"לפעמים אני אומרת למתאמנים: 'בימים כאלה תקצצו אותי'"

*האם נראה לך לעניין שמאמן יציע ללקוח לצמצם את צריכת מוצרי המכולת שלו?

"ישנם בהחלט לקוחות שיושבים איתי יחד כדי לבנות 'תוכנית התייעלות', ואני מורידה אותם ממפגש שבועי אצלי למפגש דו-שבועי או אפילו למפגש חודשי. יש כאלה שאומר להם לחתוך את הנושא לגמרי או שאתנדב ללוות אותם טלפונית או בסכומים סמליים".

גם ארבל, הנחשבת ל"מלכת האימון" בארץ, לא מאמינה להפרחות הוורודות המציגות שגשוג או צמיחה מטאורית בשוק האימון, אבל יחד-עם-זאת היא מבחינה כי לפחות לפי שעה אחד הערוצים שנשארו פתוחים ומגלים יציבות הוא הערוץ הארגוני. "אני עובדת היום עם לא מעט מנהלי משאבי אנוש", אומרת ארבל, "ומלווה אותם בכל תהליך הפיטורין. אני גם עובדת עם המפוטרים שלהם, כאשר התהליך הזה ממומן על-ידי מעסיקים הגונים שרוצה לסייע ולהושיט יד לעובדים שהם שולחים הביתה".

*האם המצב מורגש גם כשמדובר במאמני-על ממותגים?

"אני לא חיה בבועה. היום איש מקצוע ריאלי מוריד מחירים ומתאים את עצמו לתקציבים הקיימים של הארגון. אני ממש לא מגיעה לארגונים עם הלך רוח של 'אני שווה. אני תותחית. שלמו לי סכומי עתק'. אני לחלוטין מודעת לכך שלמרות המוניטין והמיצוב הגבוה בזירת האימון, אני ניצבת על אותה עקומת התרסקות כלכלית של השוק בחוץ. אומנם הערך שאני נותנת ללקוח גבוה, אבל המציאות הכלכלית משתנה ומחייבת אותי לתפור את החליפה על-פי מידות הלקוח ולא במנותק ממה שקורה בחוץ".

*עד כמה לדעתך המשבר בשוק האימון הוא פונקציה של רוויה ועד כמה הוא פונקציה של מיתון?

"בשנים האחרונות מקצוע האימון כשלעצמו קיבל מיתוג לא מעודד, בלשון המעטה, עקב העובדה שהצטרפו אליו המון שרלטנים בוגרי סדנאות של יומיים וחצי שקלקלו את שמו הטוב בארץ.

"מאחורי המקצוע הזה יש הבטחה ענקית שאומרת לתלמידים הבאים להפוך עצמם למאמנים: 'תוך זמן קצר תייצר מקור פרנסה מכובד ותחולל שינויים בחיי אנשים'. כבני אדם זוהי אשליה שאנו רוצים לטפח. נוח לנו לקנות את האמונה שנוכל להתפרנס מעצם מי שאנחנו ולהכתיר את עצמנו כ'מאמנים מטביעי חותם' בסדנה של שלושה ימים. זהו פמפום עצום לאגו, ומתוך המקום הזה נעשה בשנים האחרונות שימוש לרעה במושג קואוצ'ינג.

"ההתרסקות הגלובלית ריסקה גם כמה פרדיגמות שמאמנים אהבו לפמפם בלקוחותיהם ('תוכל לחולל שינוי בכלום זמן'), והיום אני חשה שיש בציבור סוג של פיכחון, כך שהוא כבר לא ממהר לקנות. אנשים רצו להאמין ב'סוד', ובזה שהם לא צריכים להתאמץ כדי להגשים את משאלותיהם. עכשיו נגלה להם שה'סוד הגדול' לא עובד, והפנטזיה לא מתממשת".

*אז לאן פני הקואוצ'ינג מועדות?

"להערכתי יקרה כאן מה שקרה בארה"ב: רק 10% מהמאמנים ומבתי-הספר ישרדו. אנשים כבר לא מוכנים לקנות אמירות חלולות של מאמנים בנוסח 'שמע עד עכשיו היית כוכב, אני אהפוך אותך למטאור'. אגב, לא בהכרח המאמנים הממותגים יישארו. אני מאמינה גדולה מאוד, שדווקא אנשי המקצוע הטובים הם אלו שישרדו את המפץ. אני מכירה באופן אישי מאמנים מצוינים בארץ ובעולם שהם אנונימיים לחלוטין ועושים עבודה מדהימה, ולעומתם מאמנים שהשקיעו במיתוג, ביחסי ציבור ובשיווק, אבל לא מביאים ערך אמיתי בשטח. אלה האחרונים לא יישארו בשטח לאחר המשבר הנוכחי, לא חשוב כמה תהילת עולם תהיה מאחוריהם. צריך להבין שבתקופות כאלה גם מנהלים נאלצים למדוד בקפדנות 'ערך', ולכן 'השם הגדול' של המאמן ישרוד רק עד למבחן המציאות". *