אמיר חייק: "חייבים חקיקה שתעודד חינוך טכנולוגי"

בפאנל שדן בחינוך הטכנולוגי דיברו בכירי התעשייה על המחסור בעובדים מקצועיים ועל התנערות המדינה * עמי סגיס: "המדינה לא מתכוונת לטפל בחינוך הטכנולוגי והיא יכולים להגיד מה שהיא רוצה" / רועי גולדנברג

יש מחסור אדיר בחומר גלם שנקרא 'כוח אדם מקצועי', אנחנו שומעים את זה בכל מקום שאנחנו הולכים אליו. כמו שאנחנו קונים חומר גלם מראש, כך אנחנו צריכים עובדים מיומנים, והתכנון בעניין הזה הוא קריטי. אם לא נכניס עוד תלמידים לפס הייצור הזה - נבכה בשנים הקרובות", כך פתח אתמול (ב') מנכ"ל התאחדות התעשיינים, אמיר חייק, את הפאנל "לאן נעלם החינוך הטכנולוגי" במסגרת ועידת ישראל לעסקים של "גלובס". בפאנל השתתפו גם מנכ"ל רשת אורט ישראל צבי פלג; יו"ר אגודת הידידים של אורט ישראל ויו"ר H&O עמי סגיס; מנכ"לית רשת עמל רוית דום; ויו"ר ביפר אלישע ינאי.

קיראו עוד ב"גלובס"


לדברי חייק, "חסרים היום עשרות אלפי עובדים. נקודה. המדינה הרימה ידיים אבל צריך לקבוע עובדות בשטח. צריך חוק לעידוד החינוך הטכנולוגי, שיגדיר דברים ויפנה תקציבים, כולל הגדרה של צורכי כוח אדם. צריך חקיקה שהפוליטיקאים והפקידים לא יוכלו לברוח ממנה".

לשאלתו של מנחה הפאנל וכתב התעשייה של "גלובס", יובל אזולאי, אם היה רוצה שבנו ילך ללמוד בחינוך הטכנולוגי, ענה חייק כי "אישית, לא הייתי רוצה שהילד שלי ילמד חרטות. הייתי רוצה שילמד מחשבים כי הוא יכול ללמוד מחשבים".

עמי סגיס, יו"ר אגודת הידידים של אורט ישראל, ציין כי "כבר שנים שיש נסיגה בחינוך הטכנולוגי. פעם הייתה הבנה אצל האימהות שכדאי שהילדים שלהן ילמדו מקצוע. אז המוסדות להשכלה גבוהה נתנו גיבוי ללימודים האלו וכשהלכתי ללמוד בטכניון התחשבו שם במה שלמדתי קודם באורט. היום זה לא היה קורה. המדינה לא מתכוונת לטפל בחינוך הטכנולוגי והיא יכולים להגיד מה שהיא רוצים. מדינת ישראל לא יכולה להישאר בלי חינוך טכנולוגי".

לדברי יו"ר ביפר, אלישע ינאי, "חייבים להחזיר עטרה ליושנה. חייבים ליצור מצב שהחינוך הטכנולוגי יהיה מה שהיה פעם. הבעיה המרכזית שגרמה לנסיגה בחינוך הטכנולוגי היא בעיה תקציבית גרידא. בגלל תקציבים, החינוך הטכנולוגי נשחק. אני מאוד אופטימי לגבי המדינה מבחינת כלכלה, אבל צריך לקחת בידיים את החינוך הטכנולוגי".

מנכ"ל אורט, צבי פלג, דווקא שידר תמונה אופטימית יותר. "את השגיאות שנעשו על ידי ממשלות קודמות אי אפשר להשיב, אבל המצב הנוכחי לא כל כך רע", אמר פלג. "היום כל תלמיד עשירי בישראל לומד באורט ו-70% מהתלמידים בבתי הספר המקיפים שלנו לומדים מדע וטכנולוגיה. יתרה מזאת, אורט ישראל היא יצואנית הידע בתחום החינוך הטכנולוגי מספר אחת בעולם. אנחנו, למשל, מייצאים ידע לאירופה בתחום הננו-טכנולוגיה".

