש בעבודה משמעות לכך שאתם אב ובנו?

"כשאנחנו בעבודה אנחנו בעבודה - ואז היחסים בינינו הם כמו בין שני אנשים שעובדים ביחד. הראש שלנו עובד די דומה, ככה שזה לא כל-כך קשה. וכשאנחנו בבית - אנחנו בבית".

מהו בדיוק התפקיד שלך?

"אני מחבר בין הטכנולוגיה לבין הצרכים הטכנולוגיים של השוק. המגוף עצמו הוא 'טיפש' - בשביל שיידע לעשות פונקצית בקרה הוא צריך מוח, ולכן התכנון של לולאות הבקרה כך שיותאמו לצרכי הלקוח הוא קריטי. לולאות הבקרה הן מבוססות טכנולוגיה. יש בהן אלקטרוניקה בנקודות מסוימות, עם שילוב של מערכות אחרות אבל בעיקר מערכות הידרו-מכאניות.

"זו טכנולוגיה ייחודית כי היא מספקת את התוצאות הטובות ביותר במונחי עלות-תועלת. הייחוד שלנו באופי החברה ובצורה שבה אנחנו מספקים חבילות פתרונות ללקוחות. אנחנו גאים בכך שאם לקוח לא צריך מוצר אנחנו אומרים לו את זה, ולא מוכרים סתם מוצרים. אנחנו משתדלים מאוד להקפיד על האינטגריטי המקצועי".

מה הערך המוסף של דורות בעולם פתרונות המים?

"מה שאנחנו עושים הוא לא רק מכירת מוצרים, אנחנו באמת תורמים בכך שאנחנו מקטינים את אובדן המים ברשתות עירוניות. זה אחד הנושאים המרכזיים שאפשר לפתור באמצעות בקרה הידראולית - אנחנו מקטינים משמעותית את קצב פיצוצי הצנרת, את קצב הדליפות מנקודות נזילה קיימות, ואפשר כך להגיע להפחתה בשיעור של עשרות אחוזים של אובדן המים ברשתות עירוניות. כיום, ברשתות עירוניות בעולם מאבדים בממוצע 30% מהמים. זה גם אומר שהרבה אנרגיה שהושקעה בשאיבת המים ובהובלתם ירדה לטמיון. כלומר, חיסכון במים הוא גם חיסכון משמעותי באנרגיה ובהוצאות תפעול".

תאר את העבודה שלך.

"העבודה מאוד מגוונת. בימים שאני מגיע במפעל אני כבר ב-6:30 עונה ללקוחות ששלחו מיילים - אני נותן תשובות לשאלות טכניות ועוזר לפתור בעיות. במשך היום אני מסתובב במפעל בין המחלקות השונות - מחלקות הפיתוח, הייצור וההנדסה. יש ימים שלקוחות מגיעים אלינו ואנחנו מעבירים להם סמינרים. יום במפעל בדרך-כלל יסתיים בסביבות 17:00, אבל העבודה היא גם הרבה מחוץ למפעל - יש המון נסיעות ללקוחות לצורך הדרכות וסמינרים. דורות מרושתת ביותר מ-80 מדינות בכל העולם".

איזו השכלה נדרשת בתפקיד שלך?

" ההשכלה שלי היא בהנדסת מכונות בטכניון אבל אין לזה שום קשר לעבודה שלי. כשאנחנו לוקחים בן אדם לתפקיד לא מעניין אותנו התואר שלו. יותר חשוב לנו מי הם האנשים, כי בלאו הכי זה לא תפקיד שלומדים באוניברסיטה. חשוב לנו שאנשים יהיו בעלי כישורים טכניים מאוד גבוהים, יכולת להבין מיכון, להבין מים, שיידעו לדבר עם אנשים ולהציג נושאים בצורה בהירה באנגלית ובשפות אחרות, שיהיו מהירי תפיסה. הכשרה של איש יישום אצלנו היא מאוד ארוכה. היו הרבה מהנדסים עם תואר שני שהיו כישלון גמור אצלנו, ואנשים בלי תואר שהם יחידים במינם בעולם".

אלעד זלקינד

גיל: 32 תפקיד: *מהנדס ומנהל פרויקטים במחלקת חום שיורי השכלה: תואר מהנדס מכונות מאוניברסיטת בן-גוריון

העובד באורמת תעשיות למעלה משלוש שנים, הוא מהנדס ומנהל פרויקטים במחלקת ה-REG, מחלקת החום שיורי. במסגרת תפקידו הוא אמון בעיקר על תכנון תחנות בתחום.

