ניתוק ציר החיים של הכלכלה האיראנית

הידוק המצור הכלכלי על איראן: סנקציות הסוויפט

ההודעה מטעם מסלקת הכספים הבינלאומית "סוויפט" כי היא מנתקת 25 בנקים איראניים ממערכותיה, מהווה ציון דרך חשוב ומשמעותי בהידוק המצור הכלכלי על איראן. ניתוק קווי התקשורת הפיננסית יגביל עוד יותר את יכולותיה של איראן לסחור עם מדינות זרות ויקשה עליה לקיים את סחר הנפט - ציר החיים של הכלכלה האיראנית.

איראן תנסה, ואולי גם תמצא, ערוצי פעולה עוקפי אמברגו בדמות גורמים מתווכים, ערוצים לא-אלקטרוניים לביצוע סחר ועסקות ברטר; וניתן להעריך כי מדינות או גופים בעלי קשרים אסטרטגיים עם איראן ימשיכו לסחור עמה על אף הקשיים. כך למשל, סין והודו, שאינן נוטלות חלק בסנקציות על איראן, תמשכנה לרכוש נפט מאיראן בתמורה לזהב, למזומנים או לסחורות חלופיות. אפשרות נוספת היא כי איראן תכרות שיתופי פעולה עם בנקים מרכזיים במדינות שאינן שותפות לסנקציות ושיסכימו לשמש עבורה מסלקת כספים. בכל אלה יהא כדי להקל במעט על הקשיים העצומים שאליהם תיחשף הכלכלה האיראנית המקרטעת בלאו הכי.

צעד זה הינו חלק ממהלך גדול יותר החותר לבידודה של איראן מבחינה כלכלית. זהו מסר ברור מטעם המערב כי בשנת 2012 יתנהל המאבק בגרעין האיראני בקצב אחר. המערב נראה נחוש מאי פעם להפעיל סנקציות משתקות כנגד איראן, כאלה המכוונות לשני מנועי הלב של הכלכלה האיראנית - סקטור הנפט והסקטור הבנקאי. במשך שנים פטרה התקשורת האיראנית כלאחר יד את איום הסנקציות מצד המערב באמירה כי *כלבים נובחים אינם נושכים*. ההודעה מטעם מסלקת הכספים הבינלאומית מבהירה לטהרן, כי הסירוב לציית לקהילה הבינלאומית בכל הקשור לסוגיית הגרעין, יגבה ממנה מחירים כבדים.

חשוב לציין, שההודעה מטעם הסוויפט הינה בבחינת יישום ההחלטה האמריקנית שנקבעה עוד בינואר, בדבר סנקציות על הבנק המרכזי של איראן, באמצעות חקיקה שתפגע במי שיבוא במגע עסקי עם הבנק המרכזי שלה. בעוד הסנקציות על עסקות נפט באמצעות הבנק המרכזי האיראני אמורות להיכנס לתוקפן ב-28 ביוני, נראה כי ממשל אובמה הגיע למסקנה שהמתנה עד הקיץ משדרת לאיראן מסר מוטעה, ולפיכך לחץ לניתוקה מסוויפט. בכך מבהיר ממשל אובמה, כי ההתייחסות לאיראן תתנהל במסגרת מתווה שנקבע מראש וכי המחירים שייגבו מהרפובליקה האסלאמית יאמירו ככל שאיראן תתמיד בסירובה.

בה בעת משוגר גם מסר עקיף לישראל. המהלך הגוזר בידוד כלכלי על איראן נועד להמחיש לישראל כי המערב הוא בבחינת *נאה דורש נאה מקיים*, וכי יש להעמיד לרשותו את מרחב הזמן הדרוש כדי להוכיח שיש בכוחן של הסנקציות להסיג את איראן לאחור. במילים אחרות, המערב מבהיר לישראל כי מוטב לגנוז לפי שעה את תוכנית המתקפה הצבאית.

השלכה גורפת על אזרחי איראן

מעבר לעניין המסחר בנפט, ניתוקה של איראן ממערכת הסוויפט מנתק את כל תושבי איראן מביצוע העברות בנקאיות לבנקים מחוץ לאיראן, וגם פוגע ביכולתם לקבל כספים מבנקים זרים. פירוש הדבר הוא, למשל, שאזרחים לשעבר של איראן החיים במדינות אחרות ושולחים כספים למשפחתם באיראן, לא יוכלו לבצע עסקות אלה. ההערכה היא כי קשרי המסחר הבינלאומיים של תושבי איראן ישתנו מעתה ללא הכר, והם יתבססו על מסחר עם מדינות שכנות ועל בסיס מזומן.

טבעת החנק הכלכלית המתהדקת סביב צווארה של איראן מוסיפה דאגה לקברניטי הרפובליקה האסלאמית. המשטר האיראני נתון זה מכבר בנקודת שפל, אולי הגדולה שחווה מעודו. אינפלציה מהירה ופיחות מהיר בערך הריאל האיראני, שיעורי אבטלה גבוהים במיוחד והאפקט המצטבר של הסנקציות שנערמות לפתחה של איראן - שחקו במידה רבה את בסיס הלגיטימציה של השלטון. לניתוקה של איראן ממערכת הסוויפט תהיה גם השלכה גורפת על אזרחי איראן, שכן החלטה זו שוללת מהם את היכולת לבצע העברות בנקאיות לבנקים מחוץ לאיראן ופוגעת ביכולתם לקבל כספים מבנקים זרים. התרעומת והתלונות שתגענה מקרב הציבור אולי לא תיצורנה כוח נגד להפלת השלטון בשלב זה, אך ללא ספק תהווינה ממד משלים במסכת הלחצים המעיקה על המשטר באיראן.

איראן הרשמית מגיבה כדרכה בהצהרות לוחמניות שנועדו לשגר למערב מסר ברור, ולפיו אין באיום הסנקציות החדש ואף לא באיום המתקפה הצבאית כדי להניא את המשטר מכוונתו לפתח יכולת גרעינית. אלא שמסכת הלחצים שנערמה לפתחה של איראן, ובמיוחד סנקציות הסוויפט, תתבע מהמנהיגות האיראנית סדר שונה לקבלת החלטות. המשטר באיראן מזהה בשנת 2012 מציאות העלולה להוביל לקריסתו ולפיכך מנהל מאבק הישרדות. ההחלטה מונחת כעת לפתחם של מנהיגי הרפובליקה האסלאמית.

הכותב הוא ראש מרכז דיין לחקר המזה"ת וראש החוג להיסטוריה של המזה"ת באוניברסיטת תל אביב