השופטת הילה כהן, שפיברקה פרוטוקולים, מסרבת להצעת ברק לפרוש מתפקידה

שופטת בית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה, הילה כהן, שהורשעה בדין משמעתי בפיברוק פרוטוקולים והחלטות שיפוטיות, מסרבת לפרוש מתפקידה, ומחליטה להתעמת עם נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק. כהן, ברק ומנהל בתי המשפט, השופט בועז אוקון, נפגשו אמש (ד') ושמעו מכהן על החלטתה.

מסתבר שהלחצים הרבים המופעלים על כהן, משפיעים דווקא בכיוון ההפוך. פרקליטה של כהן, עו"ד פנחס רובין, שהשתתף אף הוא בפגישה, שיגר הבוקר (ה') מכתב לשרת המשפטים, ציפי לבני, העומדת בראש הוועדה לבחירת שופטים. רובין מזהיר במכתב, כי כינוס הוועדה על מנת לדון בהדחתה של כהן אינו חוקי, ואם הוועדה תדון בעניינה, היא תעתור לבג"ץ.

הוועדה לבחירת שופטים אמורה להתכנס ב-2 באוקטובר לשם מינוי שופטים לבתי משפט שלום ומחוזי. עניינה של כהן אינו מופיע על סדר היום, אולם לדברי רובין, אוקון הודיע לו, כי הוועדה תדון בסיום כהונתה.

רובין טוען, כי כינוס הוועדה מנוגד לחוק יסוד השפיטה. מעבר לכך, הוא טוען, "כינוס הוועדה ודיון בסיום כהונתה הינו גם בלתי הוגן, שכן מרשתי תועמד אז בפני 'סיכון כפול' של דיון בפני שתי 'מלכויות', שאחת מהן היא ערכאה שיפוטית שלאחר פסק דינה אין ולא כלום".

רובין טוען בפנייתו ללבני, כי מרגע שפסק בית הדין המשמעתי, כי כהן יכולה להמשיך לכהן כשופטת, "מחייבת פסיקה זו לא רק את בעלי הדין, לאמר אותך כקובלת ואת השופטת כנקבלת, אלא גם מחייבת כל אדם ורשות - ובמיוחד רשות ציבורית - לא רק בכבודם של שופטיהם, אלא גם בציות מלא לאשר נקבע בה.

"שאם לא כן, עלול הדבר להיחשב לרמיסה ברגל גסה של שלטון החוק ולשמש דוגמא רעה נחרצת לכל מי שאינו חפץ ביקרו. על כך גם נאמר: 'אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר?'"

לבני לא מתרגשת מאיומיה של כהן לעתור לבג"ץ, ומדגישה כי כהן אינה ראויה לשמש כשופטת אפילו יום אחד נוסף. הגורמים המקצועיים במשרד המשפטים, ובראשם היועץ המשפטי עו"ד משה דיין, בוחנים את הסוגיה התקדימית, ובכלל זה אפשרות להקים ועדת משנה שתקיים הליך משמעתי לכהן, במסגרתו ייערך לה שימוע.

דיין ואנשיו בוחנים את חוקיות כינוס הוועדה, כמו גם אפשרות זו, הן מבחינה משפטית והן מבחינה תקנונית. "סוגיית הילה כהן תעלה לדיון בוועדה", מבטיח גורם במשרד המשפטים, "אך לא בטוח שכבר בדיון הקרוב תהיה הצבעה בעניינה".

פרשנות: כהן אולי תנצח במערכה - אבל תפסיד בקרב

השופטת הילה כהן ממשיכה להיאחז בקרנות בג"ץ, במאבק צודק אולי מבחינה משפטית, אך בוודאי לא מבחינה ציבורית. ל"גלובס" נודע, כי פרקליטה של כהן, עו"ד יעקב רובין, שאב עידוד מהדברים שקרא כאן, לפיהם מומחים למשפט חוקתי ואף חברים בוועדה לבחירת שופטים עצמה, סבורים שיש לו "קייס" בטענה שכינוס הוועדה לבחירת שופטים אינו חוקי.
פרופ' אריאל בנדור, מומחה למשפט חוקתי ולשעבר דיקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, סבור כי "אם הולכים במישור של בית דין משמעתי, אי אפשר ללכת למסלול אחר. לא סביר, שאחרי שבית הדין המשמעתי מגיע לתוצאה שאינה מניחה את דעתך, אפשר לפתוח בהליך אחר, כאילו שפסיקת בית הדין חסרת משמעות".

