כ בר לפני כשלושה שבועות ידע שר התמ"ת, שלום שמחון, לאיזה כיוון, פחות או יותר, נושבת הרוח בוועדה הבין-משרדית שמינה לבדיקת השתוללות המחירים הפרועה במשק החלב: תנועת המושבים והתאחדות החקלאים כינסו בתל אביב עשרות אנשי כפר כדי לדון בתדמית המגזר החקלאי.
הדיון היה הכרחי וזכה למשנה תוקף על רקע סערת הקוטג'. שמחון ושרת החקלאות, אורית נוקד, באו גם. היו שם דיבורים, כיבודים וחנופה, שמחון סיפר על הכנסים שמזמן לו תפקידו, על ההתחככות באנשים הדורי מחלצות, "אבל אין יותר אותנטי מזיעה של חקלאי". אחר כך דיבר על האליטה האמיתית של החברה הישראלית, סיפר שליווה את שר הביטחון, אהוד ברק, בטקס סיום קורס הטיס האחרון, אז שמע מכל יציע אנשים שקוראים בשמו, הם "אנשי מושבים שילדיהם וקרוביהם סיימו את הקורס וצעדו על רחבת המסדרים בחצרים".
לא חלפו עוד דקות רבות ושמחון אמר את מה שלימים יסעיר את אנשי המגזר שלו, החקלאי: "בשבועות הקרובים אני ואורית (נוקד - י"א) נצטרך לקבל החלטות לא פופולריות, אך הכרחיות להנחת תשתית לדורות הבאים בחקלאות... אל תקטרו. נצטרך להכניס יד לכיס.... נידרש לשלם מחירים, גם במקרה של גביע הקוטג'. התשובה שלכם תהיה במישור החדשני, אסור שהיא תהיה במישור הבכייני", אמר.
הוועדה, שבראשות מנכ"ל משרד התמ"ת שרון קדמי, גיבשה המלצות והגישה אותן אתמול (ב') לראש הממשלה בנימין נתניהו, ודברי האזהרה של שמחון אל החקלאים כבר קיבלו צורה, מתווה ברור: "מכל הטררם הזה יש משהו ודאי אחד - מגזר שלם של רפתות משפחתיות הולך לאבדון. זה הכול", טען בשיחה עם "גלובס" בכיר במשק החלב.
בסוף השבוע תדרך ראש הממשלה כתבים כלכליים. הוא ידע שהחקלאים הושמו על המוקד ברשימת ההמלצות של קדמי ואמר: "אני יותר חזק מהלובי החקלאי, אני לא מפחד מהם".
החקלאים כבר הבינו לאן הדברים הולכים: לפגיעה במחיר המטרה - המחיר של כל ליטר חלב גולמי שהם מעבירים מהרפת אל המחלבות ולייבוא של מוצרים, בעיקר אבקת חלב וגבינות קשות, תוך חשש שזה יעלה להם במכסות החלב, בנפח הייצור, בהכנסות, בהישרדות.
30 ליטר ביום
עד הסטייק
מחיר המטרה של ליטר חלב בקר בשער הרפת עומד על 2.15 שקלים. משרד האוצר דורש להוריד אותו ב-20 אג' לפחות. משרד התמ"ת רוצה להוריד את המחיר ב-10 אג'. משרד החקלאות מתנגד בתוקף. גם בתרחיש הקל, של הוזלת מחיר המטרה ב-10 אג', מאות רפתות משפחתיות, שנחשבות קטנות ומאכלסות כ-60 פרות ועוד כ-40 עגלות, עומדות לפני סחרור: "זה כמו שאדם הולך לעבודה בבוקר ומקבל הודעה שמקצצים לו את המשכורת החודשית ב-50%. אלה הם שולי הרווח של מגזר שלם, ודווקא שם חותכים בסכין. איפה ההיגיון, איפה הצדק?" זועם בשיחה עם "גלובס" בכיר בענף רפת החלב.
נתונים על רווחיות בענף רפת החלב מצביעים על היקף ההכנסה הממוצעת של הרפתות בישראל: שולי הרווח של רפתן שמנהל משק קטן, משפחתי, זעומים. מחיר המטרה שהוא מקבל מהמחלבה שאליה הוא משווק את החלב הגולמי מממן את המזון לפרה ולעגלה, משלם משכורת לעובד הזר, משלם לווטרינר, מכסה את הפחת, משלם ארנונה. אחרי כל אלה, הרווח לחקלאי על ליטר אחד של חלב גולמי עומד על 21.93 אג'. "לפי התחשיב הזה, משפחה עם רפת קטנה יכולה ליהנות מהכנסה של כ-10,800 שקל בחודש, אלא שמכאן, הוא כבר מחזיר הלוואות לבנקים - אם לקח וסביר מאוד שלקח - כי אי אפשר אחרת. מדובר בהלוואות שנלקחו מן הסתם בשביל הוצאות מתבקשות להפעלת הרפת. אז אחרי הכול, אף אחד אולי לא מת מרעב, אבל בטח שלא הופך להיות איש אמיד. זו הפרנסה על עבודה מאוד קשה", מסביר בכיר בענף.
