רופרט מרדוק הוא כנראה הבעלים והמנהל את נכסי התקשורת המצליח ביותר בהיסטוריה. לא יכול להיות שום פקפוק בתעוזה, בחזון ובכושר הביצוע שלו בכיבוש שוק העיתונות הצהובה בבריטניה, שהוביל לשילוב מדיה אנכי של איחוד אולפני סרטים ותחנות טלוויזיה, שבר את טריאופול הטלוויזיה האמריקני (NBC, CBS ו-ABC), הוליד את אחד מגדולי החלוצים של שידורי הלוויין והביא לייסוד רשת חדשות אמריקנית שמרנית-פופוליסטית (פוקס ניוז). צריך גם להודות שה"וול סטריט ג'ורנל" הוא מוצר האיכות היחיד שמרדוק קנה ושיפר בפועל.
לעיתים הוא היה מאוד בר מזל, בייחוד כאשר מרגרט תאצ'ר פטרה את שידורי הלוויין שלו מרגולציה (היא רק החזירה את הטובות שעשה לה הצהובון "סאן"). למזלו, ניסיון ההשתלטות שלו על MGM נכשל ממש לפני המשבר הפיננסי הקטלני כמעט של 1990. BSkyB נוהלה בצורה כה גרועה על-ידי גרנאדה וגופים אחרים, שהיא התמוטטה לתוך זרועותיו לפני 20 שנה. אבל מזל הוא רק חלק קטן מההסבר להצלחת מרדוק.
לא סביר שמרדוק, בנו ג'יימס או לס הינטון (סגנו בניוז קורפ) ביצעו פשעים. אנשים כמוהם לא צריכים להתרגש יתר על המידה מהתהליך שמוכר לי ולקרבנות אחרים שלו, של תקשורת עוינת שמצטטת פרופסורים למשפטים ותובעים בדימוס ומקורות שמדברים בעילום שם (בדרך כלל פנטזיות מגמתיות של המראיינים עצמם). אף אחד לא צריך לנטור טינה לגרדיאן, לבי.בי.סי, לניו יורק טיימס ולאחרים על הכיף שיש להם על חשבונו של מרדוק, או לקחת אותם יותר מדי ברצינות. מרדוק הוא, כפי שקלרנדון אמר על קרומוול וההיסטוריון הבריטי אמר על נפוליאון, "אדם רע גדול". טעות לפקפק בגדולתו או בטבעו הרע.
אף על פי שבאופן אישי הוא אדם נעים למדי, למרדוק אין נאמנות לאף אחד מלבד לחברה שלו, ניוז קורפ. הוא מתקשה לעמוד בהבטחות שלו לזמן רב. הוא אוהב לנצל את חוסר הנוחות של אחרים והוא בגד בכל מנהיג פוליטי שעזר לו אי פעם, מלבד רונלד רייגן ואולי גם טוני בלייר.
כל האינסטינקטים שלו הם של החלק הנמוך של השוק. הוא לא רק סנסציונר של צהובונים אלא גם יצרן מיתוסים זדוני, מתנקש מקצועי בכבודם של אחרים ושל מוסדות מכובדים, ובכל במסווה של אנטי-אליטיזם. הוא מתחפש לעמוד תווך של פופוליזם נאור ועכשווי בבריטניה ושמרנות הגיונית בארה"ב, על אף שהוא מנשק את ישבנם של שליטי בייג'ין במשך שנים (כדי שיתירו לו לשדר בסין). פילוסופיית הבידור הציבורי והערכים האזרחיים שלו מגולמת בסדרת הטלוויזיה המצוירת "משפחת סימפסון": כל עובדי הציבור הם נוכלים והציבור עצמו הוא עדר בור ועם הארץ. אין בכך שום דבר לא חוקי, ויש לזה היבטים משעשעים, אבל זה לא מתאים למישהו שקיבל לאורך הקריירה שלו כה הרבה יחס מועדף רשמי.
הכותב הוא היו"ר לשעבר של כמה עיתונים בריטיים. הוא הורשע ב-4 עבירות הונאה וריצה 29 חודשי מאסר
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
