האם השוק הישראלי מאמין בהשקעה באמנות? את החששות המלווים את אי הוודאות הכלכלית ניתן יהיה לבחון שוב לקראת המכירה הפומבית הקרובה של בית המכירות תירוש בהרצליה, שתתקיים במוצ"ש, 31 בינואר. בחלקה הראשון של המכירה התקבצו עבודות טובות של אמנים ישראלים ותיקים ובני "דור הביניים", כמו משה גרשוני, רפי לביא, ליליאן קלאפיש, אורי ריזמן ואהרון מסג, לצד עבודות של מייסטרים ותיקים יותר, דוגמת לודוויג בלום ומרסל ינקו, או אנשי "אופקים חדשים", יוסף זריצקי ויחזקאל שטרייכמן. בולטות בהעדרן מהמגוון עבודות בנות-זמננו, של אמני דור האלפיים.
"יש בקטלוג אמנות עכשווית, אבל באמת מוקדמת יותר", אומר על כך דב חזן, העומד בראש בית המכירות. "האמנים הפעילים היום, שמתחילים את דרכם ובונים את עצמם בגלריות, עושים חיל בשוק הפרטי. אנחנו יושבים פה וזה מה שמגיע אלינו. זכות הקיום שלנו היא להיות זולים יותר ואטרקטיביים יותר מהגלריות ומהאמנים. אנחנו לא קונים, אנחנו מתווכים - תפקידנו למכור ולקבל את העמלה. אם לא נמכור נישאר עם ההוצאות על הקטלוג והטיפול בעבודות. המציע יקבל בחזרה את העבודה".
יוצאת מכלל זה קבוצת עבודות חריגה ומסקרנת, שהגיעה למכירה בתיווכו של סרז' תירוש, הקשור לבית המכירות. מדובר באמנות אורבנית של מספר אמני רחוב בולטים בזירה הישראלית, שחלקם פעילים, מציגים ומוכרים גם בחו"ל. תירוש אוצר ומציג למכירה מקבץ עבודות של "know hope", "0 cents", "Ame 72" ואחרים, המוערכות ממאות דולרים ועד לאלפים בודדים. בקטלוג מציין תירוש את עליית קרנה של האמנות האורבנית כז'אנר מבוקש וטרנדי בשווקים ובמכירות הפומביות, אך לא נכנס לדילמה שבין אמנות חתרנית לאמנות מסחרית.
"אמני הרחוב יציירו כאן על קיר הכניסה כחלק מהתערוכה לקראת המכירה", מציין חזן.
*איך יקבל הקהל שלך אמנות כל-כך צעירה ומחוספסת לצד הפרופיל השקט-שמרני יותר של המכירה כולה?
"נכון שיש בכך תעוזה, אבל זה עסק שהופך להיות ממוסד. האמנים האלה משאירים את טביעות אצבעותיהם על הקירות והופכים למוכרים ומעניינים. אבל הם צריכים גם להתפרנס, אז הם מורידים את הדימויים שלהם מהקירות ומעבירים לבד, לעץ, לנייר. אני מאוד אופטימי, זה מאוד מרשים ומעניין".
גוף עבודות מעניין נוסף במכירה שייך לתחום "ריאליזם חברתי" של אמני שנות ה-50, כגרשון קניספל, נפתלי בזם ורות שלוס.
אחת העבודות היקרות במכירה, ציור שמן של נחום גוטמן "ספינות בנמל יפו", המוערכת ב-50-70 אלף דולר, לא נבחרה לככב על עטיפת הקטלוג. "במכירה האחרונה של סותבי'ס בניו-יורק ראינו ששתי הכריכות לא נמכרו (גוטמן וארדון, שהוערכו במאות אלפי דולרים - ח.פ.ר). זה רק מראה שלא לעולם חוסן".
*את טווח המחירים במכירה זו ניתן להגדיר כ"בינוני-נמוך", החל מאלפי דולרים בודדים, אפילו מאות דולרים.
"כשמתחילים נמוך אפשר לקבל ים של ידיים. אנשים מאמינים שהם יצליחו לקנות במחירים האלה, והתחרות שמתפתחת כתוצאה מכך היא זו שמעלה את המחירים.
"אנחנו בתקופה לא פשוטה. החשש הגדול הוא שאנשים ייכנסו למגננה - גם כאלה שלא נפגעו. מצד שני, יותר ויותר אנשים נכנסים להשקעות באמנות. מניסיון של 16 שנים אני יכול לומר שכשהבורסה פורחת, האנשים פחות קונים אמנות. דווקא במצב היום רבים הבינו שהבורסה היא לא מפלט טוב, ושאמנות היא השקעה טובה לטווח ארוך. גם חברות בורסאיות ובנקים התחילו להפנות כספים, כי ההשקעה באמנות היא יחסית כסף קטן. אתה נהנה ממה שיש לך על הקירות ופיזרת את ההשקעה שלך".
חזן מציין, כי בשתי המכירות שהיו לאחרונה - עתיקות בספטמבר ואמנות וחפצי נוי מעיזבונות בנובמבר, היה הפדיון גבוה מהרגיל. "בראשונה השגנו 40% מעל לממוצע של מכירות דומות ובשנייה ציפינו ל-45-60 אלף דולר והגענו ל-300 אלף דולר. זה אמנם לא אמנות, אבל עובדה שאנשים ממשיכים להוציא כסף". *
תירוש, כיכר דה שליט, הרצליה פיתוח. התצוגה החל מיום ו' 23.1; המכירה: חלק א' 31.1, חלק ב' 7.2,
www.tiroche.co.il
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
