"כל סיוע משחית. ייטב לנו אם נפסיק לקבל סיוע מהאמריקנים"

בראיון בלעדי ל"גלובס" נגע שמיר גם בתחום הרובוטיקה ובקשיים של צה"ל להפנים את התועלת שתביא טכנולוגיות רובוטיות בהפרטה העתידית של תע"א; כמו גם את התועלת של ההישענות הגוברת של קולומביה על התעשיות הביטחוניות הישראליות; ושל המודל העסקי שהוא מקווה שתע"א תאמץ בעתיד הלא רחוק - פרויקטים ענקיים עם חסמי כניסה גדולים של כוח אדם ומימון. שמיר הגיע לוושינגטון לרגל תערוכת הנשק השנתית AUSA, שבה יש לתע"א משטח תצוגה גדול. גם תעשיות ביטחוניות אחרות מישראל, בכללן רפאל, תעש ואלביט מציגות שם.

שר ההגנה של ארה"ב, רוברט גייטס, מדבר כל הזמן על הקיצוצים ההכרחיים בתקציב הביטחון האמריקני. קיצוצים פוטנציאליים כאלה מדאיגים אותך? הם עלולים לפגוע במכירות של תע"א?

"אנחנו כמעט לא מוכרים מוצרים צבאיים בארה"ב. בסך הכל אנו מוכרים לאמריקנים בסכום שנע בין 800 מיליון דולר למיליארד דולר בשנה. רק שליש מזה, באומדן גס, מכירות צבאיות, כשמדובר בעיקר ברכיבים ובעבודות של קבלנות משנה. בראיה רחבה יותר, יכולות להיות לקיצוצים בתקציב הביטחון האמריקני השלכות גלובליות מעניינות. אם הפנטגון יפסיק לקנות מהתעשיות הביטחוניות הגדולות בארה"ב, הן יתחילו לכוון את מאמצי השיווק שלהן החוצה, לשוק הבינלאומי. התחרות בשוקי הנשק תגבר במידה משמעותית, אבל אז גם האמריקנים יצטרכו לחשוף טכנולוגיות ללקוחות כתנאי למכירה, כפי שמקובל בשוק, ואני לא בטוח שהרגולטורים בוושינגטון ימהרו לאשר חשיפות כאלה.

"מצד שני, אם ארה"ב תצמצם את מעורבותה הצבאית הגלובלית בעקבות קיצוצים תקציביים, יהיו יותר מלחמות בעולם, ואז, כמובן, ספקים כמונו יוכלו למכור יותר נשק ללקוחות ברחבי תבל. בינתיים אני לא רואה קיצוצים מיידיים. לתעשיות הביטחוניות האמריקניות יש לובי חזק מאוד, ובאקלים הכלכלי הנוכחי - שיעורי אבטלה גבוהים - אני לא חושב שהקונגרס יחליט לקצץ בתקציב הפנטגון, מה שיגרור פיטורים מסיביים".

אבל צריך גם להביא בחשבון את ההתחזקות של תנועת "מסיבת התה". ייתכן שמחוקקים רבים שלה ייכנסו לקונגרס אחרי הבחירות בשבוע הבא, והתנועה הזו דוגלת בבדלנות קיצונית, כמו גם בקיצוץ מסיבי בהוצאות ממשלתיות.

"התחזקות של הקו הבדלני בארה"ב תהיה סכנה גדולה לעולם כולו, אם אכן זה מה שיקרה בעקבות עלייה בכוחה של 'מסיבת התה'. אתה יכול לתאר לעצמך מה היה קורה בלי ההתערבויות האמריקניות הגדולות במלחמות העולם הראשונה והשנייה? למרות ההיסוסים של הנשיאים באותן תקופות, ארה"ב הכירה באחריותה הגלובלית. אם אמריקה של המאה ה-21 תתחיל להתקפל ולהסתגר בתוך עצמה, נצטרך להציל את אירופה. שלא יהיה ספק - גל בדלני בארה"ב יפגע בעולם הדמוקרטי הנאור. נהיה עדים לפגיעות בזכויות האדם במדינות רבות. ארה"ב הובילה את המסע לשיפור זכויות האדם בקנה מידה גלובלי, ואם היא תחליט לפרוש, בגלל 'מסיבת תה' זו או אחרת, ההישגים בתחום זה יקרסו ונישאר עם עולם מכוער מאוד. וכמובן, מבחינת ישראל, אמריקה בדלנית תהיה בעיה קשה".

האפשרות להפסקה או לקיצוץ של הסיוע האמריקני בגלל עלייתה של "מסיבת התה" מדאיגה אותך?