אורמת תעשיות היא חברה העוסקת בכמה תחומי אנרגיה. זרוע הפעילות העיקרית שלה ועיקר תהילתה באה לה מהפקת אנרגיה גיאותרמית, באמצעות החברה-הבת אורמת טכנולוגיות.*תחומי פעילות נוספים שלה הם הפקת אנרגיה מחום שיורי, אספקת טכנולוגיה להשבחת נפט כבד (במסגרת פרויקטים נרחבים של חברת אופטי קנדה) והיא מראה גם סימנים של חזרה לפעילות סולארית, התחום שאיתו החלה את הדרך בשנות ה-60, ומגששת את דרכה בתחום הביודיזל.

מה משמעות התפקיד שלך?

"אני צריך לתפור חבילה בהתאם למקור החום - כלומר, לתכנן את הפתרון הטכנולוגי שיתאים לטמפרטורות ולתנאי הסביבה של התחנה, ולבדוק אם אפשר לקרר את המערכת באמצעות מים או באמצעות אוויר. אנחנו מתחילים בתכנון עקרוני ואחר-כך עוברים לתכנון מפורט עד שזה עובר לייצור ולביצוע.

"פרויקט באורמת הוא תהליך ארוך, שיכול לקחת גם שנתיים, ואני מעורב בו מההתחלה ועד הסוף. אני מעורב בשלב הייצור ובביצוע אנחנו עושים פיקוח טכני על ההקמה. לכל פרויקט יש צוות. בשלב התכנון עובדים הרבה עם אנשי התכנון בפועל, המשרטטים והמתכננים, ואז סדר היום הוא מאוד משרדי. יש שלבים ויש דד-ליינים, יש רשימת מטלות לכל יום שצריך לסיים".

אתה עובד בארץ או במקום שבו התחנות אמורות לקום?

"עבודת התכנון העקרוני והמכני מתבצעת בארץ. התכנון הספציפי שקשור במאפיינים של כל פרויקט, כלומר ההנדסה האזרחית, נעשים באתר. זה אומר שאני נמצא שם בשלב ההקמה אחת לחודש. בהתחלה אני רק מגיע לכמה ביקורים כדי לבדוק את תנאי השטח וללמוד את האתר. כשאני בשלב השרטוטים והתכנון הביקורים מתמעטים. כשהציוד יוצא מהארץ אנחנו שולחים מפקחים מפה או שוכרים מפקחים מקומיים, ואני מופקד על ההדרכה שלהם. השלב הזה של ההקמה נמשך בממוצע חצי שנה-שנה. לא פשוט לעבוד ככה, אבל מאוד מאתגר ומעניין".

איך התגלגלת לתחום?

"למדתי הנדסת מכונות באוניברסיטת בן-גוריון, ודווקא לא התמקדתי בלימודים שלי באנרגיה נקייה. עסקתי הרבה שנים בהדרכה ובחינוך של נוער והמעבר לצד הטכנולוגי היה מלווה בחששות, ואחד מהדברים שהיו חשובים לי היה לעסוק בעבודה שיש בה ערך מוסף ולא רק מביאה כסף. כשיצאתי מהאוניברסיטה וחיפשתי עבודה, שמעתי על אורמת. שלחתי קו"ח, עברתי תהליך קבלה והתחלתי לעבוד".

תמשיך בתעשיית הקלינטק?

"אני מאוד אוהב את האתגר הטכני, ולהתקדם ולהתפתח בתחום הטכנולוגי זה משהו שאני רואה בעתיד שלי. אני שמח עם מה שאני עושה היום, וכל עוד זה יספק לי עניין אני אהיה שם. אחד הדברים המאתגרים פה הוא באמת שכל פרויקט מתחיל לגמרי מחדש וכל פרויקט הוא עולם בפני עצמו. הייתי מאוד שמח אם בישראל הייתה יותר עבודה בתחום. לצערי בארץ עוד אין פרויקטים כאלה".

רוני קומר

גיל: 48 תפקיד: *טריידר בפליטות גזי חממה השכלה: תואר ראשון במשפטים ותואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת ת"א

התיישב בכס היו"ר והשותף של אקו טריידרס, הוא שימש בתפקיד מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה והוא יו"ר החברה לשירותי איכות סביבה רמת חובב, וכן ממקימי עמותת צלול.

אקו טריידרס היא חברה ישראלית שפועלת מאז 2004 בפיתוח, רישום ומסחור של פרויקטים בתחום הפחתת פליטות גזי החממה והגזים המזהמים, ובתחום הסחר בגזי חממה. כל המדינות שחתומות על אמנת קיוטו צריכות לעמוד במכסה מסוימת של פליטת גזי חממה, ואחת הדרכים לעשות זאת היא לקנות זכויות, אשראים של פליטות, ממפעלים שכמות הפליטה שלהם נמוכה מהקבוע במכסה. ניתן גם להשקיע במפעלים שנועדו להפחית פליטת גזי חממה בגופים מזהמים כמו תחנות כוח פחמיות, למשל.