להמשיך להשקיע

על אף המצב הנוכחי, פלג מאמין כי אי אפשר לנוח על זרי הדפנה. "ממשלת ישראל צריכה להמשיך ולהשקיע משאבים כדי לקדם את החינוך הטכנולוגי. זה כמו שחושפים את השפה האנגלית בגני הילדים, צריך גם לחשוף את מקצועות הטכנולוגיה מוקדם. בנוסף, משרד התמ"ת חייב להכפיל את תקציביו כי יש דרישה לבתי ספר תעשייתים".

לדברי מנכ"לית עמל, רוית דום, "ב-20-30 השנים האחרונות יש פיחות בחינוך הטכנולוגי. זה בא מהפוליטיקאים והם אלה שצריכים לקבל החלטה כי זה לא עוזר שאנחנו פה נחליט להשקיע בחינוך הטכנולוגי".

להבנתה, יש כמה בעיות מרכזיות בתחום: כוח ההוראה, דימוי עצמי ותשתיות. "צריך להשקיע בעתודה של המורים. אנחנו צריכים להכשיר את אלה שכבר נמצאים כי הם כבר שכחו את מה שעושים היום בתעשייה. צריך גם לדעת לתגמל אותם כי המשכורות שלהם לא מספיק גבוהות. בסופו של דבר, אם לא נדע להשאיר אותם אז מי שכבר לומד את הטכנולוגיה, פשוט הולך לעבוד בזה במקום ללכת להוראה. זה חלק מהדימוי העצמי של החינוך הטכנולוגי. ילדים לא רוצים ללכת ללמוד טכנולוגיה כי התשתיות לא מתאימות. כולם, כולל הממשלה, צריכים להשקיע בסדנאות ובמעבדות. אי אפשר להבטיח להם שתהיה להם עבודה בהמשך, אם אין תשתיות מתאימות".

לא להתמקד בבגרויות

מבחינתו של פלג, הבעיה האמיתית היא ההתמקדות של המדינה ומערכת החינוך באחוזי הזכאות לבגרות. "צריך להפסיק לדבר על בגרויות. המדינה מדברת כל הזמן על זכאות לבגרות כאילו זה הכי חשוב. אבל בין אלה שגמרו בגרות, יש לא מעט שאפילו לא יכולים להיות פקידים. בסופו של יום, אם לא נפסיק לדווח כל הזמן מה אחוז הזכאות לבגרות בכל עיר ובכל בית ספר, לא נוכל להרים את הדימוי של החינוך הטכנולוגי ויהיה כסף כמה שיהיה".

במסגרת הפאנל הציג כפיר דמרי את פרויקט Space IL, שיזם עם יריב בש ויהונתן ויינטראוב, שבו הם בונים ומפתחים חללית ישראלית לא מאוישת כדי לשגרה לחלל במסגרת תחרות של חברת גוגל בשם Lunar X Prize. הרעיון מאחורי שילוב הפרויקט בפאנל היה להראות כיצד דמרי ושותפיו משתמשים בפרויקט החדשני והמיוחד כדי להלהיב את הילדים הצעירים ללמוד מקצועות טכנולוגיים. "המטרה שלנו היא לגרום לדגל ישראל להיות השלישי שנוחת על הירח. אבל המטרה היא גם לגבי החינוך בעתיד", הסביר דמרי. "כשניל ארמסטרונג נחת על הירח, הרבה ילדים בארה"ב ובשאר העולם רצו להיות כמוהו ובחרו להיות מהנדסים ואז נרשמה קפיצה בתחום. המטרה שלנו, באמצעות נחיתת חללית ישראלית, היא לייצר את אותו אימפקט".

לדברי דמרי, "המטרה שלנו היא להגיע לבני הנוער. אנחנו רוצים ליצור ניצוץ ראשוני ולקחת את החללית שמלהיבה ילדים. לקחת את ההתלהבות הזאת ולחבר אותה לילדים למדע. זה מתחיל בלפגוש אותם ולספר להם על המשימה וממשיך בשיתופי פעולה עם מכון דוידסון לחינוך מדעי ועם ערוצי מדיה".