"אם נגיע למצב שבו לא נצטרך לקבל סיוע מהאמריקנים, ייטב לנו. כל סיוע הוא משחית. וזה רק יעזור לתעשיות בישראל".

"ישראל איבדה את טורקיה"

מה לגבי טורקיה? יש אישים בישראל שעדיין לא איבדו תקווה לגביה.

"מאמר מעניין בעיתון ה'אקונומיסט' האחרון שואל אם המערב איבד את טורקיה. אני לא יודע אם המערב איבד את טורקיה, אבל ישראל כן. טורקיה החליטה שמקומה בעולם הערבי, שהמשוואה עם ישראל לא מתאימה לה. אולי היא החליטה שלישראל אין יותר מה להציע לה. עם זאת, אני לא רואה את הצבא הטורקי נלחם בישראל, בעיקר בגלל בעיות הפנים של המדינה".

בכל זאת, בישראל נשמעו ביקורות רבות על החלטת תע"א למסור לטורקים ארבעה מל"טים בשעה שהיחסים בין ישראל לטורקיה הידרדרו לשפל שממנו, למעשה, הם לא התרוממו.

"לא היתה שום הצדקה לשבור את החוזה עם הטורקים. זו שאלה של כבוד עסקי. אנו משדרים לעולם כל הזמן שאנו עושים עסקים בלי כל קשר לפוליטיקה - אם אתה קונה מאיתנו טילים, לא נדרוש ממך שתצביע בעדנו באו"ם. לכן אין לנו הלוקסוס לבוא אל הטורקים בדרישות פוליטיות כתנאי לקיום חוזה. ועם זאת, אם המדינה היתה דורשת מאיתנו לא להעביר את המל"טים לטורקים, היינו נשמעים לה. העובדה היא, שמדינת ישראל לא אסרה עלינו לעשות זאת".

יש דיווחים לפיהם מסתמנת פעילות רכש גוברת בקולומביה.

"כשקולומביה מגלה שיש לה שני אויבים על גבולותיה, ונצואלה ואקוואדור, היא מתחילה לחפש פתרונות. הקולומביאנים עדיין קונים יותר אצל האמריקנים, אבל הם יודעים שאצלנו ימצאו מוצרים זולים יותר ויחס טוב יותר. הם רוצים לקנות כל דבר, ממל"טים ועד מערכות הגנה אוויריות, והם בהחלט יכולים לשלם".

מעבר למשטח התצוגה שלכם בתערוכת הנשק, נמצא המשטח של חברת IRobot. זה נושא שמעניין את תע"א?

"הנושא של רובוטים כמכפילי כוח מעניין אותי כבר שנים. לצה"ל יש יכולות בתחום הזה, אך יעבור זמן עד שהוא יפנים אותן. לדוגמה, לפני זמן לא רב ירו הלבנונים למוות בקצין ישראלי שעמד בראש חוליה לביעור גידולי פרא בקו הגבול, וכמעט פרצה התלקחות חדשה. תפקיד כזה יכול לבצע 'קאטרפילר' רובוטי שנמצא בצה"ל. למה צריך שבן אדם יישב על הכלי? הגופים הרלוונטיים בצה"ל מודעים לטכנולוגיות והן זמינות, אך כשצריך לתת פתרונות למחר בבוקר, הולכים על מה שמוכר וידוע".

בישראל נשמעו ביקורות על ההחלטה לרכוש מטוסי 35-F בגלל מחירם האסטרונומי. היו מי שהגדירו אותם כצעצועים יקרים. עם זאת, התעשיות הביטחוניות קיבלו עבודות גומלין בהיקף של 180%. אז המטוס טוב או רע לישראל?

"אם מפקד חיל האוויר אומר שהוא צריך מטוסי 35-F, מי אני שאומר לו שהוא טועה. אם יש אמון במפקד החיל, צריך לתת לו מה שהוא רוצה. אם אין אמון, שיעיפו אותו. באשר לעבודות הגומלין, אם רוצים תחזוקה שוטפת צריך תשתית תעשייתית מקומית שלא תמיד זמינה בארה"ב. אני מודע לביקורות על היקף העבודות, אבל לפי מה שידוע לנו העבודות הן בהיקף סביר".

מתי תע"א תופרט?

"אנו עדיין בשלב הדיבורים. יש פערים ביננו לבין העובדים שצריך לסגור. מעבר לזה, צריך לשנות את כללי המשחק. הייתי רוצה שנפעל לפי המודל של הבנקים כשהיו בבעלות המדינה, מ.י. נכסים. הבנקים היו של המדינה אך פעלו כמו בנקים. אנחנו מבקשים שיתנו לנו לפעול כמו תעשיות ביטחוניות. אבל המדינה מתנגדת. הפרטה בעוד חמש שנים? זה בהחלט אפשרי".