התחום מגלגל מיליארדי דולרים וצפוי להגיע אף לטריליוני דולרים בפרק זמן קצר. סוחרי פליטות הם אלה שמתווכים בין מפעלים שחורגים מהמכסה למפעלים שאינם מגיעים אליה.

25% ממניות אקו טריידרס נרכשו לפני שמונה חודשים על-ידי קרן אנגלית בשם TEP שעוסקת בסחר בפחמן*. חלק נוסף מהמניות נמצא בידי בית ההשקעות מיטב.

מה משמעות התפקיד, סוחר בגזי חממה?

"בארץ אין רק טריידרים, כי השוק לא מספיק גדול וישראל היא מדינה שרק מוכרת פליטות ולא קונה. בפרוטוקול קיוטו הוחלה העמידה ביעדים רק על המדינות המפותחות וישראל נחשבת מתפתחת ולא מפותחת, ולכן אינה לוקחת על עצמה מכסות, כלומר היא לא מחויבת בהפחתת פליטות של גזי חממה עד 2012 כולל. לכן, גופים מקומיים רק מוכרים את הקרדיטים, כלומר את הפער שלהם אל מול המכסות של פליטת גזי חממה שנקבעו בפרוטוקול קיוטו פר-פרויקט, ואת זה הם עושים באופן וולונטרי.

"אם ישראל הייתה מחויבת בשמירה על רמה מסוימת של פליטות גזי חממה, חברת החשמל הייתה מחזיקה דסק והייתה מנהלת סחר בפליטת הפחמן שלה, אבל זה לא קיים בישראל. רוב הפרויקטים הרלבנטיים למכירת הקרדיטים מתנהלים מחוץ למדינה".

איך מתבצעות המכירות?

"אלו הן רק עסקאות פורוורד, כלומר מדובר במכירות עתידיות, לפי שנים ולפי פרויקטים. בעולם נהוגות גם מכירות ספוט, כלומר מכירות של מוצר מוגמר - כלומר X טון *פחמן דו-חמצני** שנמנעה פליטתו. מדובר בפרויקטים שנרשמו באו"ם ודווח כמה פליטה נמנעה בגינם, אבל פרויקטים כאלה עוד אין בארץ.

"יש כל מיני סוגים של מכירות עתידיות לפני מצב הפרויקטים - יש פרויקטים שהם בתחילת הרישום באו"ם, יש שבמהלכו ויש שבשלבי סיום. המחיר נקבע לפי שלבי הרישום של הפרויקט באו"ם, ההיתכנות שלו ורמת היישום שלו. אבל יש פרמטרים כלליים: דירוג המפעל, היציבות הפיננסית שלו, רמת הניהול שלו, אח"כ דירוג הסיכון של המדינה, ויש גורמים עולמיים שמשפיעים על הביקוש וההיצע".

לדוגמה?

"מחיר יחידת הפחתת הפחמן צמוד למחיר הנפט, כי לחברות החשמל האירופיות יש תמהיל דלקים של גז, נפט ופחם. ברגע שמחיר המזוט גבוה, הן מעוניינות להעביר את הייצור ממזוט לפחם. פחם פולט יותר פחמן דו חמצני, ואז הן נאלצות לקנות קרדיטים של פליטות ואז מחיר הפליטות עולה.* כלומר, יש מעגל של גורמים גלובליים שמשפיעים על המחירים. כמו מחירי נפט, חורף קר או חם בעולם שמשפיע על הדרישה לאנרגיה".

איך אתם עובדים מול הלקוחות?

"אנחנו פותחים מעין מכרז על הקרדיטים של כל לקוח. אנחנו עובדים עם גופים בינלאומיים ואנחנו מוציאים מסמך עקרונות של העסקה, וקובעים יעד שעד אליו אנחנו צריכים לסגור את העסקה. הגופים הבינלאומיים הללו הם בנקים, קרנות שמתמחות בנושא, או צרכנים סופיים שצריכים את הקרדיטים כדי לעמוד בדרישה במדינה שלהם. אני פונה לפי הסיכום עם הלקוח לרוכש פוטנציאלי של הקרדיטים, כשבעולם הפיננסי הבעייתי של היום תהיה העדפה ליציבות הפיננסית של הקונה על פני מחיר גבוה, בגלל שמדובר בחוזה לכמה שנים".

איך אתה מאתר לקוחות?

