הון סיכון

ננסה לבחון את מרכיבי הריבית שמשלמים משקי הבית על האשראי שהם צורכים, ואת המשמעויות המתבקשות על מרווחי הסיכון שגובים הבנקים בישראל ותרומתם להכנסות ולרווחיות הגדולה של הבנקים.

בנק ישראל הוריד לאחרונה את ריבית בנק ישראל ל-2.5%, ועל-פי התחזיות צפויה עוד הורדת ריבית של 0.25% -0.5%. ריבית הפריים בבנקים נקבעת בדרך-כלל לפי הנוסחה: ריבית בנק ישראל מרווח של 1.5%. דהיינו, ריבית הפריים היא היום 4%.

הבנקים מעמידים מסגרות אשראי, הלוואות, לכל לקוח, על-פי דירוג האשראי הפנימי שניתן למשקי הבית, בריביות שנעות בין P 3%-7% (פריים פלוס 3%-7%). דהיינו, הריביות הנומינליות הן 7%-11%. זה אומר, מרווחי סיכון של כ-280% עד 440%, ההופכים את ישראל למדינה ייחודית - על-פי ההגדרות המקובלות בעולם הבנקאות - שבה כל משקי הבית הם פושטי רגל אשר אינם מסוגלים להחזיר את החוב.

הערה: ועוד התעלמתי כאן מחיובי העמלות ומחישובי הריבית האפקטיבית המייקרים את האשראי בעוד עשרות אחוזים.

עלות גיוס הכספים של הבנקים כיום היא פחותה אפילו מריבית בנק ישראל בהתחשב בריביות שהבנקים משלמים על פיקדונות הציבור - פחות מאחוז.

הפוליטיקאים והממונה על הבנקים בבנק ישראל עשו אמנם "עליהום" על נושא העמלות המרובות שנוטלים הבנקים, אך התעלמו מנושא המרווחים באשראי. אז מה עשו הבנקאים? הגדילו את "מרווחי הסיכון" ופיצו את עצמם מיידית ובגדול על אובדן העמלות.

ראוי ורצוי לעשות מעשה כבר היום, לפני הבחירות, כאשר אלפי שכירים נפלטים ממקומות עבודתם, עסקים נסגרים, ומחנק האשראי והמיתון כבר כאן.

על הרגולטורים לרבות הפיקוח על הבנקים, הממונה על ההגבלים העסקיים, ארגוני הצרכנים, הפוליטיקאים וכל אזרחי ישראל, להעלות על סדר היום הציבורי את הנושא - כיצד הבנקים עושקים את הציבור בצוהרי היום, וכמעט אין פוצה פה ומצפצף (למעט הנגיד), וכך הם מגבירים את המחנק בשוק האשראי. *

הכותב הוא יועץ פיננסי