סכנה להישרדות הרפתות
נתונים עדכניים של מועצת החלב מעלים כי בישראל 750 רפתות משפחתיות, שנמצאות במושבים, ועוד 170 רפתות קיבוציות, שמוגדרות "שיתופיות". מדי שנה מוערכת תנובת החלב שלהן בכ-1.3 מיליארד ליטר. 56% מהתנובה מסופקת מהרפתות השיתופיות והשאר מהמשפחתיות. תנובה שנתית ממוצעת של רפת משפחתית של 40 פרות חולבות היא כ-400 אלף ליטר. תנובה יומית ממוצעת של פרה חולבת אחרי המלטה, שגילה בין שנתיים לחמש שנים, היא כ-30 ליטר חלב. אחר כך היא הופכת לסטייק.
עלות המזון של פרה ועגלה שמוחזקת לצדה ותחליף אותה כפרה מניבה בבוא העת, נעה בין 1,000 ל-1,200 שקל לחודש. הן אוכלות הרבה תירס ושעורה. בתחשיב גס, עלות ההזנה היומית של השתיים - כ-40 שקל. "מחיר המטרה מתעדכן מעת לעת. כשקובעים אותו, מביאים בחשבון את כל ההוצאות הנלוות, כמובן שגם את מחיר התירס והשעורה. הכול מחושב, ברמה של האגורה הבודדת", אומר בכיר בענף.
ברפתות השיתופיות המצב שונה לטובה, כי גודל הוא יתרון: רפת שיתופית ממוצעת מאכלסת 300-400 פרות חולבות. האוכל שהפרות מהרפתות המשפחתיות ואלה מהשיתופיות אוכלות הוא אותו אוכל, החלב הוא אותו חלב וכך גם מחיר המטרה. עם זאת, הרווח לחקלאי במשק שיתופי נכון לשנת 2009 עמד על 49.20 אג' לליטר חלב גולמי אחד. באותה שנה עמד הרווח של החקלאי במשק משפחתי לליטר אחד על 20.13 אג'.
מדוח המפרט את הרווחיות בענף רפת החלב, שנתוניו נכונים ל-2009, עולה כי משק שיתופי מוציא פחות כסף למזון לפרות ולעגלות ביחס למשק משפחתי; גם סעיף "הוצאות אחרות", הכולל בתוכו תשלום לווטרינר, הוצאות תחזוקה של הרפת וכו' שונה מהותית. "הפתרון למצב הזה, שבו חלק לא מבוטל מהרפתות המשפחתיות אפילו מפסידות כסף משום שהן קטנות, הוא בהגדלת המכסות ל-550 אלף ליטר בשנה. כיום המכסה לרפת משפחתית עומדת על 410 אלף ליטר בשנה. כשיגדילו להן את המכסות, הרפתות יעברו תהליך של התייעלות, רפתות פחות יעילות ייסגרו או יתמזגו עם אחרות כי הרפתן התבגר, אין לו בן ממשיך או שילדיו בחרו לעבוד בהיי-טק. אלה שיישארו, ישלבו ברפת יותר ויותר אמצעים טכנולוגיים, יכניסו רובוטים לניהול החליבה, ישדרגו את הרפת, יפשטו ויוזילו את העבודה. בעתיד, זה יקטין גם את הוצאות השכר של עובדים זרים", אומר גורם במועצת החלב.
הרפתנים חוששים שמימוש אחת מהמלצות וועדת קדמי יחריב את התוכנית להגדלת המכסות לרפתות המשפחתיות והכוונה להעמיד להן מכסה עדכנית, של 550 אלף ליטר, וכך ייעצר הסיכוי שלהן לשרוד.
בנוסף, הורדת מחיר המטרה ב-10 אג' (במקרה שעמדת משרד התמ"ת תתקבל - י"א) תביא כ-100 עד 150 רפתות משפחתיות לחדלות פירעון.
גורמים במועצת החלב טוענים כבר ימים, בשונה מטענות שמעלים גורמים המקורבים לוועדת קדמי, כי הורדת מחיר המטרה לא תוביל להוזלה משמעותית שתורגש בכיסו של הצרכן (ראו ידיעה נפרדת). משק בית ממוצע, טוענים הרפתנים, ירוויח מהוזלה כזאת בחודש כ-10 שקלים בלבד: "פשוט אין קשר בין מחיר המטרה לבין מחיר הקוטג'", אומר שמיל טלבהרן, רפתן מקיבוץ ניר יצחק שבעוטף עזה. הוא טוען שהמצב מתסכל אותו. "מחיר המטרה עולה ויורד כל הזמן, בהתאם למחיר התשומות בשווקים. גם כשהוא היה נמוך, מחיר הקוטג' והגבינה הלבנה היה בשמים. פשוט אין קשר בין הדברים. אבל הכי פשוט זה ליפול על החלשים. ממילא כל התחום הזה רווי במספרים ובנוסחאות ואף אחד לא מבין בו, אז למי אכפת. כך יוצא שעכשיו המדינה רוצה שאני אשלם את כל החשבון על השתוללות הרשתות והמחלבות. שאני אוותר על חצי מהמשכורת שלי. הנה, הם מצאו את האשמים הגדולים במשבר מחירי החלב".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