"אנחנו מכירים את כל הטריידרים והדסקים. יש תערוכה שנקראת קרבון אקספו שנערכת אחת לשנה בגרמניה, ושם כולם מכירים, מתוודעים, מוכרים וקונים. יש המון התמחות בעניין הזה. בדרך-כלל אנחנו ממשיכים ללוות גם את חוזה המכירה, כי אנחנו גם עוסקים בפיתוח הפרויקטים של הלקוחות שלנו.

"החוזים הם בממוצע לטווח של חמש שנים, והעניין עוד בתחילתו ולכן לא היו עוד הרבה פרויקטים בארץ. לנו יש 18 פרויקטים בשלבים שונים: חלקם נרשמו וחלקם בשלבים שונים של רישום. רוב העבודה נעשית מהארץ, אבל לפחות פעם-פעמיים בשנה אני נוסע לפגוש את הרוכשים הפוטנציאליים".

ד"ר נועם גרסל

גיל: 44 תפקיד: *יועץ ויזם בתחומי איכות הסביבה ואנרגיה חלופית השכלה: דוקטורט במדע וניהול הסביבה מאוניברסיטת ברקלי

הוא מנכ"ל אסיף אסטרטגיות שהוקמה ב-2001, ועוסקת בייעוץ סביבתי אסטרטגי ללקוחות עסקיים גדולים דוגמת נשר, כי"ל ודלתא בצד התעשייתי, וקבוצות כמו אריסון ופישמן בצד הפיננסי. גרסל הוא מחלוצי תחום הייעוץ הסביבתי לעסקים בארץ.

במה מתבטאת עבודת הייעוץ שלכם?

"אנחנו עוזרים לחברות האלה לעבור תהליכים של שינוי סביבתי מלמעלה, במושגים של מדיניות, מדדים ויעדים. אחת הבעיות המרכזיות בהתייחסות של עסקים לנושא הסביבתי היא שעסקים מודדים את עצמם לפי הרגולציה, ואם מבחינת הרגולטור הם לא עוברים על החוק, אז הם מרוצים, וככה הם מפספסים את ההזדמנויות לחסוך באנרגיה ולייצר מוצרים בעלי ערך מוסף סביבתי. הראייה שאמת המידה היא הרגולציה גורמת להפסד הזדמנויות שבהן הראייה הסביבתית תורמת לעסק".

לדברי גרסל, החברה מודדת את חומרי הגלם, את המוצרים ואת מעברי האנרגיה בתוך הארגון, כולל המקורות ואופן השימוש בהם. "לרוב אנחנו מגלים חוסר יעילות משמעותי משום שמרבית הגופים לא נתנו את הדעת על הנושאים האלה, כי הרגולטור לא דרש מהם. המימד היפה של איכות הסביבה הוא שזה תחום יצירתי, שמייעל את הארגון ופותח בפניו שווקים חדשים וחכמים דוגמת אירופה או יפן. אחרי שאנחנו מפתחים את המדדים והיעדים אנחנו בונים תוכנית עבודה לחברה, כמו הטמעה של נהלים והחלטה על מוצרים חדשים. לפעמים זאת כניסה לקרביים של תהליך בעבודה או של השקעות סביבתיות, שאמורה להניב תוצאה עסקית טובה יותר.

"נוסף לייעוץ הסביבתי האסטרטגי, אנחנו מפתחים יזמויות שונות. אחת מהן היא אליסיום, חברה שהוקמה ב-2005 עם תחילת הסחר בגזי חממה ושאנחנו שותפים בה, שכל תפקידה לפתח אשרות לצמצום פליטות גזי חממה, והאשרות האלה (הקרדיטים) הן סחירות. רוב פעילותה של אליסיום נעשה כיום בחו"ל, כלומר אנחנו יועצים בתחום לגופים זרים וגם לחברות ישראליות שמפתחות מיזמים בחו"ל. בארץ ישנם בסך-הכל שניים-שלושה פרויקטים בשנה.

"מיזם נוסף שיצא לדרך הוא חברה בשם טרנס אלג'י שעוסק בפיתוח של אצות להפקת שמן לביודיזל. ההתמקדות של החברה היא בגנום של האצות. המוח הטכנולוגי של החברה הוא פרופ' יונתן גרסל, אבי.

"פעילות נוספת שאני עוסק בה היא היותי שותף עצמאי בקרן ההון סיכון גריילוק, על רקע כניסתם לתחום הקלינטק ב-2007. עד כה ביצענו השקעה אחת - בחברת אנסטורג' שעוסקת באחסון אנרגיה - וזה פחות או יותר נועד להיות הקצב, השקעה אחת בשנה בקלינטק". *

אליעזר פישמן הוא בעל השליטה ב"גלובס"