עם זאת, לדברי בנדור, בזאת לא תמו הדרכים להדיחה. "אם התוצאה לא נכונה, יש להביא לפסלותה. כמו בהליכים לביקורת על החלטות בית הדין הארצי לעבודה ובתי דין דתיים, אפשר לעתור לבג"ץ על החלטתם ושרת המשפטים, שהגישה את הקובלנה, היא זו שצריכה להגיש את העתירה".

השופט היחידי שסירב עד היום להצעת הנשיא לפרוש במסגרת שיחה אישית, היה שופט השלום בירושלים, שלמה ברעלי, נגדו הוגשו תלונות רבות בגין התנהגות שאינה הולמת שופט. לאחר שהתברר כי יש רגליים לדבר, נקרא ברעלי לשיחה אצל ברק, שרמז לו כי עדיף שיפרוש, אחרת יכנס ברק את הוועדה לבחירת שופטים כדי להביא לסיום כהונתו. ברעלי סירב לפרוש, אך משהבין כי ברק רציני ועומד להדיחו, הודיע ברעלי על פרישתו.

לכן, נראה שגם אם כהן תנצח במערכה של הטיעון המשפטי, לפיו הוועדה לבחירת שופטים אינה מוסמכת להתכנס, ברור שהיא עתידה להפסיד בקרב כולו. ראשית, השרה לבני עשויה אכן לעתור לבג"ץ נגד החלטת בית הדין המשמעתי, וזו עשויה להתהפך. שנית, לא נראה שיש שופט שירצה להישאר במערכת, כשהוא יודע שכולה מגוייסת כולו: החל בעומד בראשה (ברק) ובמנהל שלה (אוקון), המשך בוועד העובדים המקצועי שלו (נציגות השופטים) וכלה במוסד המייצג את אלה העובדים מולו (לשכת עורכי הדין) ובעצם ברוב הציבור.

צריך לזכור, שברק אמור לשבץ את כהן בבית משפט אחר, כפי שקבע בית הדין. גם בהנחה שאחד מנשיאי השלום יסכים לקבל אותה לשירותיו (בלית ברירה, כמובן), קשה לראות מצב בו בעלי הדין שיופיעו מולה לא ידרשו לפסול אותה באופן סדרתי, בנימוק של חוסר אמון. מה יעשה השופט שיחליף את ברק בדיונים בערעורי הפסלות?

מקורביו של ברק אומרים, כי במידה שכהן לא תפרוש מרצונה ושרת המשפטים, ציפי לבני, אכן תבקש לכנס את הוועדה כדי להדיחה, הוא לא יוכל להימנע מלהצביע בעד. בוועדה יושבים שני שופטים נוספים: דורית ביניש, שככל הידוע תצביע עם ברק, והשופט אליעזר ריבלין, שישב בהרכב בית הדין המשמעתי, ומן הסתם יוחלף בוועדה בשופט עליון אחר בשל כך, שיצטרף גם הוא לשני חבריו. אם כן, הרוב להדחתה של כהן מובטח.

עמדתו של ברק, אגב, לא השתנתה בעקבות הטיעונים של רובין, כך שהוא כנראה סבור שהפרשנות המשפטית מאפשרת לכנס את הוועדה גם לאחר שבית הדין המשמעתי אמר את דברו. ברק אינו זועם על גזר הדין הקל, אלא הוא סבור שהמעשים של כהן והפגיעה במערכת המשפט מחייבים את פרישתה. מעניין לראות מה יקרה אם כהן תעתור לבג"ץ נגד הליך כזה. השופטים ברק, חשין וריבלין, לא יוכלו כמובן לשבת בהרכב, אך מי שכן יישב, ייתקל בדילמה קשה. ללכת בגישה שהוא יודע שהנשיא דוגל בה ולהעליב בכך את חשין וריבלין, או ללכת עם השכל (האומר שהחלטת בית הדין אינה חורגת ממתחם הסבירות) ונגד הרגש (האומר שיש להדיחה).