הספין החדש של האוצר: צה"ל כאויב האומה

1. כשאלוף משנה אמיר ברעם נכנס לתפקיד מפקד חטיבת הצנחנים, הייתה לו בקשה קטנה: שכל לוחם בחטיבה יזרוק שני רימונים חיים באימון. ברעם יודע שלוחם בחיזבאללה זורק הרבה יותר משני רימונים חיים. לארגון הזה אין מטוסים וצי של רכבי ליסינג, אבל הוא לא חוסך בהכשרה של לוחם החי"ר. לא יעלה על הדעת שחייל יגיע ללבנון והפעם האחרונה והיחידה כמעט שבה זרק רימון הייתה בטירונות - זה מה שעבר כנראה בראשו של ברעם. אלא שהוא נתקל בכמה גבות מורמות. היו מי שחשבו ששני רימונים חיים זה הרבה מאוד כסף. ברעם התעקש. הכי הרבה, אמר, נקצץ בתחמושת אחרת. הסיפור הזה, שלא מגיע מדובר צה"ל אלא משירות המילואים של כותב שורות אלה, מכניס קצת לפרופורציות את כל מי שסבור כי צה"ל חי בבזבזנות מתמדת. באותם מילואים אפשר היה לפגוש גם בחדרי אוכל מעופשים, עם ציפורים שמדי פעם עושות את שלהן היישר לצלחתו של הלוחם. סיפור אמיתי.

הסיפור של צה"ל הוא לא בהכרח בבזבזנות, אלא בחלוקת הכסף. חדרי אוכל מעופשים לא תמצאו בחיל האוויר, למשל. שם יכולים להתלבט בין F-15 ל-F-16, לבחור ואחרי זמן קצר לרכוש גם את השני. לומר שזהו מטוס העתיד, ואז לומר שבעצם F-35 הוא מטוס העתיד, אף שאת זה ידעו כבר לפני עשור.

2. סביר מאוד שאפשר לקצץ בצה"ל. אבל מה שעושה ביומיים האחרונים משרד האוצר זה לא "סדר חברתי חדש", אלא ספין חדש. צה"ל הוא האויב, ולא רק שהוא האויב, אנשי הקבע הם האויבים. כי את האוצר פחות מעניין הכסף כמו שמעניין אותו לשלוח הביתה כמה שיותר עובדי מדינה. אנשי האוצר הצליחו להשריש היטב את האידיאולוגיה הזאת בציבור, שהורגל כבר להאמין שהאויבים הכי גדולים הם עובדי המגזר הציבורי. עכשיו זה רק תירוץ, הטיימינג המושלם להפוך משבר להזדמנות.

3. במשרד האוצר חוזרים על התוכנית הישנה, לקצר את שירות החובה של גברים לשנתיים וארבעה חודשים. גם זו דוגמה לפתרון לא כלכלי ובטח לא חברתי. קיצור כזה יחייב פגיעה באנשי המילואים. זה לא כלכלי כי המשק יפסיד יותר מאובדן ימי עבודה, וזה לא חברתי כי שוב אותם אנשים יישאו בנטל שיגדל. אבל באוצר מצאו פתרון גם לזה: לבטל את התעסוקה המבצעית של חיילי מילואים. אם הדבר היה תלוי בכותב שורות אלה, צה"ל ותושבי השטחים היהודים כבר מזמן היו עוברים לגליל ולנגב, וכך היה אפשר להקל על המילואימניקים ולקצר את שירות החובה. אבל את זה לא יעזו להגיד באוצר. וכיוון שזה לא יקרה כנראה בממשלה הנוכחית, נראה שאנשי האוצר חיים במדינת לה לה לנד.